אני המטומטמת סובלת מדימוי ציבורי שלילי, וחבל.
אנשים חושבים על חכמה ובינה ודעת ומיד עולים לנגד עיניהם מראות מרהיבים.
כסף בכל הגדלים והצבעים, מכוניות יוקרתיות, נופשונים מפנקים והרשימה עוד ארוכה.
גם התארים המתלווים לשמות של אנשים חכמים בוודאי תורמים לפיתוי,
הרי ככל שהשם שלך ארוך יותר כך הזין שלך גדול יותר ואתה דגול יותר,
לכולם ברור שכך עובדת השיטה. ופה הטעות!
השיטה עובדת כל עוד החיים יפים, ומפסיקה לעבוד כשהחיים נהיים מכוערים.
למשל, כשצריך להכניס כמות גדולה של אנשים לתוך מתקן גדול לתקופה ארוכה ולשמור עליהם שלא יעשו מעשים טיפשיים, כמו מרד למשל, אז צריך לגייס כל מיני אנשים שיעזרו לשמור עליהם, שוטרים, חיילים וכל מי שיכול לעזור מוזמן. וכך מוצאים את עצמם החכמים במתקן ענק, מוקפים בהמון טיפשים ואומללים, וזו לא אותה הרגשה כמו בנופש בפריז! והחכמים מתחילים להידמות לטיפשים והאומללים ומאבדים את הייחוד שלהם וחבל!
לעומת זאת אותי אף אחד לא יזמין למתקן הענק, כי אני מטומטמת, וכך הייחוד שלי לא ייפגע.
