והייתם לי סגולה. אתם. מכל העמים
להיות או לא להיות ? הנה השאלה.
להיות - ללא ספק ובלי תנאי כמו ירושה מאבות
או לא להיות - האם לא תמנו מיצר הגדלות ?
בין אם כך ובין אם כך האם יצטרפו המחשבות למעשים
ומדוע נחשב חשבונות
ומה יתרון יש לעם סגולה, רק ברעיונות העולות ויורדות.
הנה הוא ! עם מתנהג ככל העמים -
לאכילה, לשתיה, לחברה ולמלחמת הזין
ומותר היהודי מן הבהמה אין.
"שלא עשני גוי" - שאר רוח הוא זה לומר ככה
תהילתך בין העמים חלפה הלכה ילחשו באוזניך.
זחיחות הדעת וגסות הרוח ושבירת רקמת המסגרת
ובטח שאין הדברים נכנסים בתוך האיגרת.
לא חזון ולא עתיד – הנה ! ימים באים
שפה אחת ודברים אחדים ונהרו אליו כל הגויים.
והייתם לי סגולה מכל העמים
שבו וחזרו ונתפרצו עלי הפסוקים
תקנה היא לדורות, ברית כרותה היא.
כי בנו בחרת ואותנו קידשת.
לא להתהלך בין האומות כתרנגולים מעוטרי כרבולת
לא להתגאות שמינית שבשמינית, כתג שבקצה השיבולת.
ביני ובין בני ישראל.
אל תבוזו לה לאומה זו כי הלכה ונהייתה כמו עם אחר
ואם כן, תהיו אתם עם ממזר.
ובכן, תוהה ובוהה ושואל -
להיות או לא להיות
זו השאלה שאף אחד לא שאל אותך.
