חיבור חשוב של שרית פוקס על היוצר נסים אלוני. ספר מרתק, מצחיק, עצוב, מכיל תובנות מפתיעות וגילויים חדשים. ספר לימוד על אדם ותקופה. באיגרת השבועית אנו מביאים קטעים מתוך הספר. ללא הערות השוליים.

"את קטנה כל כך ושבירה כל כך" - המשך

(קטעים ממכתבים שכתב נסים אלוני לשחקנית אילנה עדן)

את המערכה השנייה של בגדי המלך כתב נסים בתקופה שלאחר ההיכרות עם אילנה, בין 1959 לאמצע 1961. באפריל 1961 נסע אליה ללוס אנג'לס. החזרות לבגדי המלך אמורות היו להתחיל בקיץ, בין אוגוסט לספטמבר.

הנסיעה נועדה להכאיב, כשם שתשוקתם של טריסטאן ואיזולדה כיוונה אל הסבל, לא אל המימוש. ככל שהתקרב אל אילנה במסעו דרך אירופה, עלו בנסים פקפוקים. אם תצליח שליחותו - תאבד התשוקה. התשוקה זקוקה לייסורים כדי לבעור. למה לו להגיע בכלל? איחוד הוא סוף, מוות.

לכן הוא כותב מן הדרך:

מינכן 4.4.61

"יצאתי בחמסין והגעתי לחורף. לאן אגיע? מה שלומך? זה אני, הרודף. אה-אה. את בורחת".

פריז 11.4.61

"אני דומה לצוללת ששטה אלייך... הנה אני יושב באחת המסעדות... אני יושב כאן ומהרהר. מה לי ולך? אולי אני מדמה את שנינו על מישור שאינו קיים... אני אינני יכול לפטור את עצמי מתמונה של ישו הסובל... מן הסתם ניפרד שוב בכל זאת. בוודאי יש מין מסתורין ... אני מרחף רק על גדות תהומי בך... אילנה אילנה, אני רוצה שתאהבי אותי, ולפעמים אני אומר: 'אתה כבד על גבה...' אני פגום, אני משובש בכתמים". ככל שהמסע מקרב אותו אליה גוברת חרדתו. האם הוא צופה שיידחה, או אולי משווע לכך?

"איל', כשתקבלי את המכתב אהיה בניו יורק. אני נוסע מחר... תעיפי עלי עינך: 'זר! מה עושה כאן הגוף הזה? על אותה יבשה.' כל הזמן אני רוצה לחזור מזרחה. כן, תעמדי בשדה התעופה! בבקשה, איזה מסע מגוחך! אני שומע מוזיקה. שירים של איב מונטאן. אני מסורבל. והרוב הוא משחק - אה!

...זה המסע המגוחך ביותר שעשה אי-פעם בן אדם. ומה זה מגוחך? יפה להפליא את... תראי, בעצם איני מכיר אותך. מעולם לא הכרתי אותך. ונניח שמעולם לא ראיתי אותך... וכאילו מעולם לא ראיתי אלא אותך".