קוים לדמותה של טרילוגיית הצגות החדר: "דם", "נו-אקסיט", "הדיבוק בחדר".
יואב איתמר סוקר את טרילוגיית המחזות של אמיר אוריין ותיאטרון החדר, טרילוגיה שמגיעה לשיאה עם המחזה "הדיבוק בחדר", גרסה מודרנית של פרשיה אמיתית של הוצאת דיבוק מגופה של אישה במאה ה-19.
זהו הראשון מסדרה של רשימות שיופיעו באתר "יקום תרבות" ויעסקו בהצגה "הדיבוק בחדר" שכתב וביים אמיר אוריין.
רשמים אלה נכתבים כשהדי (ואדי) "הדיבוק בחדר" של תיאטרון החדר עדיין בראשי.
זו הצגה שעובדת על כל החושים, ריח וטעם, בנוסף לראייה ולשמיעה. כבר מהגלגול הראשון של הצגות החדר – "ארוחת הערב" – תמיד יש מקום להשתתפות אקטיבית ולא רק פסיבית של הצופה. ברצוני להציע ניתוח קצר ולא ממצה, ואולי תובנות שלי כצופה ומשתתף במפעל הנפלא הזה שנקרא "תיאטרון החדר" שמוכיח שתיאטרון יכול להיות גם אחרת... (המשך)
