הצטרפו לאיגרת השבועית

"שיטת אוריין היא צעד קדימה בהתפתחות התיאטרון. זו חוויה בלתי רגילה! (פרופ' אואן שפירו, אוניברסיטת סירקוז, ארה"ב)


(המשך מהאיגרת השבועית, 24.3.2011)

1. המופיע

 

..."כריזמה"?, "נוכחות בימתית"? מדוע אומרים ש"יש לו או לה את זה"? מה הדבר שעושה את השחקן לכוכב, למי שקהל מרותק אליו רק בגלל שהוא נמצא שם? מה עושה את האדם מן השורה למנהיג שהמונים הולכים אחריו בעיניים עצומות לטוב או לרע?

 

בפעם הקודמת נטען כאן שכשרון ומיומנות הם תנאי הכרחי אבל לא מספיק על מנת שייווצר קשר על בסיס של כריזמה אישית. אם אכן הבמה היא משל לחיים, הרי שניתן להקיש ממנה גם על מה שמחוצה לה. כאן, על הבמה, כריזמה היא תלוית פְּגִיעוּת. זהו אותו מרכיב אישיותי שרבים כל כך מנסים להסתיר אותו בחיי היום-יום כמו גם על הבמה.

 

ישנם שחקנים רבים מטפחי שרירים. אבל רק מעטים כמו ארנולד שוונצנגר וסילבסטר סטלונה, שני  שרירנים, מצו'איסטים לכל דבר, נעשו כוכבים. אצל הראשון זה ברור יותר, ולו רק בגלל היותו מי שנולד בארץ אחרת והתמודד עם קשיי שפה. אצל השני אולי אפשר לקבל רמז על כך מתוך מידע על חייו הפרטיים. לכאורה הרי זהו דבר והיפוכו, מה למאצ'ואיזם ולפגיעות? אבל אם נתבונן פנימה אל תוך נפשו של מאצ'ואיסט, נגלה ששורש המאצ'ו הוא בפחד מפני פגיעה, והרי לנו הקשר שבין שתי תכונות אלו.

 

אבל לא רק מצ'ואיסטים יכולים להיות כריזמטיים. לפני שבוע הלכה לעולמה כוכבת עבר נערצת על המונים, אליזבט טיילור ז"ל. היא הייתה יפה מאד, אבל בהוליווד התהלכו לידה המון נשים יפות. באחד מאתרי ההסרטה שבהם עבדה נמצאה לידה כפילה דומה לה ואמרו על הכפילה שהיא יפה יותר מטיילור. אבל הכפילה נותרה באלמוניותה וטיילור בפרסומה.

 

ככל הנראה, בני אדם הם פגיעים מטבע ברייתם, במידה גדולה או קטנה. זה סוד הקסם שלנו, לטוב או לרע. תכונה זו אינה תלויה ביופי קלאסי או עכשווי, לא בכישרון או במיומנות מקצועית. יש המסתירים תכונה זו ואחרים לא. יש המודעים לה ואחרים לא. בזכות תכונת הפְּגִיעוּת הקיימת בנו, אנו יכולים לזהות אותה גם אצל אחרים. אנו מזהים אותה אצל המופיע לפנינו וזהו הבסיס הפנימי לאמפטיה ולהזדהות הקהל עם המופיע. מקרה קיצוני של אמפטיה מתקיים אצל בעלי אישיות פסיכופטית: הם משתמשים בפגיעות באופן מניפולטיבי כדי לעורר אמפטיה אצל הזולת ולהשיג את מבוקשם.

 

כיצד נוצרת תכונה זו של כריזמה תלוית פגיעות? אפשר לטעון שמדובר ביחס אישי לפגם היסטורי, פיזי או נפשי של המופיע. אפשר לטעון שמדובר בטראומה היסטורית הנותנת אותותיה בהתנהגות המופיע.

 

אם ידוע לך שתכונה זו נמצאת בך, זה לעצמו עשוי להגביר את הביטחון העצמי. אבל ראוי לזכור שכריזמה לעצמה לא עושה הופעה. יוצר חייב לעבוד קשה על התפקיד שלו, בין אם ניחן בתכונה זו ובין אם לאו. יוצרים שאינם כריזמטיים יכולים לרתק קהל לא פחות מאלה שניחנו בה.

 

האם ניתן לפתח כריזמה?

כן ולא. עצם המשאלה להיות כריזמטי עלולה לגרור את המופיע להתנהגויות עד גבול הגיחוך. למה הדבר דומה? למי שמנסה להרשים את הסביבה בכל כוחו. למשל, גבר או אישה המנסים לחזר אחר מישהו או מישהי והרי הם מבליטים שרירים, שולחים מבטים מפתים, מבצעים פעולות נועזות עד סיכון עצמי וכיוצא באלו התנהגויות מוגזמות. לפעמים זה פשוט פתטי. אבל אפשר לפתח קשר טוב עם קהל עד למצב הכריזמאטי: לשפר באופן קבוע את המיומנויות המקצועיות, להיות מודע לחוויה האישית המיידית ולטפל באופן מיידי בכל מצב של התנגדות. להיות פתוח ולקבל פעולה מוצלחת כמו גם פעולה שלא הצליחה. להניח לפגיעות שלך שתבוא לידי ביטוי מתוך קבלה עצמית. לקבל את הבושה והביישנות, את האשמה וההשפלה, כמו גם את היופי הפנימי שלך. זהו עיקרו של דבר: קבלה עצמית, לקבל את ההצלחות כמו גם את המחדלים. לפעמים נחוץ ייעוץ חיצוני כדי לבסס קבלה עצמית.

 

מה הורג את הכריזמה?

מצב של התנגדות פסיכו-פיזית. כאן אין הבדל בין בעלי התכונה לבין אלו שלא ניחנו בה.

 

 

2. הקהל

 

בתחום האירוע הפומבי מתקיימת מערכת יחסים של מופיע וקהל. לזה האחרון יש תפקיד משמעותי בתפקודה של הכריזמה. גם כאן היא תנאי הכרחי במשיכת תשומת לב קהל, אבל לא מספיק.

 

ההתנגדות

מצבו האישי של המופיע קובע את יחס הקהל אליו. כל עוד המופיע נמצא במצב תודעתי פתוח וקיימת זרימה בין-אישית פתוחה, הקהל מרותק. במקרים שבהם נכנס המופיע למצב של התנגדות (ע' "המעגל הפתוח", פרק "מילון"), ניתק הקשר שבין המופיע לבין הקהל והכריזמה, אף שהיא לא נעלמת, היא חדלה מלסייע בידו. על כן, חייב המופיע להיות מודע לחוויה האישית המיידית שלו.

 

התוכן

גם מופיע כריזמטי ביותר יתקשה ליצור קשר טוב עם קהלו, אם תוכן הפעולה שלו נוגד את מערכת האמונות והדעות של קהל. דודו טופז, נוחו עדן, היה אדם כריזמטי לכל הדעות וחביב הקהל כל עוד לא עבר בהופעותיו את גבולות ההסכמה של הקהל. מספר פעמים בקריירה שלו הוא עבר על המצופה ממנו ונענש בהרחקה לזמן קצר או ארוך. תכונה זו של קהל, המעריץ את המקובל עליו ודוחה את שאינו מקובל עליו, מעוררת שאלה על יחס קהל לתכנים אלטרנטיביים ואופוזיציוניים. ברוב המקרים תגובתו הספונטאנית של קהל היא דחייה של כל מה שלא מקובל עליו, כלומר, התנגדות על בסיס תוכן. התנגדות הקהל עלולה ליצור מצב של התנגדות פסיכו-פיזית אישית אצל המופיע ומיד נוצר מעגל רשע של התנגדות כוללת. אבל אם המופיע נחוש ומחויב לדברים שהוא מביא לקהלו, עדיין יהיה הקהל מרותק למופיע.

לאיגרת השבועית של 2011 . 3 . 31