סימון כשאת נוחתת
אומרים את התפילה
נושאים את הארון
טומנים את הגופה
צרור פרחים ביד
נשמה צרורה
את לוקחת טקסי
מנוחה שלמה
הולכת על החוף
מול גלי הים
רודפת אחר
גלגלי הזמן
טסה לפאריז
רוח נעימה
האיש שלך קבור
עמוק באדמה.
"תיאטרון החדר? קסם של תיאטרון!" (יורם קניוק, סופר) |
 |
|||||||||||||||||||||||||||
