חיבור חשוב של שרית פוקס על היוצר נסים אלוני. ספר מרתק, מצחיק, עצוב, מכיל תובנות מפתיעות וגילויים חדשים. ספר לימוד על אדם ותקופה. באיגרת השבועית אנו מביאים קטעים מתוך הספר. ללא הערות השוליים.
"השם שלך היה לי נס" - המשך
...אילנה עדן המשיכה לחיות בארץ כאילו הייתה בהוליווד. לחזרות של המהפכה והתרנגולת ורביזור הופיעה ככוכבת המצפה להבזקי מצלמות העיתונות, בשמלה הדוקה, במחשופים עמוקים, בעקבים מחודדים, בשיער מוחלק, מבהיק. אבל היא הרגישה עזובה, חשופה. האם כולם רואים את מערומי עצביה? נסים אינו מעריך אותה כשחקנית. האם כולם יודעים?
אילנה עדן היתה שחקנית בעלת נוכחות מפוחדת, עמומה, ונסים בעלה לא כתב לה תפקידים כמו שקיוותה. בימיה הוקם תיאטרון העונות שאמור היה להגשים את מה שנלמד בתקופת פריז. במחזה שפתח את התיאטרון, הנסיכה האמריקאית, לא היה תפקיד נשי, אבל מדמות המפיקה ההוליוודית דולי עולה הד של אילנה עדן וסיפורו הנכזב של נסים באמריקה.
את סיפורו של נסים בתל אביב ובהוליווד מגיש השחקן שמשחק את המלך בסרט שעליו מסופר בהנסיכה האמריקאית:
"שבעה חודשים הייתה איתי שם, במולדת... בוקר אחד לא חזרה... פרחה, כך, פפפט... עם איל פחם אמריקאי... (...) לא רצתה לראות את פני... בכיתי, איימתי, צעקתי... שום דבר... היא השתנתה... הפחמים!... יד קרה יש לה, אדוני הנסיך... נגיעת מוות... הפכה אותי לשליח... דרך הטלפון... רץ... אל אהוביה"...
במציאות אילנה עדן התלוננה בפני המשפחה שלה שנסים זקוק למשרתת שתביא לו לבנים לאמבטיה ותבשל לו, מין רותה כזאת. היא רצתה לזהור, ושהמלך ידאג לכל מחסורה. פעם נסעו ללונדון לראות הצגות. היה קור נורא ואילנה ביקשה מנסים לקנות לה מגפיים. נסים אמר: "אין כסף, תגרבי גרביים חמים". אילנה יבבה: "אבל לכרטיסים לתיאטרון יש לך כסף". נסיכת הוליווד לשעבר היתה תלוייה בו למחייתה באופן מביש.
אלוני נתן לה לשחק את תמצית חייה, כמין בדיחה אכזרית, באמצעות דמותה של לילי שאילנה גילמה בהמהפכה והתרנגולת. לילי מרגישה שהארוס שלה, חבקוק, אומר שהוא רוצה בה, אבל מהתל בה בעצם: "הוא קורא לי שלא אבוא", אומרת לילי.
במשפחה של נסים חשבו אותה לנסיכה מפונקת וגסת רוח. פעם הגיעה אמו של נסים לביקור עם מיני תבשילים שהכינה. אילנה פתחה את הדלת לכדי סדק צר והציצה מאחוריה. "נסים איננו", אמרה וטרקה את הדלת. במשפחת לוי לא ידעו את עומק הדיכאון של אילנה.
