הצטרפו לאיגרת השבועית

תחום האירוע האמנותי הוא מקום פתוח לכל מה שהדמיון האנושי יכול להמציא. אם אכן כך הדבר, שחררו את התודעה ותתחילו לפנטז.


29 במאי 1958 - 4 באפריל 2011

דרור קדם: היי ג'ול,

אני כותב לך את מה שרציתי להגיד לך בטלפון לפני כמה ימים, אבל לא הספקתי.

המהפכה תופסת תאוצה ג'ול, זעקת ההמונים מהדהדת למרחקים, חומות הדיכוי מתחילות להתפורר ולא ירחק היום שבו יוריקו במקומן ניצנים של שפיות.

עד אז אני יודע שצריך להמשיך ביתר שאת, לא להרפות, ליצור תנועה מתמדת של תקווה, של יצירה, של שינוי. 

רציתי לספר לך שהזרע שזרעתי לפני יותר מעשור נבט; שהזעם והכאב והתסכול הפכו ליצירה; שמצאתי בתוכי את הכוח להגיד על הבמה את מה שלך היה כל כך ברור כבר מזמן.

בפעם האחרונה שנפגשנו, תיאטרון החירות היה עדיין בחיתוליו. בעיניים בורקות ספרת לי על הפרויקט שנרקם, על התכניות והמעבר הקרוב לג'נין. זו הייתה שיחה לילית חשופה על החיים והיצירה, על הורות ויתמות, על שייכות וזהות.

דברת על האכזבה העמוקה ממה שהיה לך כאן ועל תחושת השליחות החזקה שמניעה אותך לעבור לשם; על הצמא העצום לתקווה שגילית אצל ילדי המחנה, על כוחות היצירה שיגברו על כוחות המלחמה.

בבוקר היית אמור לחזור לג'נין, ואני במונית שירות לילית על הכביש המהיר מחיפה לתל אביב, בוהה בים השחור שחולף במהירות והמילים שלך ממשיכות להדהד. כמה שנים טובות עברו מאז, אבל השבוע הם הדהדו בראשי שוב.

כל כך רציתי להגיד לך שאני מגיע בקרוב לביקור עם "גולומ", שסוף סוף הסכמתי לאפשר לעצמי להתמסר ליצירה, שהבנתי שהיא צינור אין סופי שמאפשר לי לקחת חלק במאבק על השפיות, על המציאות הבלתי אפשרית שבה אנו חיים ומגדלים ילדים כאן ושם.

ג'ול, את מה שבנית בג'נין לא יצליחו להרוס כדורי הרוצח שהכניעו אותך. כוחות השפיות והיצירה ימשיכו שם וכאן, החתירה לפרק את חומות השנאה והדיכוי רק תגבר והקול העצמתי שלך ימשיך להדהד.

הוא יהיה איתי בחמישי בערב על הבמה ביפו, ובכל מקום שבו אוכל לזעוק די, מספיק, הגיע הזמן לעצור את מחול השדים המטורף, את מעגל הדמים הבלתי נדלה, שם וכאן ובכל מקום על הפלנטה שהולכת ומתכלה לנו בין אצבעותינו הטבולות בדם.

הייה שלום ג'ול  
(דרור קדם, בוגר תיאטרון החדר, יוצר ההצגה "גולומ". היום בתיאטרון הערבי-עברי. ע': "אירועים של חברים")

-------  

נתי אורנן: תפילה

לעילוי נשמת הגיבור שנרצח

 

ישמור האלוהים שלכם

את העושה טוב

יעשה האלוהים שלכם

כאוות נפשו

בעושה טוב

את בנכם את יחידכם אשר אהבתם

העלוהו לעולה

על אחד ההרים

 

ישמור האלוהים שלכם

את אלו ששמו נפשם בכפם

שמתו על קידוש השם

שלכם

שעשו את כל העולה על רוח הקודש

כי למען האלוהים שלכם

עשו כל זאת

 

מה רבו נפלאות האלוהים שלכם מה רבו

מי האלוהים היום לכם הוא

האלוהים שלכם

אל מי תעירו ואל מי תעוררו

ביום כזה

בו האהבה לא תחפץ

(נתי אורנן)
-------  

עמירה הס: במותו ציווה את האפשרי

"על האדם שנרצח יכתבו מי שהיטיבו להכירו. לאחרים נותר לכתוב על ציוני דרך בחייו. לג'וליאנו מר-חמיס היה מזל. מלידה, הוא היה פלסטיני ויהודי, יהודי ופלסטיני. זהויות מסוכסכות שהשלימו זו את זו התרוצצו באיש הזועם הזה. הוא היה צלה הארוך של קהילה דו-לאומית מדומיינת משנות החמישים, שגבולותיה היו המפלגה הקומוניסטית. כמו פיטר פן שמסרב להתבגר גילם בביוגרפיה שלו את הפוטנציאל של חיים במשותף (תעאיוש) תוך חתירה לשוויון. הוא נולד לשתי התרבויות, ובשתיהן בחר לחיות. בלי צורך להסביר"... (המשך: הארץ)

-------  

ערב לג'וליאנו מר חמיס

תיאטרון יפו, מרכז לתיאטרון ערבי-עברי מקיים ערב על  הבמאי והשחקן ג'וליאנו מר –חמיס, שנרצח השבוע. הערב יתקיים ביום שישי ה 08.04.2011 בשעה 20:00. בתיאטרון הערבי-עברי מפרץ שלמה 10, יפו העתיקה.

מכרים ועמיתים יספרו על האיש ופועלו. בין המשתתפים: גילה אלמגור, יעקב אגמון, אסנת טרבלסי, אדיב ג'שהאן, סמי אבו-שחאדה, איציק וינגרטן, ועוד.

לאחר מכן יוקרן הסרט "הילדים של ארנה", בבימויו של ג'וליאנו מר ובהפקת אסנת טרבלסי.  הסרט מספר את סיפורה של אמו של ג'וליאנו ואת תהליך ההקמה של "תיאטרון החופש" בג'נין. 

-------
הילדים של ארנה
סרטו של השחקן והבמאי ג'וליאנו מר חמיס ז"ל.

(הפקה: ענת טרבלסי ופיטר ואן יוסטי, 2003, 1:23:09, אנגלית, ערבית ועברית, כותרות באנגלית)





















------- 
 

ג'וליאנו מר חמיס ותיאטרון החרות

(2008, 5:54)






















-------

מרתין לותר קינג: יש לי חלום

ג'וליאנו מר חמיס נרצח באותו יום בחודש - 4.4.2011 - שבו נרצח מרטין לותר קינג - 4.4.1968. 11:51 דקות. העברה: נוני טל.

לאיגרת השבועית של 2011 . 4 . 7