אדם-יוצר שומע שיר נאה, מתרגש ושואל את עצמו:
"האם אני יכול לכתוב שיר דומה לזה?"
אמן שומע שיר נאה, מתרגש ושואל את עצמו:
"האם אני יכול לכתוב שיר שונה מזה?"
"ספר המעגל הפתוח - מרתק ומאתגר!" (פרופ' שמעון לוי, החוג לתיאטרון, אוניברסיטת תל אביב) |
 האיגרת השבועיתיום ה', 2011 . 4 . 7-------------- החלו פגישות ההכרות לקראת הקורסים השנתיים המרוכזים לימודי משחק ובימוי וגם בדוא"ל -------------- ייעוץ אישי ליוצרים טל': 03-5171818 יש לך קטע? שלח/י אותו אלינו לאיגרת -------------- -------------- --------------
וַהֲרֵי אֶל חֵיקְךָ מִתְחַכְּכוֹת מַחְשְׁבוֹתַי כְּמוֹ עֵדֶר סוּסוֹת אֶל קִיר הָאֻרְוָה, בַּקַּיִץ. וַהֲרֵי אֲנִי עָלֶיךָ תָּמִיד כְּמוֹ פַּרְפָּר שָׁחֹר מְקֻעְקָע עַל הַשָּׁד הַשְּׂמָאלִי שֶׁל נַעֲרָה עִוֶּרֶת. מִתַּחַת לַחֻלְצָה שֶׁלְּךָ אֲנִי מְפַרְפֶּרֶת.
28. מצורע: ויקרא י"ד - ט"ו "וידבר יהוה אל-משה לאמֹר. זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל-הכהן". פרק י"ד: דיני מצורע. הנחיה כללית היא להרחיק את המצורע עד שיבריא. אם החלים - מבצעים טקס טיהור, עם שמן והקרבת קורבנות. חולה לאחר החלמתו, נדרש להביא קורבן לכהן בבית המקדש. גם היום מחלימים רבים נוהגים להביא לרופא שלהם, או לבית החולים שבו טופלו, מתנה כלשהי, או לפחות ציון של תודה, צילום או ציור. במסדרונות בתי החולים תלויים ציורים, תצלומים ומכתבי תודה מעוטרים בקפידה, ששלחו מטופלים שהחלימו אל צוות המחלקה שבה אושפזו ונראה כי הושקע עמל בעיצובם. התשלום לכהן הדת, לפסיכולוג, להילר ולכל מי שעוסק בריפוי מדעי או רוחני, אינו רק פועל יוצא להכרת התודה של החולה למרפא שטיפל בו. זהו פן הכרחי בטיפול. במקרה זה המושג "קורבן" הוא מדויק. רצוי שחינוכו של אדם משחר ילדותו ילמד אותו שיש לקיים פעולות של תן וקח. ה"תן" קודם ל"קח" והוא תנאי לקבלת דבר. בתחום אמנויות הבמה, שהן משל לחיים, נמצא עדויות רבות של יוצרים שטענו כי הדחף שלהם לעלות אל הבמה בא אצלם לידי ביטוי במשאלה שהקהל יאהב אותם. במהרה הם מגלים שכדי לממש את משאלתם, מלכתחילה עליהם לאהוב את הקהל שלהם. כלומר, תנאי הכרחי להתקבלותו של יוצר אצל קהלו הוא ביכולת הנתינה שלו. זהו כמובן תנאי הכרחי ולא מספיק, אבל בלעדיו לא תיתכן יצירה. מי שכתבו את ספר ויקרא, מקפידים למסד את פעולת הקורבן.
או: כוריאוגרפיה של הנפש
אֶלֶף שְׁנִיּוֹת אֲנִי כְּבָר כָּאן בְּתוֹךְ מַעֲטָפָה חֲלָלִיתִית שְׁקוּפָה וּבִפְנִים כָּל עוֹלָמִי מְבוֹדָד וּמְגֻנָּן, רַק אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַמּוּזִיקָה זוֹרֶמֶת פְּנִימָה לְתוֹכִי וְכָךְ אֲנִי נָע וְרוֹקֵד כְּאַוַּת נַפְשִׁי רוֹקֵד אֶת מַחְשְׁבוֹתַי. (מתוך: "התעוררתי בליבו של אלכסון", 2009)
בעוגת יום ההולדת שהכין לנו אלוהים לא היו שמים ולא ארץ ולא אנשי בראשית רק גרגרים קטנים לבנבנים שיצאו מהדייסה הפנימית המשוגעת ונסעו לנגד עינינו אל מחוזות השלום והאהבה.
מֵאֲחוֹרֵי תְּרִיסַי מִתְאַפֵּק חִיּוּךְ לְאֵידְךָ, אַתָּה הַמַּשְׁתִּין בְּצֵל הַקִּיר. בַּקַּרְקַע הַקָּשֶׁה סְפוּנִים זַרְעֵי דּוּ שִׂיחַ. שֶׁמֶש יוֹצֵאת. נְקִיָה.
חיבור חשוב של שרית פוקס על היוצר נסים אלוני. ספר מרתק, מצחיק, עצוב, מכיל תובנות מפתיעות וגילויים חדשים. ספר לימוד על אדם ותקופה. באיגרת השבועית אנו מביאים קטעים מתוך הספר. ללא הערות השוליים. "השם שלך היה לי נס" - המשך ...כשאילנה עדן הלכה מנִסים אלוני, כחושה ומבוהלת, אמרה לעצמה: "מנוול, אני אראה לו", אך לא ידעה מה. התיישבה בקפה "כסית" לפגוש בני אדם. צילה בינדר, אהובת אלתרמן הממתינה לו לנצח, ישבה שם בשיער פזור וסבוך וחייכה אליה. שם פגשה אילנה את השחקן שלמה וישינסקי, קומיקאי אדמוני ושחקן כדורגל מקצועי שהקסים נשים בחן הגולמני שלו. הנישואים של אילנה ונסים עוד לא הותרו אז. וישינסקי, שהיה בשיא הקריירה שלו, סגד ליופייה ולחוכמתה, העריץ את השירים שכתבה, אפף אותה בניחומים ואף צירפה לחבורת "לול" המעשנת מריחואנה וסמים אחרים: אורי זוהר, אריק איינשטיין, מונה זילברשטיין. כשאילנה עישנה, היא חשה קצת פחות חלולה. כעבור שנים אחדות, ב-1967, נסעה אילנה ללוס אנג'לס עם וישינסקי ונשארה שם לבדה. היא נספחה לחבורה המעשנת אל-אס-די של הבמאי רומן פולנסקי ואשתו שרון טייט (שנרצחה מאוחר יותר בנסיבות עלומות). באותה תקופה הגיע ללוס אנג'לס עודד קוטלר, המאהב יפה התואר של הקולנוע הישראלי, והלך לבקר את אילנה. ברגע מסוים הצביעה אילנה על קריין הטלוויזיה ואמרה: "אתה רואה, זה מאהב שלי, הוא מדבר אלי. יש לנו צופן סודי". אמנים וכוכבי בידור ישראלים שהגיעו ללוס אנג'לס כמו יהונתן גפן, אורי זוהר ואחרים, ביקרו אצלה, וברגעים של קִרבה עם זה או אחר מלמלה: "תגיד, מה עם נסים? תגיד, מה עם נסים?" אילנה עדן נישאה שוב לפרד מאיירו, מוזיקאי ומלחין לסרטים. נולדו להם שתי בנות. מאיירו אהב מאוד את אשתו המרוחקת ממנו. כשרופאים הציעו לה לקחת כדורים למנוחת נפשה אסר עליה לקחת אותם. מאיירו היה שייך לאחת הכתות המתנגדות לתרופות. ב-1973 באה אילנה לביקור בארץ עם ילדותיה הקטנות, "להראות לו שיש לי ילדים". לו, כלומר לנסים. באותה שנה בחר נסים אלוני בשלמה וישינסקי לשחק את התפקיד הראשי במחזה שעיר אחד לעזאזל, שבסופו הוא נצלב. במשך שנים לא נרפא נסים מייסורי הקִנאה בווישינסקי שירש ממנו את אילנה, ולא החליף איתו מילה. פעם, בסוף ימי תיאטרון "העונות", הוחלט ללהק את וישינסקי לתפקיד ברביזור. אלוני, שביים את ההצגה, לא פנה אליו בחזרות. "תגיד לו שילך ימינה וידבר בקול גבוה", אמר לאבנר חזקיהו, המגשר.
הים היה חיוור כמו פנייך, באותה שעת ערב מוקדמת. הלכנו דרומה, עצובים ושותקים לצד שקיעה מדממת. גם אם סיכויינו לא רבים, הם טובים משל המשחקים בקלפים. בואי ניתן שיקראו בכף ידנו, שיגידו שצפויים ימים יפים. אבל כמו הגלידה שקניתי אהבתנו נמסה, קרה ותפלה. ואת שתקת כל הערב, ואמרת שיש לך בחילה. אלא שריחותיה של יפו, יסמין ומרווה, רמזו שיש עוד סיכוי לאהבה.
מוות נעים אני מאחלת לך באש הגיהינום תישרף למוות נשמתך תכלה אט אט תיזל החוצה בענן שחור תולעים ומקקים ימצצו את גופך יותירו לך שלד שבור ומרוסק בקול חנוק תצרח באוויר ולא תישָׁמָע בן זונה מסריח
אבודה הייתי (דנה בנטוב)
29 במאי 1958 - 4 באפריל 2011
דרור קדם: היי ג'ול, אני כותב לך את מה שרציתי להגיד לך בטלפון לפני כמה ימים, אבל לא הספקתי. המהפכה תופסת תאוצה ג'ול, זעקת ההמונים מהדהדת למרחקים, חומות הדיכוי מתחילות להתפורר ולא ירחק היום שבו יוריקו במקומן ניצנים של שפיות. עד אז אני יודע שצריך להמשיך ביתר שאת, לא להרפות, ליצור תנועה מתמדת של תקווה, של יצירה, של שינוי. רציתי לספר לך שהזרע שזרעתי לפני יותר מעשור נבט; שהזעם והכאב והתסכול הפכו ליצירה; שמצאתי בתוכי את הכוח להגיד על הבמה את מה שלך היה כל כך ברור כבר מזמן. בפעם האחרונה שנפגשנו, תיאטרון החירות היה עדיין בחיתוליו. בעיניים בורקות ספרת לי על הפרויקט שנרקם, על התכניות והמעבר הקרוב לג'נין. זו הייתה שיחה לילית חשופה על החיים והיצירה, על הורות ויתמות, על שייכות וזהות. דברת על האכזבה העמוקה ממה שהיה לך כאן ועל תחושת השליחות החזקה שמניעה אותך לעבור לשם; על הצמא העצום לתקווה שגילית אצל ילדי המחנה, על כוחות היצירה שיגברו על כוחות המלחמה. בבוקר היית אמור לחזור לג'נין, ואני במונית שירות לילית על הכביש המהיר מחיפה לתל אביב, בוהה בים השחור שחולף במהירות והמילים שלך ממשיכות להדהד. כמה שנים טובות עברו מאז, אבל השבוע הם הדהדו בראשי שוב. כל כך רציתי להגיד לך שאני מגיע בקרוב לביקור עם "גולומ", שסוף סוף הסכמתי לאפשר לעצמי להתמסר ליצירה, שהבנתי שהיא צינור אין סופי שמאפשר לי לקחת חלק במאבק על השפיות, על המציאות הבלתי אפשרית שבה אנו חיים ומגדלים ילדים כאן ושם. ג'ול, את מה שבנית בג'נין לא יצליחו להרוס כדורי הרוצח שהכניעו אותך. כוחות השפיות והיצירה ימשיכו שם וכאן, החתירה לפרק את חומות השנאה והדיכוי רק תגבר והקול העצמתי שלך ימשיך להדהד. הוא יהיה איתי בחמישי בערב על הבמה ביפו, ובכל מקום שבו אוכל לזעוק די, מספיק, הגיע הזמן לעצור את מחול השדים המטורף, את מעגל הדמים הבלתי נדלה, שם וכאן ובכל מקום על הפלנטה שהולכת ומתכלה לנו בין אצבעותינו הטבולות בדם. הייה שלום ג'ול ------- נתי אורנן: תפילה לעילוי נשמת הגיבור שנרצח ישמור האלוהים שלכם את העושה טוב יעשה האלוהים שלכם כאוות נפשו בעושה טוב את בנכם את יחידכם אשר אהבתם העלוהו לעולה על אחד ההרים ישמור האלוהים שלכם את אלו ששמו נפשם בכפם שמתו על קידוש השם שלכם שעשו את כל העולה על רוח הקודש כי למען האלוהים שלכם עשו כל זאת מה רבו נפלאות האלוהים שלכם מה רבו מי האלוהים היום לכם הוא האלוהים שלכם אל מי תעירו ואל מי תעוררו ביום כזה בו האהבה לא תחפץ (נתי אורנן) עמירה הס: במותו ציווה את האפשרי "על האדם שנרצח יכתבו מי שהיטיבו להכירו. לאחרים נותר לכתוב על ציוני דרך בחייו. לג'וליאנו מר-חמיס היה מזל. מלידה, הוא היה פלסטיני ויהודי, יהודי ופלסטיני. זהויות מסוכסכות שהשלימו זו את זו התרוצצו באיש הזועם הזה. הוא היה צלה הארוך של קהילה דו-לאומית מדומיינת משנות החמישים, שגבולותיה היו המפלגה הקומוניסטית. כמו פיטר פן שמסרב להתבגר גילם בביוגרפיה שלו את הפוטנציאל של חיים במשותף (תעאיוש) תוך חתירה לשוויון. הוא נולד לשתי התרבויות, ובשתיהן בחר לחיות. בלי צורך להסביר"... (המשך: הארץ) ------- ערב לג'וליאנו מר חמיס תיאטרון יפו, מרכז לתיאטרון ערבי-עברי מקיים ערב על הבמאי והשחקן ג'וליאנו מר –חמיס, שנרצח השבוע. הערב יתקיים ביום שישי ה 08.04.2011 בשעה 20:00. בתיאטרון הערבי-עברי מפרץ שלמה 10, יפו העתיקה. מכרים ועמיתים יספרו על האיש ופועלו. בין המשתתפים: גילה אלמגור, יעקב אגמון, אסנת טרבלסי, אדיב ג'שהאן, סמי אבו-שחאדה, איציק וינגרטן, ועוד. לאחר מכן יוקרן הסרט "הילדים של ארנה", בבימויו של ג'וליאנו מר ובהפקת אסנת טרבלסי. הסרט מספר את סיפורה של אמו של ג'וליאנו ואת תהליך ההקמה של "תיאטרון החופש" בג'נין. ------- סרטו של השחקן והבמאי ג'וליאנו מר חמיס ז"ל. (הפקה: ענת טרבלסי ופיטר ואן יוסטי, 2003, 1:23:09, אנגלית, ערבית ועברית, כותרות באנגלית) ג'וליאנו מר חמיס ותיאטרון החרות (2008, 5:54)
מרתין לותר קינג: יש לי חלום ג'וליאנו מר חמיס נרצח באותו יום בחודש - 4.4.2011 - שבו נרצח מרטין לותר קינג - 4.4.1968. 11:51 דקות. העברה: נוני טל.
נוסטלגיה
המקור: יידיש. תרגום חופשי: "בכל מקום בו תלך, הרחובות מלאים שובתים. בנות, בנים, משפחה וחברים, מדברים על שכר הוגן. די לגב השבור ולהלוואות כדי לגמור את החודש. חברים, הכריזו שביתה! נשחרר את עצמנו. אחים ואחיות, הבה נשלוט בכוחנו ונשבור את עריצותו של ניקי, הצאר הרודן. הי, הי, הלאה המשטרה, הלאה האוטוקרטיה הרוסית! אחים ואחיות, הבה נלך יחד, נקבור את ניקולאי יחד עם אימא שלו. הי, הי, הלאה המשטרה, הלאה האוטוקרטיה הרוסית! רק אתמול הוא גרר עגלת זבל. היום הוא נעשה קפיטליסט. הי, הי, הלאה המשטרה, הלאה האוטוקרטיה הרוסית!".
נא לעבור לדף אודישנים דרושים.
"המליאה" של תיאטרון החדר פגישה דו-שבועית קבועה באווירה נינוחה. הפגישה הבאה של המליאה בחדר ברחוב הרב קוק 8, תל-אביב. טל': 03-5171818 במקום מוגש כיבוד קל והוא מוגדר כמקום פרטי "המליאה" פתוחה לכל. רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818 יומן ההיריון שלי ע"פ ספרה של הילה שרעף גלסר במהלך הכתיבה התפרסם היומן אחת לשבוע באיגרת השבועית של תיאטרון החדר בעריכת אמיר אוריין. אישה נכנסת להיריון ומתכננת לידה טבעית. היא נתקלת בנורמות חברתיות המאיימות על חופש הבחירה שלה. במהלך ההיריון היא מגלה שהביקורת שלה אינה מופנית רק כלפי הממסד והחברה, אלא גם כלפי עצמה. כדי לחוות את חוויות הלידה כפי שהיא מבקשת, עליה להישיר מבט אל כאביה הנפשיים והפיזיים ולפרוץ את גבולות עצמה. בתוך הכאב הגדול היא מגלה עוצמה, שמחה וכוחות גדולים שלא ידעה כי קיימים בה. עיבוד למחזה: רינה לביא, הילה שרעף גלסר משחק: הילה שרעף גלסר. בימוי: רינה לביא ייעוץ אומנותי: אמיר אוריין יום רביעי, 13.4, בשעה: 20:30. יום חמישי, 14.4 בשעה: 21:00. תיאטרון "הסמטה"- רחוב מזל דגים 8, יפו עתיקה, טל': 036812126. הקטע הבא צולם בחדר:
מופע מחול נשי ועוצמתי, תיאטרון בתנועה סוחף וססגוני. סיפורה של אישה הנקרעת בין תכתיבי החברה לבין הרצון למימוש עצמי. מסע מרגש של עוצמה, צחוק וטירוף חושים. בימוי: רן בן עזרא ושרון שלומי. כוריאוגרפיה: שרון שלומי. ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין - תיאטרון החדר. 9.4.11, מוצ"ש, בשעה 21:00, התיאטרון הערבי עברי, יפו. כרטיס 50 ש"ח. הזמנות בטל': 052-5284234, 054-5335135
"בחודשים האחרונים מתחוללת רעידת אדמה אנושית מסביבנו. עמי האזור קצו בדיכוי והרימו את נס המרד. חלק מהשליטים המדושנים ממשיכים לטבוח בבני עמם, אך את ניצני המהפכה לא ניתן לעצור. גם בקרבנו נמשך הדיכוי היומיומי, מעשי ההרג ההדדיים גוברים ונראה כי מנהיגי שני הצדדים מובילים אותנו בבטחה לעבר עימות נוסף". פרויקט גולומ נולד מהתחושה העמוקה שנמאס, שהגיע הזמן לעצור את מעגל הדמים, שחובה עלינו לשאול שאלות ולהטיל ספק בצדקת דרך המלחמה שבה אנחנו צועדים כל כך הרבה שנים. אני מזמין אתכם למופע בימתי חשוף וחוצה גבולות. באמצעות סיפור אגדה עם מוזיקה מקורית בלייב, אני מציע לכם במשך כחמישים דקות אפשרות להביט פנימה אל הגולומ שבתוכנו, להכיר בקיומו ולהתעמת איתו. חלק מכם יודע עד כמה מורכב להעלות מופע בימתי כלשהו, וודאי שאינו בידור מסחרי עם גב של תיאטרון גדול, ולכן אשמח אם תגיעו לצפות ביצירה, תחוו דעה ותשתתפו בשיח סביבה. אם תוכלו להפיץ את ההזמנה גם בקרב רשימות התפוצה שלכם, החברים ובכלל - זה יהיה נפלא. רעיון וכתיבה, בימוי ומשחק: דרור קדם. מוזיקה מקורית וגיטרה חשמלית: תומר גולדברג. עיצוב תאורה: אמיר קסטרו. הדרכת יוצרים וליווי פרויקט: שלי גורל. יעוץ אמנותי: אמיר אוריין יצירה שנולדה במעבדה של תיאטרון החדר, והוצגה לראשונה במסגרת מרכז הבמה בירושלים. משך ההצגה: כחמישים דקות. בסיומה תתקיים שיחה פתוחה עם היוצרים. יום חמישי, 7.4.2011, התיאטרון הערבי-עברי ביפו (מפרץ שלמה 10, יפו העתיקה) כרטיסים במחיר 50-40 שקל בלבד. להזמנות: 052-7458321. 03-5185563. האישה שנשמה יותר מדי! מיכל סבירוני - תיאטרון חפצים למבוגרים. אחרי סיבוב הופעות לוהט בווינה ובמדריד, ולפני נסיעתה למקאו, מיכל סבירוני עושה עצירה בעין-הוד ... סולו מצחיק, אינטימי, מרגש ואמיץ. המופע הועלה בפסטיבלים בשווייץ, צרפת (פסטיבל שאלון, קיקלוש, ועוד..), גרמניה, קפריסין, ספרד וכמובן בישראל (פסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות ירושלים, פסטיבל תיאטרונטו, פסטיבל אישה ועוד..) להזמנת כרטיסים – 40 ש"ח. אנא התקשרו ל-050-5781593. מספר המקומות מוגבל. יום חמישי, 7.4.11, בשעה 20:30. בית ארמא לתיאטרון ואומנויות הבמה, בעין הוד, צומת עין הוד וכביש 4, שילוט במקום. נשמח לראותכם!
מוציאים את הבגדים, בגדי הילדים, צעצועים וספרים לחופשי. בנוסף תהיה במקום מכירת כלי בית ומתנות. זה קורה במושב מזור, המייסדים 45, משפחת שטיינמן, ביום שישי, 8.4, בין השעות: 9:00-14:00. לפרטים: מאיה הובני-שטיינמן, 052-331-3996. יחסים עם יהודית ברדיו החיים הטובים, בכל יום א' באינטרנט, בין השעות 16:00-17:00, "יחסים עם יהודית קונפורטי". טל' לעלייה לשידור: 077-3000909, 054-6240131, 03-6051459 אהבה חדשה: יום ה', בין השעות 22:00-23:00, יש לך הזדמנות למצוא אהבה חדשה. להתקשר לרועי בפורטל החיים הטובים: 054-488-9999 והדרך סלולה. אלי הוז - מספר לך סיפור לכם ולחבריכם - גם היום, גם מחר ובכל יום אפשר לבוא ולשמוע סיפור, בין צהרי היום לחצות הלילה. 50 ש"ח, ותאמינו לי - זה הסיפור הכי זול שמכרו לכם אי-פעם. (-: סמטת מזל אריה 18, יפו העתיקה. עונה לטלפון 050-5606670. או בדוא"ל: elie.hoz@gmail.com (קישור לקליפ - לא תמיד הקישור זמין, אבל אני כן) - אלי סיפור חייך היית רוצה לשתף בסיפור מחייך על שינוי? תוכל/י לעשות זאת בתוכנית הרדיו החדשה בקול השלום. אם היה בחייכם אירוע שגרם לשינוי משמעותי בתפיסת עולמכם או בחיים, נא לפנות אלי לתיאום ראיון. התכנית תשודר גם ברדיו 107.2 FM בכל יום שני בשעה 20:00 בערב. בברכה, אלעד ואזנה, 054-249-7009, elad@havayati.co.il יומן אזרחי עורך: גיא דוידי איש החדר כל יום שלישי בשעה 22:30 ערוץ 98 בכבלים ובלווין (ש.ח.: ראשון בשעה 10:30 בבוקר ) לתגובות על התוכנית או להצטרפות לקורסי הוידיאו: yoman.video@gmail.com מבחר מתוך קטעי היומן, באתר אקטיבי. לארגונים ואנשים המעוניינים לשדר סרט וידאו במסגרת התוכנית או לפניות, תגובות והצעות: yoman.video@gmail.com להצטרפות לקבוצת התפוצה של "יומן אזרחי" בגוגל ללחוץ כאן: videodiaries (גיא דוידי) -------------- תיקון מחשבים שחר נגר, 050-7648002. nshachar@bezeqint.net -------------- שיפוצים יניב מויאל משפץ דירות ובתים. הנחות למכותבי האיגרת השבועית: 0523-868338. -------------- מונולוגים ודיאלוגים לשחקנים/ות: כתבו אלינו: info@roomtheater.co.il ובקשו מונולוגים ו/או דיאלוגים. -------------- אמיר אוריין - תיאטרון החדררחוב הירקון 29, תל אביב 6801138  |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
