(קטע מהרצאה, בר אילן, 04.04.2011)

...מתהווה והולך תהליך של אינטימיזציה של התיאטרון, כמו גם של אמנויות אחרות.

בשנת 1985 עם פתיחתו של תיאטרון החדר רשמתי הערה בספר ההצגה "ארוחת הערב", ובה העליתי את ההשערה שלעתיד לבוא תתרחש מגמה קוטבית בנוף התיאטרון כמו גם בתחומי תרבות אחרים. התיאטרונים המסחריים ואלו בעלי הגודל הבינוני ייעלמו מהנוף. לעומת זאת, התיאטרונים הרפרטואריים הגדולים ייהפכו למסחריים ויציגו מחזות-זמר וקומדיות, ומנגד יפרחו התיאטרונים הקטנים במגמה אינטימית כמו של תיאטרון החדר, שיציגו הצגות השואפות לאיכות גבוהה יותר והפער בין "הגדולים" ל"קטנים" יתרחב.

השערה זו אוששה, לפחות בחלקה. יתכן כי לא כל מה שמצוי בתיאטרון הרפרטוארי הממוסחר הוא מחזות-זמר וקומדיות ולא כל מה שמצוי בתיאטרון הקטן הוא איכותי, אבל אכן התיאטרון הרפרטוארי-הממוסחר מתפקד על בסיס כלכלי בלבד והשאיפה לאיכות היא בלי ספק נחלתם של רבים בתיאטרון הקטן.

ציפי שוחט במאמרה "שוליים רחבים" בעיתון הארץ מיום 30.3.2011, מגלה על בסיס נתונים של משרד התרבות ופיל"ת ש"בניגוד לדעה הרווחת, הגידול והפריחה בתחום התיאטרון מתרחשים דווקא בשוליים ולא בתיאטרונים המרכזיים. בהתאם לכך, תמיכת משרד התרבות בפרינג׳ ובתיאטרוני ילדים גדלה מאוד בעשור החולף, ואילו התמיכה בגופים הגדולים והבינוניים פחתה". אני אישית למד שאנשים צעירים מעדיפים ללכת להצגת פרינג' ולא למשל, ל"הבימה", ויש לזה כמובן גם סיבה כלכלית. זהו רק פן אחד של התופעה. כי גם תיאטרוני הפרינג' מתנהלים במידה רבה על בסיס כלכלי.

המונח אינטימיזציה מתייחס כאן לעשייה התרבותית שמעבר למוסדות המאורגנים. נא לשים לב שאירועי "חדר" הם היום דבר נפוץ בכל תחומי התרבות. בישוב שוהם ישנו מקום שקוראים לו "החדר" (לא שייך לתיאטרון החדר). בדרום תל-אביב יש מועדון שקוראים לו "הצימר" (חדר ביידיש). המוסיקאי שלומי גולדברג מגדיר אירועי מוסיקה שהוא מקיים כ"אינטימיים". "התהתרון" שנפתח לא מכבר בדיזנגוף סנטר יש בו 20 מקומות ישיבה. הסופר יותם ראובני פתח בביתו את "נמרוד - תיאטרון כיס". זהו מקבץ מקרי של אירועים ויש עוד רבים וטובים.

אינטימיזציה של התרבות פירושה התארגנות פרטית של יוצרים להצגת יצירותיהם במסגרות קטנות לא ממוסדות. אם אכן כך הדבר, ראוי לחשוב באופן פרדוכסאלי. על רקע השקפות מקובלות על חרושת התרבות ש"גדול הוא נכון", אנו מוצאים את היפוכה של המגמה התעשייתית הזאת בתרבות אינטימית הנפרשת ברבים ממרחבי החיים שלנו, מהפאב השכונתי המספק רווחה אישית, זוגית או קבוצתית, ועד למופעי תיאטרון, מוסיקה, מחול, ספרות ואחרים. וזה עובד גם ברמה הכלכלית!

גופי התרבות הגדולים סגורים בפני רוב היוצרים והקהל שלהם שבוי במפעלי מינויים ומבצעים תעשייתיים למיניהם. היום קשה מאד להביא קהל למופע חדש ולא ידוע. במרכזי פרינג' אחדים על היוצר לשכור את האולם במיטב כספו ואף אם הצליח להביא מספר עשרות של צופים, שכרו יוצא בהפסדו ועליו להוריד את היצירה. אינטימיזציה בנויה על תקציב מינימאלי עד אפסי ואותם עשרות צופים שיצרו גרעון באולם הגדול, יוצרים רווח כספי במקום האינטימי.

אבל עיקרו של דבר הוא בהגדרת האירוע האינטימי כתרבות לגיטימית ונשאפת. המסגרת האינטימית היא תגובה אנושית טבעית לחרושת התרבות ההמונית, לניכור הווירטואלי, לאוטומציה ההמונית של התרבות בכלל, ולאבדן הקשר האנושי-אישי בין קהל לבין עצמו ובין קהל ליצירה. אינטימיזציה של תרבות פירושה לאפשר לבני אדם להתאסף במסגרות קטנות שבהן משקלו הסגולי של כל אדם עולה, ליצור קשר אישי עם אנשים אחרים אם רצונו בכך, לחוות אירוע אמנותי שבו הוא יכול לחוש עצמו כחלק מהעשייה היצירתית ועם זאת לא להיות כפוי לאינטימיות. אינטימיזציה מאפשרת ליוצר עצמו את ההכרה ביצירתו כייעוד.

ברצוני להזכיר כאן את הנוהל המתקיים בתיאטרון החדר:

הקהל מוגדר כאורחים של החדר והחדר מוגדר כמקום פרטי. טרם בואם של האורחים להצגה, אחד מאנשי החדר מתקשר אל כל אחד מהאורחים, מוודא את בואו, מספק לו פרטים על ההצגה ועונה על שאלותיו. לפני ההצגה מתאספים השחקנים וכחלק מתהליך ההכנה של ההצגה, קוראים את שמות האורחים הבאים ואם מישהו מהשחקנים מכיר אורח הוא מספר עליו. כך השחקנים מתוודעים אישית לאורחים שלהם ויש לזה השפעה טובה על מערכת היחסים עם האורחים. לפני תחילת ההצגה מתקבל כל אורח באופן אישי ועם התכנייה והכרטיס הוא גם מקבל תשובות לשאלותיו. לאחר ההצגה מוזמנים האורחים ל"השיחה שלאחר ההצגה" ובה מוצגים השחקנים בפני קהל האורחים. כל שחקן מדווח על החוויות שעברו עליו במהלך ההצגה. מתנהלת שיחה נינוחה והאורחים מוזמנים להביע את דעתם ולהעלות נושאים לשיחה ויש כמובן גם כיבוד קל. האירוע כולו נושא אופי אישי אבל לא כפוי אלא נינוח ויש התנהלות של כבוד הדדי בין היוצרים לאורחיהם.

אינטימיזציה פירושה להעלות את קרנה של היצירה והיוצר.

על כן, ראוי לחשוב אינטימיזציה.

כי "קטן זה יפה. אינטימי זה נכון"...

(קטע מהרצאה באוניברסיטת בר אילן, ביום 04.04.2011)

(אפשר להגיב כאן)