שעה וחצי
ושוב כמו אמרת זה לא אישי אבל בפנים עזבי
בחוץ יש לידות של דברים חדשים זה כל החיים
ואנו ממילא כבר בהגברת אמון, אז בשביל מה
אימון?
טווי
עורק מפייס בין חדריו
כשורידיך משתרגים
במילותיי
געגוע
בשאיפתי ורדי זהב
מתרחבים למתק-מר
זורם בוריד שנשימה
עצר.
(דנה בנטוב)
