5

אֲנִי מֵרִים אֶת רַגְלִי וּמִתְאַמֵּץ

מֵרִים עוֹד אֶת רַגְלִי בְּמַאֲמָץ נִכָּר

אֲנִי מֵרִים עוֹד אֶת רַגְלִי וְאֶת יָדִי

בְּמַאֲמָץ נִכָּר עוֹד וָעוֹד

וּבְרֶגַע חֲסַר גְּבוּלוֹת, הָרֶגֶל לֹא נִמְצֵאת עוֹד

הַיָּד לֹא נִמְצֵאת יוֹתֵר,

הַיָּד שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר –

הַיָּד הִיא מַשֶּׁהוּ אַחֵר.

וּלְאַחֲרֶיהָ שֶׁל זוֹ וְזוֹ חָמַק יֶתֶר גּוּפִי

חוֹמֵק מִמֶּנִּי וְנָע

חוֹמֵק וְנָע.

הָעוֹלָם, הַחֶדֶר

מִתְמַלֵּא אָז תְּנוּעוֹת

מִילְיוֹנֵי כַּדּוּרִים צִבְעוֹנִיִּים רוֹחֲשִׁים יוֹצְאִים אֶחָד מִתּוֹךְ הַשֵּׁנִי

מַהֵר, וְגוֹדְשִׁים מֵהָרִצְפָּה עַד לַתִּקְרָה.

אֲנִי וְאַתְּ וְאַתָּה בְּתוֹכָם, בֵּינֵיהֶם

אֲנִי וְאַתָּה וְהִיא – הַחֹמֶר הַיָּחִיד שֶׁנֶּהֱפָךְ לְ-

אֶנֶרְגְיָה טְהוֹרָה

(מתוך: "התעוררתי בליבו של אלכסון", 2009)