סוֹף סוֹף מֻתָּר לֹא לְמַהֵר.

בְּאֶמְצַע הַבֹּקֶר

יוֹנֵק הַדְּבַש מַצִּיעַ בְּהִסּוּס צִפְצוּף לֹא-פָּתוּר.

צְרָצַר רָחוֹק לֹא מִתְעַקֵּשׁ לְהַמְשִׁיךְ לִצְרֹחַ אַהֲבָה.

אוֹרוֹת וּצְלָלִים מְלַקְּקִים צַלַּחַת גְּדוֹלָה גְּדוֹלָה

וּמַשְׁאִירִים אֶת הָרֹב

לֹא גָּמוּר.

עָלֶה יָבֵשׁ בַּגִּנָּה מְרַשְׁרֵשׁ רֶגַע,

כַּנִּרְאֶה נִרְמַס בְּרַגְלֵי צִפּוֹר נוֹדֶדֶת, יְפֵהפִיָּה,

שֶׁקָּרְאָה אֶת הַכָּתוּב בּוֹ בְּנִקּוּד חֶלְקִי.

הַסּוֹף יָבוֹא,

הוּא לֹא יְבַקֵּשׁ רְשׁוּת מֵאִישׁ.