חמישים ושתים רוחות - שבוע 7
מתים לי על החיים
שמים ימים קשים בלוע ובולעים בבת אחת
נרצחים אחרי האוכל, משפצים את המקלט
בוחרים להיות בורחים, שניצולים מהזוועה יום יום
חצי שעה, חצי שואה
וכל הזמן יש שמה שקט, מתחת שפך מזוועה
כל היופי והתכלת, מפגינים בנשימה
מילים גמורות של עיוורון שוחטות, בפחד הגיון
עורבים
עורבים לי בגרון
--------------
וינסטון סמית: "אינך יודע היכן המרחב המוגן הקרוב למקום מגוריך? צלצל 1207"
- הלו, 1207? היכן המרחב המוגן שלי?
- מה הכתובת שלך בבקשה?
- רחוב גאולה, שפת הים, תל אביב.
- המרחב המוגן הקרוב למקום מגוריך נמצא בכרם התימנים.
- זה במרחק קילומטר מהבית שלי. עד שאגיע אליו אני יכול למות פעמיים.
- אז תעבור דירה לשדרות, אידיוט. שם מתוכננים המון מרחבים מוגנים.
- מתוכננים?
- כן, בתוך שנה, שנתיים, מקסימום חמש, גג עשר שנים.
--------------
עינת ויצמן: פנטזיה על תל אביב
עיר משאירה אחריה עקבות כלכליות, בניינים משקפים את הסטאטוס של המקום, של האזור, של העסקים. שימוש בעיר כאובייקט אמנותי אותו אפשר "לפסל" יכול לעזור לאנשים להפוך לרגישים יותר לעיר שלהם. הקונפליקט ייפתר ע"י החברה באמצעות שתי הקהילות יחד שייצאו לרחובות בהתנגדות נזעמת. יחסי הציבור של העיר הלבנה מייצרים עבורנו עיר דמיונית בה אנחנו חיים כשעינינו עצומות. "תל אביב- פריז- לונדון" כתוב על שקיות האופנה המייצרות גשר בינינו לבין אירופה. כמה נעים לגור בעיר ולהאמין שאכן היא עלתה מהחולות ודבר לא היה בה קודם. אבל העיר מכסה על עוולותיה. (להמשך המאמר)
--------------
הטלוויזיה החברתית
סרטונים ומבזקים: www.TV.social.org.il
(אהוד שם טוב, 052.5433100)
-------------- -------------- --------------
הירקון 70
מהדורת חדשות שבועית: www.hayarkon70.org
(הירקון 70)
