חיכית שאחשוף את גופי
חשפתי את
נפשי ללא קרם הגנה
היא מפרפרת,
מתחפרת בעור הצלופן שלי
תראה, היא
מדממת, תראה
כמה חיוורת, גועשת,
כמעט גולשת, מלופפת
סביב מקל הליכה,
אם תקשיב טוב, תשמע אותה זועקת
בלי המוצץ היא בוכה
דמעותיה – כדורים בשלשלת לרגלי הקריסטל שלי
גופי קטן מדי וצפוף
ורטוב מפחד
הוא הגטו שלה –
מחנהשמדה
וזה רק עניין של זמן עד
שאפתח לה את הדלת
זה רק עניין של זמן עד שאפתח
עד שאצרח ואכרע ללדת
אותה. אתה מחכה
כמו כולם
אתה רוצה
נפש
חלקה – צייתנית
חייכנית ופשוטה,
נפש שאוהבת את הגטו שלה
והגטו שלה אוהב אותה
חיכית שאחשוף את גופי
חשפתי את נפשי
ואתם כבר הולכים
חרמנים כמו עננים
לא יכולים
כשהיא בתוכי
לא תרצו לדעת
לא תרצו לגעת
לא תרצו אותי
אבל זה רק עניין של זמן
עד שאפתח לה את הדלת
זה רק עניין של זמן
עד שאפתח,
עד שתמצאו אותי
ותקרעו מעלי את כותונת הדם
לפני שאתקרר
וידכם הגסות יקברו את שדי
לפני שיהפכו לשלד
תבתקו את רגליי, תלקקו
עד שהטעם יגמר ותזרקו לקבר
וכשיזקרו איברכם כידיים מושטות
של נאצים, אז יגיעו
אנשי הקבורה, ואני אקבר
בתולה (אולי תולעת תדע)
© 2010 כל הזכיות שמורות לנטלי כהן וקסברג
