רֹאשְׁךָ מֻטָּל עָרוּף
בְּתֹם קְרָבוֹת אֲבוּדִים.
כְּשֶׁאֲלַקֵּט אֶת שְׂרִידֵי אַהֲבָתִי בְּשָׂדוֹת עֲשֵׁנִים,
אֶשְׁזֹר לוֹ זֵר פִּרְחֵי-זִכְרִינִי
שֶׁקָּטַפְתִּי לְכָל הַיְשֵׁנִים.
אתה מדבר על העולם, ואני מהרהר לעצמי: מעניין מאד. אתה מדבר על עצמך, ואני מתרגש: עכשיו אני מבין אותך. |
 |
|||||||||||||||||||||||||||
