בתחום האירוע האמנותי, התנועה, הצליל, התמונה והמילה, הם שליחים של קשר. כל אחד מאתנו מקבל את השליחים הללו על פי דרכו. אי אפשר לנבא מה יתרחש בתודעתו של האדם לכשיאמר מילים של אהבה. אי אפשר לנבא מה תעשינה מילים של אהבה לזולתנו, שעה שיקבל אותן מאתנו. אנחנו מאמינים כי מה שמתרחש בתוך האדם הוא אוטונומי, או לפחות שואף להיות כזה, וזהו מקור יופיו וגדולתו.
היצירה האנושית היא תופעת-על שמכילה בתוכה את כל מה שנולד ומתפתח מתוך האדם היוצר. יש בה מחומרת הפיתוח התבוני המסודר, יחד עם חירות התחושה והרגש המיידי. מבחינה זו אין מוקדם ומאוחר ביצירה.
תכלית היצירה היא קשר של תיקון בין אדם לזולתו, להטבת מצבו של האדם. הטקסט הוא הכלי. יש טוענים שכל טקסט הוא מוגבל, אבל זוהי טענה חמקנית. הטקסט קיים. למה הדבר דומה? למי שטוען כי יצר לב האדם רע מנעוריו או טוב מנעוריו. טענה שאין לה כל קשר ליצר, אלא למה שנעשה באמצעותו. היצר קיים והוא מספק את האנרגיה הדרושה לתקומתה של יצירה או לחורבנה.
אם נפתח את עצמנו פנימה והחוצה נוכל לחוות את הקשר - בתחום האירוע האמנותי, שהוא המשל לחיים, וגם במציאות שהיא הנמשל. מערכת היחסים שבין הטקסט הנתון, שהוא נתח של היסטוריה, לבין החוויה האישית המיידית והאותנטית של האדם, היא אחת מהתופעות המסתוריות והמרתקות באדם,...
