אני בבור. קמה, נופלת, על הפרצוף, התחת באוויר. חיוך גדול מושך למעלה, לפני הנפילה הבאה, באגרופים קפוצים. צורחת, בועטת, לא רוצה ליפול, לא רוצה לרדת. לא רוצה דבר, משתטחת בדממה לקול תשואות ומחיאות כף. תיפלי שוב!
ואני מסרבת ונופלת וקמה ובוכה. הרי לא זה העניין, הנפילה הזאת. אבל ברגע זה היא כל העולם כולו. קושרת את עצמי לקיר והתשואות גוברות. נעלמת בפיתולים והתשואות גוברות ושוב נפילה ועלייה בחיוך. ידיים פרושות לצדדים. רוצה לעוף הרחק מכאן ושוב אני בוכה אל מול צחוקים רועמים.
