הצטרפו לאיגרת השבועית

"תיאטרון החדר הוא בשבילי ארגז הכלים לחיים" (עינת ויצמן, שחקנית ובמאית, בוגרת תיאטרון החדר)


שני מכתבים שמצאתי לאחרונה, שאינם רצופים בזמן, משל המשורר עוזר רבין, 1921-1999, ממחישים יפה את מה שאני מכנה "תמימות המשוררים".

 

בראשון אנו קוראים כיצד חלפו יותר מארבע שנים(!) בין הגשת כתב היד של ספר שיריו השני, "שוב ושוב", להוצאה לאור, לבין הדפסת הספר. ארבע שנים של קוצר רוח, של אכזבה, של תחושת החמצה קשה. אך לפלא בעיניי הוא שלא נמצאו בפרק הזמן הזה מכתבים נזעמים שלו אל ההוצאה! אך ייתכן שהיו כאלה ולא שרדו.

 

המשורר התמים, עוזר רבין, מתבשר בשורה שאין משמחת ממנה, ששלונסקי הגדול, אבי השירה העברית החדשה, בכבודו ובעצמו, בחר בספר שיריו להוציאו. והחוזה אכן נחתם באוגוסט אותה שנה, 1963. אך למרבה הצער והדאבה הוצאת הספר נתעכבה ונדחתה עד קיץ 1967. רבין כבר היה משורר מאד מוכר ומוערך אז, זה היה אמור להיות ספרו השני, הספר הראשון "עד עפר", יצא בשנת 1953. ושירים לא מעטים משלו נדפסו במוספים הספרותיים, וזכו לתגובות מצוינות. מבקרי ספרות מהשורה הראשונה קידמו את פניו בברכה, והוא היה בדרכו אל צמרת חבורת המשוררים של דור הפלמ"ח.

 

הוצאת "ספרית פועלים", שבשנות החמישים והשישים עוד ישבה בקיבוץ מרחביה, חבה לעוזר רבין חוב ברור. הוא היה כמה שנים טובות חבר קיבוץ מרחביה בעצמו, מורה ומדריך, והיה זה אך טבעי שההוצאה תהיה ביתו הספרותי. ואמנם לאחר שיצא שם ספרו הראשון היה ברור לכל המתעניין שגם ספריו הבאים ייצאו במרחביה. גם לאחר שעזב את הקיבוץ עם משפחתו, בשנת 1946, המשיך לבקר שם וללמד. ידידו הטוב היה המשורר טוביה ריבנר, חתן פרס ישראל, והוא חיבב מאד את הסופר והפזמונאי הצעיר יעקב שבתאי.

 

מכתב ראשון

חג שבועות

אין תאריך רשום, אך מדובר בראשית שנות הששים. כנראה 1963.

ח. י., (עזריאל אוכמני? דוד הנגבי?)

א. שלונסקי הודיעני, כי מערכת "ספרית הפועלים" החליטה להוציא את ספר שירי. [מדובר בספרו "שוב ושוב", 1963].

ההחלטה היא, כפי שנאמר לי, שהספר יופיע בראשית 1964, ואם אפשר עוד לפני כן.

רצוני אפוא, לגשת למימוש החלטה זו. ואני מציע שאפגש עמך ונערוך חוזה, כנהוג במקרים כאלה.

אודה לך מאד, אם תקבע לי מועד לפגישה, בשעות אחה"צ. מ-4 ואילך (פרט לימי א').

בכבוד רב

עוזר רבין

כתובת: עוזר רבין, רח' בר-כוכבא 8, תל-אביב.

 

המכתב השני של "תמימות המשוררים", נוגע לאמונתו של המשורר, שכל מבחר קטן ושולי משיריו, יוכל לחולל את הפלא ולהביא את המשורר הנשכח אל מרכז הבמה הספרותית. גם עוזר רבין היה משורר תמים שכזה. הזמנה צנועה של הוצאת "עקד", של המשורר איתמר יעוז קסט, שהייתה אז אמנם הוצאה אופנתית אך קטנה ולא ממש חשובה, הביאה את עוזר רבין לכתיבת מכתב הבקשה שלפנינו.

 

ובאמת הוציאה "עקד" בשנת 1970 ואחריה מבחר משירי משוררי הארץ החשובים. אבל אמונתו של המשורר, שבעקבות הוצאת המבחר ייזכרו בו המוני קוראי השירה העברית הייתה אמונה תמימה לגמרי ואפילו ילדותית משהו. מעמדם של משוררים בקנון של זמנם אינו משתנה באחת, בעקבות מבחר משיריהם היוצא לשוק הספרים. בין מבחר רב כמות ובין מבחר קטן וצנוע, מעין ספרון מתנה.

 

מכתב שני:

25.6.70, ע. רבין, רח' חנקין 9, תל אביב

לכב' הנהלת ספריית הפועלים

ח. י.,

הריני פונה אליכם בבקשה רבה. ניתנת לי הזדמנות להיכלל במפעל למען השירה, שיוזמת ועושה הוצאת "עקד". הכוונה לסדרה של ספרונים – מבחר קטן ביותר מיצירותיו של משורר, שכל כוונתו לשמש למעין היכרות ראשונה, וקיים הסיכוי שבעקבות כך, יימצאו כמה שירצו להרחיב ההיכרות, עד כדי דרישה לספרים, כגון ספריי "עד עפר" [שיצא בשנת 1953, מרחביה, ספרית פועלים], ו"שוב ושוב" [שיצא בשנת 1967, תל אביב].

מבקש אני מכם אפוא, לתת לי סיכוי זה, ולאפשר ל"עקד" לקחת משיריי כראות עיניהם. ועל כך תבורכו.

מובטחני שלא תמנעו ממני סיכוי זה.

בתודה והוקרה

עוזר רבין.

 

חרף מכתביו היה עוזר רבין משורר נשכח עוד בחייו. ואולי נרכך קצת את הביטוי ונאמר, שהיה משורר למשוררים. שירתו היא קשה, מוצפנת ומתוחכמת, ואינה מתפצחת בנקל לקוראיה. שנה לפני מותו, בשנת 1998, הוציא נתן זך, כמחווה מיוחדת לכבודו חוברת שלימה של כתב העת "הנה" קונטרס לשירה. ומחווה נוספת עשה לו, לאחר פטירתו, המו"ל רפי וייכרט, המעריך מאד את שירתו, כשהוציא בשנת 2005 מבחר משיריו בהוצאת "קשב לשירה". עורכי הספר היו טוביה ריבנר המשורר ורות רבין, אלמנת המשורר.

 

על המשורר עוזר רבין ועל חייו ויצירתו ניתן ללמוד הרבה משני הערכים המורחבים שנכתבו עליו. האחד בויקיפדיה העברית והשני בלקסיקון הספרות העברית המקוון של יוסף גלרון.

ספריו:

עד עפר (מרחביה : ספרית פועלים, 1953)

שוב ושוב : שירים (תל-אביב : ספרית פועלים, תשכ"ז 1967)

משירי עוזר רבין (תל-אביב : עקד, 1970)

בטרם תעבור : שירים (רמת גן : מסדה, 1975)

הולך סובב הולך : שירים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשמ"ב 1982)

הנה : קונטרס לשירה. חוברת מס' 18: עוזר רבין / עורך, נתן זך (תל-אביב : ירון גולן, מאי 1998)

למה לא תקום? והברק (תל-אביב : הוצאת קשב לשירה, תשס"ה 2005) <השירים מ-1953 עד 1998, נבחרו בידי טוביה ריבנר ורות רבין>

 

הערותיו של טוביה ריבנר:

שלום אלישע,

אכן, כל דבריך נכוחים. עוזר רבין היה תמים ומכונס בתוך עצמו. בהתדיינות תמידית עם עצמו, תיקו מלא טיוטות שירים, ותיק זה לא מש מידו, התקשה לסיים שיר ומעמיק בלשון מאין כמותו. (הוא לא אהב לכתוב "כמותו" והיה משנה ל"כמוהו").

מדוע נשכח - שאל את "קברניטי תרבות ישראל."

אני העליתי לפני רפי וייכרט את הרעיון לנסות ולהחיות את זכרו, והרי אתה יודע עד מה הצלחנו. מי שאוהב את שיריו ימשיך לאהבם. לפחות יישמר מתחייה מזויפת.

טוביה

 

הערותיו של רפי וייכרט:

אלישע היקר,

למרבה הצער "מקרהו" של עוזר רבין איננו ייחודי בתולדות ספרותנו. זה עתה שבתי מפסטיבל מטולה שבמסגרתו יזמתי והנחיתי ערב שהוקדש למשוררים נשכחים. משוררים בני זמננו קראו מיצירתם של  זלמן שניאור, ויעקב פיכמן, יהודה קרני ואברהם בן-יצחק, יעקב שטיינברג ואביגדור המאירי ואחרים. כל אחד מאלה נשכח, מי יותר ומי פחות, מסיבותיו שלו ועל פי דרכו. כזכור, לכל פרט ולכל משפחה אופן האומללות הייחודי להם.

גורלו של עוזר רבין איננו שונה מגורלם של עזרא זוסמן או אליהו טסלר, למשל. ואם נחשוב על המפה הספרותית בעוד כמה עשורים מהיום, אפשר לסמן כבר עכשיו את רוב הנשכחים-לעתיד-לבוא, מוצדקים או שלא.

שירתו של עוזר רבין היא בת קיימא כל עוד הלשון העברית קיימת וכל עוד למקצת מזעיר מאוהביה יהיה גם עניין  בשירתהּ. בפרסום מבחר משיריו נתנו, טוביה והוצאת "קשב לשירה", אפשרות לקורא הישראלי לגשת לספר חדש המציג עשרות שנים של עשייה שירית מעולה. אמר מי שאמר בהקשר אחר "ירצו יאכלו" ואני אומר "ירצו יקראו". מי שיבין – אשריו, מי שיתרגש - שמחה גדולה.

תודה לך אלישע על גילוי הפרשה הנשכחת.

גם למשוררים נשכחים היו פרקים מרתקים בביוגרפיות שלהם,

מסבי אושר ומנחילי סבל.

בקידת הוקרה

רפי

(אלישע פורת)

לאיגרת השבועית של 2011 . 6 . 16