פתאום
בדירה של נועם
מול הים
יכולתי פשוט לבקש ממך כוס מים.
אתה היית הגבר האחרון בעולם
השמש עוד לא עלתה
והייתה שם כוס מים אחת
גדולה ויחידה ואהובה
שהבאת לי
וקוביות הקרח
התרוצצו בפנים
כמו דגים מכושפים.
(שמחת הקיקיון, הוצאת ירון גולן, 1999)
"בתיאטרון החדר יש משהו קסום. זה נובע מהסובלנות, הקבלה, האיכפתיות" (אבי גיבסון בר-אל, במאי ושחקן, מנהל אמנותי של תיאטרון הסמטה, בוגר תיאטרון החדר) |
 |
|||||||||||||||||||||||||||
