הצטרפו לאיגרת השבועית

"כל מה שאני עושה היום, מתכתב בדרך זו או אחרת, עם הבסיס הרחב והמוצק שקיבלתי בתיאטרון החדר" (אלון אבוטבול, שחקן ובמאי, בוגר תיאטרון החדר)


איימי,
הלב איתך איימי. הקהל שאתמול "נשא אותך על כפיים", כך אומרת הבנאליה, היום משליך אותך. קהל רוצה את ליטרת הבשר שלו. רוצה בידור. הוא לא רוצה את הרגע האנושי הכואב החשוף שלך. הוא לא רוצה את חוסר האונים שלך. זה מזכיר לו יותר מדי את חוסר האונים של עצמו. הוא רוצה שתעטפי את הכאב בשכבה של ממתיק סינתטי. הוא בא לשכוח ולא לזכור. ואת הרי תעשייה ובתעשייה הלקוח תמיד צודק והיוצר הוא רק כלי לסיפוק צרכיו של קהל. רגעים של דרמה אנושית עצובה. מתחת למבט המצועף, איימי משדרת קריאה לעזרה ומאבדת את עצמה לדעת על הבמה.


לואיס בּוּנְיוּאֵל
(Luis Buñuel, 22 בפברואר 1900 - 29 ביולי 1983), קולנוען סוריאליסטי ובמאי קולנוע.

בצעירותו זכה בוניואל לחינוך ישועי קפדני ואחר כך למד באוניברסיטת מדריד. הוא היה חבר קרוב של סלבדור דאלי ופדריקו גרסיה לורקה, יחד עם אמנים אחרים שגרו במעונות הסטודנטים. לאחר מכן, הוא עקר לפריז להתחיל לעבוד בתעשיית הקולנוע. סרטו הראשון, "כלב אנדלוסי" (1928) קנה לו מקום בהיסטוריה של הקולנוע בשל הקשר החזק שלו לתיאוריות סוריאליסטיות ופרוידיאניות - את התסריט כתבו יחד בוניואל ודאלי, תחת השפעה חזקה של "מלאכת החלום" של פרויד. הסרט, שעלילתו בנויה על אסוציאציות, גדוש בדימויים ויזואליים סוריאליסטיים, חזקים ואף בוטים (חיתוך אישון של אישה ונמלים שיוצאות מתוך כף יד).

(Un perro andaluz - כאן)

לאיגרת השבועית של 2011 . 6 . 30