"תיאטרון החדר הוא בשבילי ארגז הכלים לחיים" (עינת ויצמן, שחקנית ובמאית, בוגרת תיאטרון החדר)

חמוטל בר יוסף

לַיָּדַיִם

2011 . 7 . 14

יָדַיִם שֶׁל בְּנֵי אָדָם, לְבָנוֹת, חוּמוֹת, מְנֻמָּשׁוֹת,
יָדַיִם שֶׁל בְּנֵי אָדָם מְגַשְּׁשוֹת בַּחֹשֶׁךְ, חוֹפְנוֹת אֶת הַדָּבָר,
נֶאֱחָזוֹת, מוּנָחוֹת בֶּחָרִיץ שֶׁבֵּין הַשָּׁדַיִם,

נִקְפָּצוֹת, סוֹטְרוֹת, תּוֹלְשׁוֹת שְׂעָרוֹת, שׂוֹרְטוֹת לְחָיַיֵם

מְחַבְּרוֹת חוּטֵי חַשְׁמָל וְצִ'פִּים שֶׁל מַחְשֵׁבִים

אֶצְבָּעוֹת נְבוֹנוֹת וְטִפְּשׁוֹת, רְגִישׁוֹת וְגָלְמִיּוֹת,

רַכּוֹת כִּלְחָיַיִם, מְחֻסְפָּסוֹת כְּפֻמְפִּיָה, שְׁקוּפוֹת בָּאוֹר, חַסְרוֹת-אוֹנִים,

אֶצְבָּעוֹת נוֹגְעוֹת בְּפִטְמָה, בְּלַהֶבֶת נֵר, בִּמְשׁוֹשֵׁי חִלָּזוֹן,

בְּמֵיתָרֵי וִיוֹלָה, מְהַדְּקוֹת קְצָווֹת בָּצֵק שֶׂל כִּסָּנֵי בָּשָׂר,

קוֹלְעוֹת צַמּוֹת, מַקְלִידוֹת, קוֹרְאוֹת כְּתַב בְּרַיל,

רוֹכְסוֹת אַבְזָם שֶׁל חַזִּיָּה, מְתַקְּנוֹת אֶת מַעֲרֶכֶת הַבִּיּוּב,

צוֹבְעוֹת סַפְסַל גִנָּה שֶׁצִּבְעוֹ הֶתְקַלֵּף בַּחֹרֶף,

מְגוֹנְנוֹת עַל אֵשׁ הַסִּגָרִיָה מֵהָרוּחַ כְּאִלּוּ בּוֹנוֹת לָהּ בַּיִת קָטָן,

וְאַחַר כַּךְ מַשְׁלִיכוֹת אוֹתָהּ וּמוֹעֲכוֹת בְּכֹחַ אֶת הַבְּדָל,

מְסַלְּקוֹת בְּגַנְדְּרָנוּת מֵהַמֶּצַח הַמִּתְקָרֵחַ קְווּצַת שֵׂעָר סוֹטָה,

מְתַקְּנוֹת שְׁגִיאוֹת בְּעֵט אָדֹם אוֹ בְּעִפָּרוֹן מְחֻדָּד

נִמְחָצוֹת בְּדֶלֶת שֶׁל מְכוֹנִית, מְנַתְּחוֹת (בִּכְפָפוֹת!)

אֶת חוּלְיוֹת הַגַּב, הָעוֹרְקִים, הָעֵינַיִם, מְעָרוֹת הָאַף,

מְתַקְּנוֹת שְׁעוֹנִים שְׁוֵיצָרִיִּים, כּוֹתְבוֹת סֵפֶר תּוֹרָה עַל בֵּיצָה,

תּוֹקְעוֹת מְחָטִים סִינִיוֹת בְּשֹׁרֶשׁ הָאַף וּמֵאֲחוֹרֵי הָאֹזֶן

מְלַטְּפוֹת, הָהּ, מְלַטְּפוֹת וּמְלַטְּפוֹת אֶת הַכְּתֵפַיִם,

אֶת הַזְּרוֹעות, אֶת הַשֵּׂעָר הַבּוֹכֶה, אֶת הַיְּרֵכַיִם הַצּוֹחֲקוֹת,

יָדַיִם, יָדַיִם מוּשָׁטוֹת לְשֵׁם הֵכֵּרוּת אוֹ כְּדֵי שֶׁיִּקֱחוּ אוֹתָן עַל הַיָּדַיִם,

מוּנָחוּת מִתַּחַת לַיָּרֵךְ לְשֵׁם שְׁבוּעָה, נִצְמָדוֹת לֶחָזֶה כְּסִמָּן שֶׁל תּוֹדָה,

כַּף יָד שֶׁל אִשָּׁה צְעִירָה, בְּלוֹנְדִּינִית, שֶׁיָּשְׁבָה מוּלִי וְחִכְּתָה

בַּחֲדַר מִיּוּן, כַּף יָּדָהּ נִפְרְשָׂה עַל פָּנָיו שֶׂל בַּחוּר שָׁחוּם,

וְאַחַר-כַּךְ, בְּלִטּוּף, כְּאִלּוּ קָטְפָה אֶת קְלַסְתֵּרוֹ,

הִגִּישָׁה אֶת קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַקְּמוּצוֹת אֶל פִּיהָ

וְנִשְׁקָה אוֹתָן, הַיָּדַיִם הָאֵלֶה שֶׁהָלְכוּ לִי לְאִּבּוּד

וַאֲנִי כָּל הַזְּמָן מְחַפֶּשֶׂת אוֹתָן.

(מתוך "מסטיק – מבחר שירים", הופיע בקהיר תחת השם: "כשאני נשארת לבד", 2010)

(חמוטל בר יוסף, משוררת, מתרגמת וחוקרת ספרות. פרסמה תשעה קובצי שירה)