"בּוֹא נִרְאֶה מַה יֵשׁ לָנוּ כָּאן",

הִיא חָפְנָה אֶת מְבוּשַׁי

בְּיָדַיִים שׁוֹקְקוֹת: "אֶשְׁכּוֹל הַמֶּתֶק

שֶׁלְךָ", הִיא נֶאֶנְחָה, "אַי, אֶשְׁכּוֹל

הַמֶּתֶק הַזֶה שֶׁלְךָ". וְהִיא

גָּחֲנָה עָלַי בְּפֶה מֻרְעָב.

וְאַחַר כָּך קִיבְּלָה אוֹתִי

כֻּלִּי: שְׂפָתַיִים, בֶּטֶן וְיָרֵךְ.

נִיחוֹחַ אוֹג חָרִיף פָּרַץ

מֵהַחַלּוֹן, וְעִיר הַקֹדֶּשׁ, בְּמַשָּׁב

סְתָוִי, חָדְרָה אֶל הַמִּטְבָּח.

"רֵיחַ הֶעָסִיס שֶׁלְּךָ", הִסְמִיקָה

בְּאֹזְנִי, "שִׁכֵּר אוֹתִי בַּחֲשֵׁכָה".

הַחֲלִיפָה שֶׁלָהּ אִוְּשָׁה עַל הַכֻּרְסָה,

קְנֵה הָעִשּׁוּן שֶׁלָהּ, הַאֲפַרְפָּר,

נִצְנֵץ בָּאֲפֵלָה, הִתְרִיס בְּבַיְּשָׁנוּת

מוּל הַדְּיוֹקָן הַמִּתְכָּהֶה שֶׁל

גֵּרְשֹׁם שׁוֹלֶם, שֶׁנִּתְלָה

מֵעַל שֻׁלְחַן עֲבוֹדָתָהּ.