18

  בָּאתִי לָקַחַת אֶת נַפְשֵׁךְ –

אִתִּי, נַפְשֵׁךְ מְרַחֶפֶת כְּשִׂמְלָה, כַּעֲנָנָה

בּוֹאִי נִלְבַּשׁ אֶת בְּגָדֵינוּ הַנִּבְחָרִים

כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, אֶת פְּנֵי הַיָּרֵחַ

וְהַכּוֹכָבִים – בִּמְהֻפָּךְ וְאֶת רֵיחָם.

אָז נָפַלְתִּי –

הִכְנִיסוּ רֶגֶל לֹא שֶׁלִּי בֵּין בִּרְכַּי וִירֵכַי,

נָפַלְתִּי מֵרְצוֹנִי עַל שִׁכְמִי,

הַאִם לְהַאֲמִין לַמֵּצַח הָרוֹכֵן מֵעָלַי

לְהַאֲמִין לַדְּמוּת שֶׁמּוֹשִׁיטָה לִי יָד לָקוּם

וְלֶאֱחֹז בָּהּ?

חֲסֵרָה לִי יָד, חֲסֵרָה לִי עוֹד בֶּרֶךְ

עוֹד כָּתֵף – אֲנִי צָרִיךְ אֲבָל

שְׂעָרוֹת יֵשׁ לִי לְמַכְבִּיר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנָּחוּץ לְמִחְיָתִי

כְּרַקְדָן – הַשְּׂעָרוֹת אֵינָן נִשְׁמָעוֹת לִרְצוֹנִי

הֵן מְחוֹלְלוֹת אֶת מְחוֹלָן הַנִּפְרָד.

גָּזַרְתִּי אוֹתָן עַד לְשָׁרְשֵׁיהֶן.

(מתוך: "התעוררתי בליבו של אלכסון", 2009)