בסרט הוליוודי שראיתי לאחרונה, הגיבור חוזר אל אהובתו, שהמתינה לבואו בדירה צנועה. הוא מביא עמו זר של שושנים אדומות, מטפס בגרם-מעלות לולייני, על מנת להגיע אל אהובתו. הגיבור שמח על בואו אל האהובה. האהובה שמחה על הגעתו. הם מביטים זה בזו, מתחבקים ומתנשקים. בחיים שלי, שאינם סרט הוליוודי, שלחתי זה לא מכבר אגרת ברכה לאהוב לבי. שלושה שבועות המתנתי בדירתי הצנועה שהגיבור שלי יגיע לקחת את האיגרת. בתום שלושה שבועות של ציפייה דרוכה גיליתי על דלת דירתי פתק ועליו נרשם: יש לבוא לקחת דבר-דואר רשום. הגעתי בחופזה אל בית הדואר. לא המתין לי שם שום דבר דואר רשום. האשנבאית אמרה כי עלי לגשת אל סניף הדואר הקטן ברחוב דיזינגוף בתל-אביב. הם סוגרים בשעה שלוש, על כן עלי למהר. הלכתי לשם במהירות. עליתי בגרם-מעלות לקומה הראשונה ושם נמסר לי דבר הדואר הרשום. זו הייתה האיגרת ששלחתי לאהוב לבי ועליה חותמת: "לא נדרש".