הצטרפו לאיגרת השבועית

"תיאטרון החדר? קסם של תיאטרון!" (יורם קניוק, סופר)


(הקטע הבא הוא מתוך הקובץ "פרשת השבוע", המשמש כפתיח לדיון במסגרת פגישות "המליאה" של תיאטרון החדר, ללא הערות השוליים. הערה: הדיון הזה אינו בהכרח תואם השקפה אורתודוכסית. במקרה זה הגישה אל המקרא היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה כיצד היינו מתייחסים אליו?)

 

45. ואתחנן: דברים ג' 23 - ז' 11

"כי עם קדוש אתה ליהוה אלוהיך בך בחר יהוה אלוהיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה" (דברים, ואתחנן, ז',6).

 

שלוש פעמים מופיע בתורה הביטוי "עם סגולה" בהקשר לבחירת האל את עמו. זהו פסוק קשה, ששימש ככלי בידי מתנגדי היהדות לניגוחה. טענתם הייתה כי זו ההוכחה לכך שהיהדות היא דת גזענית. על פי הגדרת הגזע במאה העשרים, זו כמובן טעות. גזע הוא מושג-יסוד באנתרופולוגיה, ומשמש למיון המין האנושי לקבוצות. סיווג בני אדם לפי גזע הוא נושא שהחלו לעסוק בו במאה התשע-עשרה. הסיווגים הראשונים היו בעלי מגמה פוליטית וכלכלית. תיאוריות שונות הציגו סולמות-דירוג בני ארבעה עד עשרה שלבים, ובהם הלבן היה בראש הסולם והשחור בתחתיתו. תיאוריות אלו שרתו בעיקר את בעלי ההון שניצלו את האדם השחור כעבד.

 

במאה התשע-עשרה היה נפוץ סיווג לפי גולגולת: עגולה, מוארכת וסגלגלה. אבל אז נתברר שבכל קבוצה אפשר למצוא את שלוש הצורות הללו. אחר-כך סיווגו לפי צבע, אבל המעבר מצבע לצבע אינו חד וישנם גווני ביניים שאינם מאפשרים לשים קו גבול ברור בין קבוצה לקבוצה. אחר-כך סיווגו לפי גובה והגיעו למבוי סתום. בכל קבוצה יש גבוהים נמוכים ובינוניים. סיווגו לפי סוג דם, אבל בכל קבוצה נמצאים כל סוגי הדם. הסיווגים האחרונים עוסקים בגנטיקה, וגם כאן הקשיים מרובים.

 

התורה בפרשת נח מציינת את שלושת בני נח - שם, חם ויפת - כמי שמהם יצאו שלושת הגזעים שאכלסו את הארץ. היהדות כמושג כולל אינה מגדירה גזע אלא תרבות מורכבת המכילה בתוכה, בין השאר, גם פולחנים דתיים. אם יש בפולחנים אלו סממנים המתארים את היהודים כנפרדים ונעלים על פני אוכלוסיות אחרות, אין אלו סממנים גזעניים אלא פשיסטים. יהודים הוגדרו כבני הגזע השמי, שככל גזע אחר גם הוא רב-תרבויות. מהלך ההיסטוריה גרם לערבוב גזעים, וקיים קושי בהגדרת גזע. אין בנמצא היום גזע טהור באופן חד-משמעי.

 

הגופים הקיבוציים מחוללי התרבות ונושאי בשורות מהפכניות היו בעבר, והם גם היום, חטיבות רב-גזעיות. אין הבדלים בולטים וחד-משמעיים ברמת האינטליגנציה ובכישרונות, בין הגזעים השונים. המחקר המדעי ערער את האמונה הטפלה ביתרונו של "טוהר הגזע". אם קיימת היום אחידות גזעית מסוימת, היא יכולה להתקיים רק בקרב שבטים מבודדים, פרימיטיביים ונחשלים. יש גם קושי אובייקטיבי בהגדרת תרבות, כי אותו מהלך היסטורי שגרם לערבוב גזעים, גרם גם לערבוב תרבויות. גישה זו התפתחה במיוחד אחרי מלחמת העולם השנייה, כריאקציה לתורות הגזע שסללו את הדרך לנאציזם.

 

המחקר הגנטי החדש ממיין קבוצות בני אדם לפי מפתח גנטי, אבל גם בו אין יומרה להבחנה מוחלטת בין גזעים. למשל, ההבדלים הגנטיים בין אדם שחור אחד למשנהו, או בין אדם לבן אחד למשנהו, יכולים להיות גדולים יותר מאשר בין שחורים ללבנים. לאחרונה נעשו בישראל מחקרים שבהם נמצא קשר גנטי בין יהודים לערבים פלסטינים. זהו ממצא מעניין שניתן לפירוש פוליטי בדרכים אחדות.

 

התרבות היהודית היא רבת-פנים ומגוונת, וככל תרבות אחרת היא מכילה בתוכה יסודות שונים. לדוגמא: שירה יהודית "ספרדית" מבוססת על לחנים שמקורם בתרבויות הים התיכון. שירה יהודית "אשכנזית" מבוססת על לחנים שמקורם בתרבויות מזרח אירופה ומרכזה, וכן הלאה. גזענות כתופעה חברתית מתעוררת בגלל הפחד מהאחר והשונה, אבל ההבדלים בין בני האדם חיוניים לבריאותו הנפשית והתרבותית של המין האנושי. ברגע שבו נדע לקבל הבדלי גזע ותרבות – הגזענות תיעלם.

 

כנגד רעיון הבחירה ועם הסגולה יש לטעון שרעיונות אלו מגלמים תפיסת עולם קנאית, מתבדלת ומתנשאת, המרבה תוקפנות והרס. אם גזע מסוים יבקש להתנשא מעל גזע אחר, המדע לא יוכל לעזור לו עוד, אבל דתות מסוימות תוכלנה. דת אינה עוסקת בתצפיות מדעיות. היא מבוססת על אמונה בדוגמה ובאורח חיים. בכל דת נמצא את הכוח להיטיב ואת הכוח להרע. מי שמבקש להשתמש בכוח האמונה הדתית כדי לסווג את עצמו מעל לאחרים כבסיס לפעולה אלימה כלשהי, עושה שימוש באמונה כדי להרע ומבצע פשע כנגד האנושות.

לאיגרת השבועית של 2011 . 8 . 11