ביום חמישי, 11.8.2011, התקיימה בתיאטרון יפו הצגת "מונודיא 2011" – ערב מונולוגים-דיאלוגים בבימוי חברי קבוצת המנחים ובביצוע קבוצות המשחק של תיאטרון החדר, 2010-2011. הנושא המרכזי של הערב: "חוויה מקומית", מבט עקום-ישר, עצוב-מצחיק, על הדמויות שבתוך עצמנו וסביב לנו. כל קטע הוא חוליה במחרוזת, היוצרת תמונת מצב ישראלית ואוניברסאלית. בכל שבוע אנו מביאים קטע מתוך המופע.

מחשבה חיובית

כתב וביים: רני אמיר.
שחקן: חמיס אלשייח

(השורות המודגשות – בשירה. לאורך הקטע המתח עולה בהדרגה עד לצעקה)

כל מי שצריך שחקן מקבוצת הגיל שלי בוחר בי, לתפקיד.

כל אחד ואחד. במאי, תסריטאי, מפיק, מלהקת, סוכנת, וכל זונה ונותנת. פרסומת, סרט, סידרה, תמונה, שקופית, קומיקס.

אני שווה את הערך שלי.

אני במודעות עצמית גבוהה.

אני מכיר בערך של עצמי, ואחרים מכירים בערך שלי.

הכרה בערך עצמי היא לגיטימית. לא מדובר בלתפוס תחת או בכל דבר עבירה אחר של אגו עקר ומסרס. אין פה הערצה עיוורת של ההמונים המסמאת את עיני האביונים. זו הכרה במציאות שופרא דה שופרא, עין בעין. What you see is what you get!

ההכנסה שלי הולכת וגדלה מיום ליום באופן קבוע.

מרשרשים, מצלצלים, קול ששון וקול תרועה, הארנק מתפוצץ, לא נכנס בכיס האחורי, לא בקדמי, לא בתיק, החלפתי תיק לתרמיל. שלל צבעים בארנק, סגולים של 50 שקל, חומים בהירים של 100 שקל, גם כמה ירוקים בודדים גלמודים של 20 שקל, ושמחת זקנתי עטרת ראשי, כתומים בהירים אציליים של 200 שקל. יש גם מטבעות של 10 שקל אבל אין מתחת לזה.

אני פותח את עצמי בפני כל הטוּב שהיקום מוכן להעניק לי.

פותח עם לום, עם מברג, עם פותחן קופסאות, עם משור חשמלי, עם פטיש ואזמל, עם קרן לייזר, עם עיסוי שוודי, עם מפתח שוודי, עם שתי ידי הרועדות בהתרגשות, חרדה והתלהבות חסרת מעצורים וחסרת אונים. תכלס פותח אחו מניוקי, פותח את התחת אשכרה, אלוהים, יאללה אוּדרוב.

אני נותן לזה לקרות.

מסיר חסימות והגנות, מסיר התניות מודעות ולא מודעות. קרמה וגלגולים קודמים. אני משחרר מתוך דבקות במטרה. לאכול את העוגה בלי לפגוע בשלמותה. לשאוף ולנשוף בו זמנית, מחויבות מוחלטת עם נון אטצ'מנט טוטאלי.

אני מאמין שזה אפשרי. עכשיו.

בפרזנט פרפקט, היר אנד נאו. לא מחר, כאן ועכשיו, מתוך הנצחי ואל האין-סופי. בנקודה האמצעית, זו שהיא העכשיו העכשווי ביותר.

(במועל יד, ותוך חזרה מונוטונית)

פעולה יוצרת התרחשות. האמונה מפרקת את הפחד. מחשבה חיובית יוצרת מציאות.

למקומות היכון צא!

(יוצא)