עינת ויצמן מדברת על תקופת הלימודים בתיאטרון החדר: "תיאטרון החדר בשבילי הוא ארגז הכלים לחיים ולמקצוע". בימוי: שלי גורל. צילום: גיא דוידי.
"שיטת אוריין מפיחה רוח חדשה במושגי התיאטרון!" (דוד מעיין, במאי) |
 האיגרת השבועיתיום ה', 2013 . 6 . 20------- החלו פגישות ההכרות לקראת לימודי המשחק והבימוי בתיאטרון החדר ------- ייעוץ אישי יש לך קטע? שלח/י אותו אלינו לאיגרת ------- ------- -------
תיאטרון החדר עובר דירה היטלר - הוידוי האחרון ------- העלמה והמוות יום ה', 20.6.2013, בשעה 20:30 ------- להזמנת מקום בהצגות החדר:
1. שכר דירה. "איך ליצור אמנות ולשלם שכר דירה?" נשמע לא רע, הסלוגן החידתי הזה. אז מה לא בסדר בו? הרשת מוצפת ביועצים למיניהם שמכריזים בביטחון עצמי מוחלט שאפשר להרוויח כסף מכל דבר, אם רק תשלם מראש עבור סדנה שתבטיח את עתידך הפיננסי ותשעה בדיוק את מה שמלמדים אותך. אילו היו דברים אלו נכונים כי אז כל העולם טייקונים, וזה לעצמו פרדוכס. נראה שהיו אלו אמריקאים שיצרו את הגל ההזוי של "איך להצליח בעסקים בעשרה שיעורים קלים". כיוון שהדולר הוא האלוהים של הקפיטליסט, והרדיפה אחר האושר היא נר לרגליו, הרי ההבטחה המגולמת בכותרת היא בעלת אופי דתי ועל כן מבטיחה דולרים ואושר. אבל מה לעשות ורוב האמריקאים הם עניים ותמיד היו כאלה והדולר נותר עבורם הבטחה נוצצת על קו האופק. כשמדובר באנשים יוצרים, ההבטחה הקפיטליסטית הזאת במדינתנו הקפיטליסטית (גם רוב הישראלים עניים, לא כן?), הדברים נעשים קריטיים. בהבדל ממקצועות אחרים, יצירה אינה מקצוע אלא ייעוד אישי ועל כן היוצרים נמצאים תדיר תחת מטח התקפותיהם של כל מיני אנשים טובים שנטלו על עצמם את המשימה להחזיר את היוצר אל דרך המלך של החיים ואל המקצועות מכניסי דולר. הטעות בהבחנתם של אותם אנשים טובים נובעת מכך שבעולם הקפיטליסטי כל דבר, כולל יצירה, נמדד על פי משקלו בדולר או בשקל. דבר שאי אפשר למדוד בממון, לא קיים. על כן קיים בחוויה הקפיטליסטית רק מסלול יצירה אחד: זה שמכניס כסף. תפיסה כזאת יוצרת אבסורדיים תרבותיים. למשל, אצל יצרני תרבות אמריקאים אין הבחנה בין יצירה קואליציונית ("בידור"), לבין אופוזיציונית ("אמנות"). דרך אגב, הסבר להבחנות אלו אפשר למצוא בספר "המעגל הפתוח", בפרק "מילון". מבחינת הקפיטליסט האמריקאי, הכול בידור ("Entertainment"), הכול קואליציוני. מה שאינו כזה מכונה אצלם בכינוי הגנאי "ארטי" ("Arty"), כלומר, "אמנותי" לגנאי. ישראל הקפיטליסטית חיקתה אופני מחשבה אלו, ומכאן ועד לתפיסה שכל יוצר יכול וחייב להרוויח כסף אם רק יענה לדרישות השוק, הדרך קצרה. אבל במציאות הקיימת, אפילו הקפיטליסט המושלם לא יכול להרוויח דולר לעולם ועד. תהליך קריסתו של הקפיטליזם המערבי הנוכחי היא הוכחה לכך, והניסיון הפתטי לחבר אליו מגמות חברתיות מתקנות, מבלי לוותר על מהותו הדורסנית, היא אחד מהסימפטומים. כי אפילו הקפיטליסט חייב להטות עין ואוזן למגמות אלטרנטיביות, חתרניות, אופוזיציוניות, שאם לא כן, אחת דתו לעבור מן העולם. על כן, חייבת להתקיים, בצד התרבות הקואליציונית, תרבות אופוזיציונית גאה בעצמה ושלמה עם יצירתה. זו תרבות שהטרמינולוגיה שלך שונה בתכלית מזו של הזרם המרכזי, ובין השאר, היא גם לא בנויה על יחסי עלות-תועלת כלכלית. היא לא נועדה לשלם שכר דירה. היא לא שואפת פרסום וממון. היא לא נועדה להחניף לזרם המרכזי. היא נועדה לעכור את שלוותו של הזרם המרכזי. היא נועדה לעורר מצפון ודיון חברתי. היא מסמנת את עתידה של התרבות. את הכסף לשכר דירה מוצאים היוצרים במקום אחר. (א.) -------------- 2. הספק והאמון, דרמה אנושית (44, המשך) באיגרת השבועית מובאים קטעים מהמאמר "הספק והאמון"
מתוך ספר "המעגל הפתוח". להלן קטע מס' 44.
...אי שלמותו של האדם באה לידי ביטוי, בן השאר, בקונפליקט המתקיים בתוכו, בין המצוי לו לרצוי לו, ובקונפליקט הקיים מחוצה לו, בינו לבין הסביבה החיצונית שבה הוא חי. הקונפליקט הוא צורה של קשר בין שתי תופעות שונות, שכל אחת מהן נמצאת בתנועה מתמדת. קונפליקט מלמד על קיומה של דרמה. דרמה פירושה חיים. כדי שדרמה תתקיים היא זקוקה לקונפליקט. אם מתבטל הקונפליקט, מתבטלת הדרמה, מתבטלים החיים. ביטול הקונפליקט פירושו ביטול הקשר בין התופעות השונות וכתוצאה מזה יצירת תופעה אחת נמשכת, בודדת ומנותקת. אם תופעה זו אין לה בסביבתה תופעה אחרת הנוגעת בה בנקודה אחת לפחות, או מתנגדת לה, או תופעה אחרת שלפחות "חשה" אותה, ויוצרת יחד איתה קשר של קונפליקט דרמטי - היא הופכת לתופעת ריק, ואז אפשר לטעון שהיא בלתי אפשרית. היא בבחינת מעגל סגור ומושלם הדן את עצמו לביטול, או לניוון עד איון.כל זמן שבתוך האדם מתקיים קונפליקט דרמטי - האדם קיים כישות יוצרת. כשמתבטל הקונפליקט מתבטלת הדרמה של קיומו והוא חדל להתקיים. אילו היה האדם נטול קונפליקט, כלומר, בעל תכונה אחת בלבד - הוא היה מושלם, ואז הוא יכול היה להיות קיים ולא קיים באותה מידה של תקפות, כלומר לפחות היה נוצר ספק באשר לקיומו. הספק היה מחייב שינוי. השינוי היה מחייב פעולה, כלומר, תגובה לספק. היו נוצרות שתי תופעות בזיקה זו לזו. האחת היא האדם בעל התכונה האחת, והשנייה הייתה התגובה לתכונה זו. הפעולה הייתה יוצרת קונפליקט, ומאפשרת את קיום הדרמה שפירושה חיים. הגדרת האדם כלא-שלם השואף לשלמות מאפשרת לומר שהוא קיים. אם האל קיים כשלמות, הוא בבחינת מעגל סגור שאינו יכול לקיים קשר עם האדם - דבר המטיל בספק את עצם קיומו של האל - עד ליצירת שיח חדש: אדם אל מול אל. ("המעגל הפתוח", עמ' 137-138. המשך יבוא)
ד"ר צבי דולב: הזכות להיות אהובים תגובה 17.6.2013, לאמיר שלום, ברצוני להביע תודתי והערכתי המלאה על המפגש המוצלח ביום שישי האחרון. האנרגיה החיובית ששררה, היכולת של מקום קטן זה להכיל יותר אנשים ממה שהחדר מסוגל להכיל. כולם הרגישו בנוח וזה הרבה מאד. זה אומר שאין גבול או גבולות פיזיים שיעצרו את הנפשות הפועלות להתאחד יחד. הגוף הפיזי מסוגל להתאים את עצמו כדי לאפשר איחוד זה, במקום הכי קטן וצר. חופש הבחירה. היכולת להביע את עצמך והיעדר שיפוטיות במלוא מובן המלה. מאפשר לאנשים להביע, לאהוב, לשיר מכל הלב, לזעוק, להעביר מסר ואף להביע תסכול ולחוש כי ניתנה להם הזכות להיות אהובים, מקובלים, צודקים ואמיתיים. ההרגשה הטובה מחזקת ומתחזקת מעודדת ומתעודדת ומזכירה לנו כי יש מקום קטן-גדול על שפת הים בבית מט לנפול שאליו תשמח לחזור. בברכה להתראות, ד"ר צביקה דולב
זו פעם ראשונה אני רואה אתכם פנים אל פנים. פעם אחרונה. זו פעם ראשונה אתם רואים אותי פנים אל פנים. פעם אחרונה. מה אני רואה? בני אדם. מה אתם רואים? בן אדם.
(הקטעים הבאים הם מתוך הקובץ "פרשת השבוע", המשמש כפתיח לדיון במסגרת פגישות "המליאה" של תיאטרון החדר. כאן תפיסת המקרא היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו מתייחסים אליו?) 40. בלק: במדבר כ"ב 2 - כ"ה 9
"וירא בלק בן-ציפור את כל-אשר-עשה ישראל לאמורי" (בלק: במדבר כ"ב 2). בלק בן-ציפור מלך-מואב, מקים קואליציה עם זקני מִדיָן, ומזמין את בלעם בן-בעור, הידוע בציבור כנביא, קוסם, מכשף וידעוני, מדיום לכל דבר, ובקיצור - איש קדוש, להתנבא על ישראל ולקלל אותו. כך מתחיל הסיפור על מי שנשלח לקלל ונמצא מברך. מעשיה לילדים המוגשת כסיפור אגדה, ויש בה שלוש עצירות בדרך, שלושה מחזורי קללה שהפכו לברכה ועוד ברכה בונוס ושלוש דמויות מרכזיות: בלק מלך מואב, בלעם בן בעור המכשף ואתונו של בלעם העושה את דבר השם. שלוש פעמים נשלח בלעם לקלל. בכל פעם מקים מלך מואב לבלעם שבעה מזבחות לעיצוב פולחן הקללה, ובכל מזבח מקריבים פר ואיל. נא לשים לב למספר המזבחות, שהוא מספר יהודי מקודש. שלוש פעמים נדרש בלעם לקלל את שבטי העברים, ושלוש פעמים הוא מברך אותם, ועוד פעם אחת הוא מתנבא על עתידם המזהיר של העברים ועל מפלת אויביהם. לבסוף נואש בלק מלך-מואב מתכניתו המתועבת, ומשלח את בלעם לדרכו. -------------- בשבת קוראים בהפטרה לפרשת בלק בספר מיכה ה' 6 - ו' 8. בפסוק האחרון בהפטרה נאמר: "הגיד לך אדם מה-טוב ומה-יהוה דורש ממך, כי אם-עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוהיך". במילותיו של האדם-היוצר נאמר: הקשב לאנושיות המוסרית שבך, והיא תאמר לך מהו טוב, ומה היצירה דורשת ממך: עשה לך חוק והגדרה ליצירה, תן ביטוי לחסד ולאהבה שבך, והיה צנוע ביחס לעצמך, ליצירה ולעולם.
יֶש לָנוּ יָם עַרְס... יֶש לו גוּף ירוֹק-כּחוֹל. בַּיָדיִם, שֶמֵן-זָיִת, הוּא רוֹצֵה לָחְבוֹק הַכל. בְּשָדֵי הַשוּלָמִית תָפַס, לִיחֵכָם בְּגָל גָדוֹל. יֶש לָנוּ יָם עַרְס... נָשַק הוּא לְמִצְחהּ בְּחָמוּקֵי הַחוֹל צִנֵן גוּפהּ, לְרָגְלֵיהּ קָרַס. בַּיָדיִם, שֶמֵן-זָיִת, הוּא רוֹצֵה לָחְבוֹק הַכל. גְבָרִים שוֹנֵא, אֶבְרָם יִמְחָץ. יָשִיר בְּעָצַמוֹת הַזְקֵנִים שֶעָל הַחוֹל. יֶש לָנוּ יָם עַרְס... אֶת בְּנִי סָחַף, וְעָל חָייו לא חָס. אֶת אָרְמוֹנוֹ שָטַף בְּגָל גָדוֹל. בַּיָדיִם, שֶמֵן-זָיִת, הוּא רוֹצֵה לָחְבוֹק הַכל. הוֹ, אָגַנֵי הַנֵעָרוֹת הַנִמְשָכוֹת לְיָם כְּחוֹל, יִבְגוֹד בָּכם זֶה שֶלָחַך וְגָם קָרַס. בַּיָדיִם, שֶמֵן-זָיִת, הוּא רוֹצֵה לָחְבוֹק הַכל? יֶש לָנוּ יָם עַרְס! (ספר השירים של יואב איתמר "חוד הלב", יצא לאור בהוצאת קשב)
(שירים בהשראת קטעי מוסיקה. כותרת השיר היא שם הקטע המוסיקלי) הַיַּלְדָּה שֶׁלּא הָיִיתִי הַיַּלְדָּה שֶׁרָצִיתִי לִהְיוֹת. יָרֵחַ, כּוֹכָבִים וְכָל הַשְׁאָר. חֵיקָה שֶׁל אִמָּא מְשֻׁבָּץ וְרַךְ וְרֵיחַ קְרֶם "עֲנוּגָה" בְּיָדָה.
הַצָּעִיף הָאָדום מוֹשֵׁךְ אוֹתִי לִפְעָמִים לִשְׂדֵה פְּרָגִים לִפְעָמִים לִשְׂדֵה קְרָב הַצָּעִיף הַיָּרוק מְגַלְגֵּל אוֹתִי בֵּין חֲבוּרַת מַעֲלֵי גֵּרָה גַּם אֲנִי. הַצָּעִיף הַצָּהוב מוֹשִׁיט לִי פֶּלַח לִימוֹן שֶׁיִּהְיֶה. הַצָּעִיף הַכָּחול מְנַגֵּן לִי חֲלוֹם הַצָּעִיף הַשָּׁחור מַסְתִּיר אֶת הַצָּעִיף הַלָּבָן הַצָּעִיף הַלָּבָן מַסְתִּיר אֶת הַצָּעִיף הַשָּׁחור אֲנִי שׁוֹתָה קָפֶה שָׁחור בְּחָלָב צוֹפָה בַּמִּשְׂחָק. (בתיה מיכלביץ', מתוך ספר השירים "עִדָּן שֶׁל כּוֹכָבִים קָשִׁים". יצא לאור בהוצאת צבעונים)
נא לעבור לדף אודישנים דרושים.
היטלר - הוידוי האחרון
(צילום: מיכל ברץ קורן. איפור: יסמין מגן) וגם קוואקר, בלונדי ואווה בראון "זהו מבצע של משחק נדיר, מלאכת מחשבת המבטאת את הרעיונות הנועזים והמאתגרים של המחזה. משחקו של אוריין הוא כאספקלריה לכל אלה; לעתים היא כולה בדולח, לרגעים היא כנחושת קלל, גם קעורה וגם קמורה, מעוותת, אך תמיד ישרה וישירה". (צבי גורן, אתר הבמה) "חוויה נהדרת! אמיר אוריין מתגלה כפרפומר יוצא מן הכלל". (יוני איתיאל, קול ישראל, רשת ב', "מה יהיה עם יואב גינאי") "אמיר אוריין בהופעתו האינטנסיבית, עושה את הבלתי אפשרי. הוא מחשמל ומצמרר ומחייה לפנינו את המפלצת המתועבת ביותר שידענו". (אליקים ירון, קול ישראל, רשת ב', "בחצי היום" וגם "מעריב") "תצוגת משחק מדהימה. אירוע שהוא בדיוק ברוח הזמן!" (יואב איתמר, עורך, מנחה, מבקר תיאטרון) היטלר לא מת בבונקר שלו בברלין ב-1945. עתה הוא זקן ויודע שימיו ספורים. הוא מאמין כי המוות שלו יסמן את תחילת סופו של העולם כולו. כך הוא מגיע לישראל וכאן אנו פוגשים בו, ישיש נרגן והזוי. טרגי-קומדיה אפלה מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל משחק: אמיר אוריין יום ו', 21.6.2013, בשעה 14:00 טל': 0508-497715, 03-5171818 -------------- העלמה והמוות "הצגה עזה והתמסרות השחקנים כובשת ומצמיתה. הצדעתי לגיבסון על ההישג שלו כבמאי. הוא מיצה עד הקצה את דחיסות החלל והפך את החדר לתא עינויים - הן זה שבזיכרונה של פאולינה והן זה המתקיים במישור שבו מתרחשת ההצגה. גם כסא הגינקולוג הוא בחירה מושלמת. הטקסט של דורפמן הופך את הקרביים". (נאוה סמל, סופרת) גרסה חדשה ומסעירה למחזה של אריאל דורפמן. באישון לילה, מזדמן אורח לביתם של פאולינה וחררדו. פאולינה מזהה אותו כמי שעינה אותה ואנס אותה. מחזה: אריאל דורפמן עיבוד: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל בימוי: אבי גיבסון בר-אל ייעוץ חזותי ועיצוב תלבושות: דלית ענבר. וידיאו: אופק בריסקר משתתפים: יעל נביא, מוטי רוזנצוויג, זאב שמשוני עוזרת במאי: רינת מוסקונה ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין מבית היוצר של קבוצת "אורתו-דה" בניהול האמנותי של ינון צפריר יום ה', 20.6.2013, בשעה 20:30 טל': 0508-497715, 03-5171818 ---------------------------- "המליאה" של תיאטרון החדר פגישה דו-שבועית באווירה נינוחה. הפגישה הבאה של המליאה: בחדר ברחוב הרב קוק 8, תל-אביב. במקום מוגש כיבוד קל והוא מוגדר כמקום פרטי. אפשר להשתתף ואפשר לצפות. "המליאה" פתוחה לכל. רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818, או בדוא"ל: כאן. תיק פוריות IV כן או IV לא! היא רוצה ילד. זה לא קורה. הולכים לטיפולים. אלפי זוגות פוקדים את מרכזי הפוריות ועוברים תהליכי הפריה חוץ גופית. ליאת חיים פורצת את מחסום השתיקה. מונודרמה על נשיות, אנושיות וטיפולי פוריות. מאת ובביצוע: איריס הרפז | בימוי: אסנת שנק-יוסף | עיצוב אירוע והפקה בפועל: ירון פרידמן. מוסיקה מקורית ועריכה מוסיקלית: שי בן יעקב ואיריס הרפז | עיצוב תאורה: ג'ני חנה. ייעוץ אמנותי: סמדר יערון ואמיר אוריין - תיאטרון החדר 27.6 יום ה', 20:30, מרכז התיאטרון של עכו 9.7, יום ג', 20:30, תיאטרון הקרון תל אביב 60 ₪. לחברי החדר כרטיס ידיד 40 ₪. כתבה ב-ynet. ראיון: קול השלום. להזמנות, ירון: 050-657-7027 פסטיבל מוסיקה: הדור הבא 20-22 ליוני, בית היוצר, נמל תל אביב הדור הבא הוא פסטיבל ראשון וייחודי, המרכז עשייה מגוונת בתחומי מוסיקה שונים: ג'אז, רוק, אר-אנד-בי, פאנק, אינדי, אלקטרוני וקלאסי, במטרה לתת במה לאמני דור העתיד של המוסיקה ישראלית. הפקה: שירה פטשורניק, יפתח כצנלבוגן, אורי צפריר הוגה הפסטיבל והמנהל המוסיקלי : אורי צפריר לפרטים נוספים: (כאן) מאת ד"ר ילנה טרטקובסקי מייסדי הבימה, מסורת המשחק הרוסית והשפעתה על התפתחות התיאטרון העברי השקת הספר. קטעי קריאה, משחק ומוסיקה מנחה: פרופ' שמעון לוי בהשתתפות (לפי א"ב): הדס אייל, יהודה אפרוני, שלמה בר שביט, ירדן גלבוע, אלה דנציג, חיים נגיד, רוברטו פולק, דליה פרידלנד, דב רייזר יום שישי, 21 ביוני 2013, בשעה 11:00, תיאטרון הבימה פרינג'י - אתר הצגות פרינג', בניהולו של רן בן עזרא. עיסוי מונגולי העיסוי הסודי שהיה נהוג בקרב לוחמיו של ג'ינגיס חאן. פנינה גינצבורג, טל': 03-5299528 מונולוגים ודיאלוגים לשחקנים/ות: כתבו אלינו ונשלח קובץ: (הדוא"ל שלנו)
לפיד נתניהו "שתי דקות של אמת", סרטון של עומר חן, שזכה בפרס הראשון בפסטיבל קולנוע דרום 2013. מיסודו של איתי יטוב, בוגר תיאטרון החדר ומנהל אמנותי של "הקבוצה ביפו": שוטף פלוס. -------------- -------------- -------------- וְתַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ (תפילה זכה, מחזור יום הכיפורים) -------------- -------------- -------------- "ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה, הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר, אל בני גזע נבחר". (היטלר, "הוידוי האחרון של אדולף היטלר") -------------- "אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה לדבר (פאולינה, "העלמה והמוות") -------------- קטן זה יפה. אינטימי זה נכון. (אינטימיזציה של האירוע האמנותי) -------------- -------------- -------------- הטלוויזיה החברתית (אהוד שם טוב, 052.5433100) -------------- -------------- -------------- הירקון 70 (הירקון 70) אמיר אוריין - תיאטרון החדררחוב הירקון 29, תל אביב 6801138  |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
