הצטרפו לאיגרת השבועית

אם יש לך מחמאה לומר למישהו, אמור אותה עכשיו. אם אין לך מחמאה - חפש, מצא ואמור אותה.


האיגרת השבועית

יום ה', 2014 . 10 . 2

-------
שנה טובה!

חתימה טובה!
-------

לימודי משחק למצלמה ולבמה
לפגישות הכרות: טל': 03-5171818

מידע לקבל כאן, וגם בדוא"ל

-------

יעוץ אישי

טל': 052-340-1478. מידע כאן וגם בדוא"ל
-------

סרטוני החדר ביוטיוב , אירועים בתיאטרון החדר
לאיגרות קודמות . לתגובות

-------

-------
היטלר

יום ד', 29.10.2014, בשעה 20:30
החדר החדש: רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב

טל': 0508-497715, 03-5171818

-------
הנוסע הסמוי
מונודרמה חדשה
יום ה', 6.11.2014, בשעה 20:30, בחדר

יום ב', 17.11.2014, בשעה: 10:00, רחובות

טל': 03-5171818, 052-340-1478
-------

המשרתים

יום ד', 19.11.2014, 20:30

טל': 03-5171818, 050-849-7715

-------
המליאה
דלת פתוחה באווירה נינוחה לקראת שבת
יום ו', 17.10.2014, 16:00

טל': 03-5171818, 052-340-1478
-------


באיגרת זו:

•   שיטת אוריין - המעגל הפתוח: "כל אחד יבין מה שהוא רוצה..."
•   פרשת השבוע: יום הכיפורים - הערה
•   טאל לוי: עולם במה טיפול (17)
•   רגע של עברית: ספורטיבית
•   קליפ: 100 ציטוטים
•   אודישנים דרושים: אולי יש כאן דבר בשבילך
•   אירועים: לוח
•   הכתובת על הדיר: סיכות

ושוב בראיון כלשהו ברדיו,  יוצרת אחת, צעירה מאד, פולטת את האמירה הבנאלית והמקובלת בקרב ציבור יוצרים מצויים וסבירים:

"אני יוצרת משהו וכל צופה יבין מה שהוא רוצה!"

 

מה? לכאורה הרי זו אמירה מובנת מאליה אבל אם אכן היא מובנת מאליה, ראוי לעצור לידה ולבחון אותה. מדוע? למה?

 

אם אתה יוצר "משהו", יש להניח כי אתה רוצה לומר, באמצעות היצירה, דבר אחד או שניים לקהל שלך ואתה רוצה שהקהל שלך יקלוט את האמירה שלך, שאם לא כן, לך הביתה ותתבגר.

 

אם אתה רוצה שכל צופה "יבין מה שהוא רוצה", הרי שמראש אתה מוותר על הדיאלוג האפשרי בינך לבין הצופה בעניין המסוים שעליו יש לקיים דיון.

 

אם אתה רוצה שכל צופה "יבין מה שהוא רוצה", הרי שמראש אתה מקבל את האפשרות שכל צופה יבין על בסיס מה שידוע לו ולא ילמד דבר חדש, כלומר אתה מראש מוותר על אפשרות היותך אמן ומקבל על עצמך להיות בדרן שתפקידו ללעוס חומר קיים ולשחזר אותו שוב ושוב.

 

אם אתה רוצה שכל צופה "יבין מה שהוא רוצה", אתה מוותר מראש על האפשרות שדעתך תישמע וצופה יגיב אליה. זהו מעשה הפחדנות האולטימטיבי. הוא מגלם את הפחד מהצופה ואת הפחד מהרשויות והסמכויות וכולם יחד על כי הם עלולים לחבור ולסתום לך את הפה היוצר שלך וזה למעשה מה שקורה, אלא שהצופה והרשויות אינם צריכים להתאמץ ולסתום את הפה היוצר שלך כי אתה עושה זאת במקומם.

 

ועכשיו אתה יושב במקומך, הפה היוצר שלך סתום מטעם עצמך ואתה יוצר יצירות שבהן "כל צופה יבין מה שהוא רוצה" וכולם מרוצים. הצופה לא לומד שום דבר חדש כי הוא ממש לא רוצה ללמוד דבר חדש. הוא רוצה שייעשו לו רק נעים בגב. הרשויות מביטות מלמעלה בחיוך ציני על המוני היוצרים האומללים שכל מה שהם רוצים זה שימשיכו לסבסד אותם, כי צריך גם לאכול ולשלם שכר דירה ולשרוד, הכי חשוב לשרוד, כי להיות בן אדם קשה מדי ועל כן - לשרוד.

 

והנה אנו מתחילים להתמודד עם סוגיות הקיום הבסיסיות: אני מייצר זבל להמונים, כי אני צריך לפרנס את עצמי ואת ילדיי. זו כל תורת הבידור כולה בנשימה אחת.

 

על כך יש לבקש סליחה ולא רק ביום הכיפורים.

 

ואני שהוצאתי את ימי בניסיון ללמוד וללמד דבר חדש, על מה אני חייב לבקש סליחה? על כל פעם שביקשתי ללמד דבר חדש ולא עשיתי זאת.

 

וגם: חמלה. ענווה. כן.

וגם: לייחד פנאי להתבוננות בעולם. נדבר על זה.

שנה טובה!

באהבה,
אמיר


קישור קבוע

(מתוך "פרשת השבוע" מאת אמיר אוריין, המשמש כפתיח לדיון בפגישות "המליאה" של תאטרון החדר. תפיסת המקרא היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו מתייחסים אליו?)

 

הערה בעניין יום הכיפורים

"ובעשור לחודש השביעי הזה, מקרא-קודש יהיה לכם, ועיניתם את-נפשותיכם, כל-מלאכה לא תעשו" (פינחס: במדבר כ"ט 7).

 

"ועיניתם את נפשותיכם". נא לשים לב: לא נאמר "צום קל". נאמר "ועיניתם" במובן של וטלטלתם וניערתם את עצמכם והפכתם את עצמכם פנימה והחוצה בכל מסתרי נפשכם, לעשות חשבון הנפש ולטהר עצמכם וזהו הדבר הקשה מכול. עינוי הצום הוא רק המסגרת החיצונית. הקליפה הדקה של הטקס. על כן ישנם רבים שאינם חייבים בצום אבל בחשבון הנפש הם חייבים גם חייבים.

בכל המועדים נאסרה רק מלאכת עבודה, אבל מלאכה לצורכי אוכל הותרה בהם. ביום הכיפורים אסורה כל מלאכה. יום הכיפורים אסור אפילו ברחיצה, ואפילו אין לתחוב אצבע במים. התורה, המקפידה בענייני רחיצה וטהרה בכל יום, מחמירה ביום הכיפורים באיסור הרחצה. בבוקר יום הכיפורים נוטלים ידיים רק בטבילת אצבעות הידיים בלבד, אבל להדיח את הפה אסור. אדם העושה צרכיו ביום הכיפורים נוטל ידיו באותו אופן. רק הכוהנים נוטלים ידיים באופן מלא, כי עליהם לשאת כפיים בברכת הכוהנים.

 

עינוי הנפש בצום הוא עינוי כולל. הרמב"ם אומר שעינוי הנפש הוא עינוי הגוף. הגוף והנפש כרוכים בו יחד. הרב סולובייצ'יק טוען שעיקרו של הצום ביום הכיפורים הם הייסורים שבהם מתייסר האדם. הצום כחלק מהפולחן הדתי, מצוי בכל דת. בדתות המזרח, בדרך כלל נתפס הצום כפעולת זיכוך שאינה כרוכה בייסורים, והם מדגישים את חווית ההתעלות שחווה האדם בצום.

 

מהטמה גנדי, המנהיג ההודי שחי בתקופת המעבר שבין השלטון הבריטי בהודו לשלטון העצמי, השתמש בצום כפעולה פוליטית דו-כיוונית. ביחס לבני עמו ההודים הדגיש הצום את תהליך זיכוך הנפש הכרוך בצום, ואת האידיאולוגיה של ההתנגדות הפסיבית לשלטון הזר, שגנדי הטיף לה. כלפי השלטון הבריטי סימל הצום את מחאתו של המדוכא, המבקש לעורר בבריטים את רגש האשמה ואת המצפון החברתי, שיביא לשחרור העם ההודי מעול הכיבוש. נזירים רוסיים צמים לפני שהם ניגשים לצייר צלמם של קדושים. הנזירים מאמינים שהצום המזכך מקנה לציור שלהם כוחות של קדושה.

המנהג היהודי ללבוש נעלי-בד ולא נעלי-עור ביום הכיפורים, הוא רמז להימנעות מכל סימן של פגיעה בבעל-חיים. נזירים בודהיסטים נוהגים בימי הצום לכסות את פיהם ואפם, שלא יחדור אפילו חרק קטן אל גופם ויהיו נמצאים הורגים יצור חי. ההימנעות מגרימת נזק לכל חי, הוא דימוי להימנעות מפגיעה בזולת, ורמז לניקיונו המוסרי של האדם.

 

מהי אותה ההתעלות, או החוויה הרוחנית, שאליה שואפים בני אדם בצום? ביהדות פירושה חיבור טוב יותר של האדם, באמצעות כתבי הקודש, לעבודת האל ביראה. במזרח פירושה ביטול האני והתחברות לזרם האנרגיה הכללית שהיא יסודו של עולם. אף שבבודהיזם גרעין ההוויה הוא זרימה נצחית, הרי למעשה שתי גישות אלו משיקות זו לזו, בתכלית הפולחן שלהן. ביטול האני מצוי ביהדות כמו גם בתרבויות המזרח. שתי גישות אלו הן טוטליות ביחסן אל האדם. האדם הוא חלק מתוך הגדול ממנו. ההשתתפות בחוויה החברתית של הצום מקנה לאדם את תחושת השייכות. זוהי ההיסטוריה של שתי הגישות.

 

שני תופעות אלו - הפיכת האדם לעבד-האל וביטול האני - עלולות לעמוד בסתירה לעקרון היצירה האנושית של הפרט. אין פירושו של דבר שלא תיתכן יצירה בהשראת החוויה הדתית, אולם יצירה במהותה הגרעינית האמנותית היא פעולת האני הפרטי של היוצר, המשמש כלי לחיבור מרכיבי האישיות היוצרת, בזיקה אל העולם. אפשר לומר שהאדם-היוצר פועל לא מתוך ביטול עצמי, אלא מתוך הגדרת עצמו, בתוך דיאלוג פעיל, שבין עצמו כישות נפרדת, שבתוכה כלול האל כפוטנציאל היצירה שלו, לבין העולם, שהוא מצדו כולל בתוכו פוטנציאל יצירה, המוגדר כאלוהותו של העולם.

 

בתודעת רבים קיים הצום כפעולה החשובה ביותר שיש לבצע ביום הכיפורים. בשכונות הדתיות בירושלים, בני-ברק, או ניו-יורק, מתחילה בערבו של היום שלפני תחילת הצום, תכונה רבתי של משפחות המתרוצצות בהתלהבות להכנת הסעודה המפסקת שאחרי הצום, עד כי לאדם מן החוץ נדמה שעיקרו של יום הכיפורים הוא הסעודה שלפני הצום והסעודה שאחרי הצום. בשנים האחרונות נופלת אותה דממה גם על השכונות החילוניות-חופשיות, כפועל יוצא של המשיכה אל המסורת היהודית, המאפיינת עתה רבים במגזר החילוני-חופשי.

 

אחר כך יורד הערב ודממה נופלת על הארץ. תחילה לוחשים מנחה ליום הכיפורים ו"על חטא שחטאנו לפניך", מדליקים נרות וממתינים עד שנשמע קולו של החזן בתפילת "כל נדרי".


קישור קבוע

(קטעים מעבודת המחקר של טאל לוי, אמנית מופיעה ומטפלת בתנועה, בוגרת תיאטרון החדר. טאל בוחנת את הערך התרפויטי המוסף ב"שיטת אוריין - המעגל הפתוח", בעבודה עם אמנים מופיעים. מנחה: ד"ר אסתר הס, מכללת לסלי, נובמבר 2012)

 

1.ה. יחסי העברה כמסייעים טיפוליים

...כמו בטיפול דינאמי, לאחר ריכוך ההתנגדות ובאמצעות אמפתיה נוצרת העברה ביחסי מטפל/מטופל. כך גם במהלך לימוד השיטה, להלן מספר דוגמאות של מרואיינים שחוו יחסי העברה עם מנחי השיטה.

 

מרואיינת 2, ס', שלמדה את השיטה בגיל ההתבגרות:

"בגיל ההתבגרות יש הרבה אישיואים עם עצמך, בית-ספר היה מקום נורא ואיום, לא הייתה שם אף דמות מבוגרת שיכולתי לנהל איתה דיאלוג. היא הייתה המבוגר היחיד בחיים שלי, שהיה אדם שקשוב לצרכים שלי ולמה שקורה לי, שהיה לי איתה איזשהו קשר רגשי עמוק."

 

מרואיינת 5, ג', עו"סית קלינית, מטפלת ומנחת קבוצות:

"יש משהו כן, מכבד מאוד ואבהי. אנחנו צריכים קצת לפגוש בחיים אנשים שיהיו סוג של הורים, שירככו כל מיני  פגיעות שאנחנו נפגענו ואולי קצת יגוננו, קצת יחבקו, קצת יאהבו. וזה לא מתחיל ומסתיים רק בשנה הזאת, אפשר להיות בקשר לאורך שנים גם דרך האיגרת שנשלחת מדי שבוע בדואר אלקטרוני, ואם יש התלבטות או דילמה, להיעזר בו תמיד."

 

מרואיינת 6, ב':

"הקשר שלנו גם הלך והתפתח, הפך להיות קשר גם של חברות, גם מקצועי, קשר מורכב מאוד, רחב מאוד. זה הכול האמת, יש בזה גם אבהות, יש בזה משהו של חברות, גם מורה ותלמידה, גם במאי ושחקנית, פרטנרים על הבמה ובעיקר אנשים שהם שותפים לדרך."

 

מרואיינת 1, ק':

"זה מאוד קשה להפריד את היחסים שלי עם אמיר, היינו חברים מאוד טובים, אנחנו עדיין, רחוקים, אבל מפגש היום זה יהיה תמיד עם תחושה טובה."

 

(עמ' 55-54, המשך יבוא)


קישור קבוע

התנהגות ספורטיבית היא פעולה שנועדה לשפר איכות חיים ובריאות אישית ולעולם לא לשם השגת רווחים אחרים. בהשאלה, היא מוגדרת כהתנהגות חיובית על פי אמות המידה המקובלות בחברה.

משחקי הליגה, הטורנירים והאולימפיאדות למיניהן, הם אירועים ספורטיביים, רק אם אין הספורטאים מקבלים טובות הנאה אחרות לבד מהפעולה הספורטיבית לעצמה. אבל לא כך הדבר. באירועים אלו הספורטאים הם סחורה והקהל הוא חבורה של משקיעים מסחריים והאירועים האלה ככלל הם בורסה להימורים.

קישור קבוע

מתוך ההיסטוריה ההוליוודית לדורותיה.
אפשר לנחש מאיזה סרט נלקחו ואפשר לחפש כאן ברשימה.


(העברה: חיה נורבר)



קישור קבוע

נא לעבור לדף אודישנים דרושים.


קישור קבוע


היטלר

 

 

(צילום: מיכל ברץ קורן. איפור: יסמין מגן)

וגם קוואקר, בלונדי ואווה בראון

 

"זהו מבצע של משחק נדיר!  (צבי גורן, אתר הבמה)
"ביצוע וירטואוזי!"  (חיה בראל, קול ישראל, רשת א', "שורה ראשונה")

"חוויה נהדרת!  אמיר אוריין מתגלה כפרפומר יוצא מן הכלל".  (יוני איתיאל, קול ישראל, רשת ב', "מה יהיה עם יואב גינאי")

"אמיר אוריין בהופעתו האינטנסיבית, עושה את הבלתי אפשרי. הוא מחשמל ומצמרר ומחייה לפנינו את המפלצת המתועבת ביותר שידענו".  (אליקים ירון, קול ישראל, רשת ב', "בחצי היום" וגם "מעריב")

"תצוגת משחק מדהימה. אירוע שהוא בדיוק ברוח הזמן!"  (יואב איתמר, עורך, מנחה, מבקר)

"הצגת יחיד מופלאה!"

(תמי מולד-חיו, מבקרת תרבות וחברה)

 

היטלר לא מת בבונקר שלו בברלין ב-1945. עתה הוא זקן ויודע שימיו ספורים. הוא מאמין כי המוות שלו יסמן את תחילת סופו של העולם כולו. כך הוא מגיע לישראל וכאן אנו פוגשים בו, ישיש נרגן והזוי.

טרגי-קומדיה אפלה

 

מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין

בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

משחק: אמיר אוריין

יום ד', 29.10.2014, בשעה 20:30
החדר החדש: רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב

טל': 0508-497715, 03-5171818
למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח

(היטלר - דף באתר החדר)
 (לקבלת התוכנייה)

--------------


הנוסע הסמוי

מונודרמה ע"פ סיפור מאת יוסי זיו

עיבוד לבמה ובימוי: אמיר אוריין

משחק: יוסי זיו

בכורה: ינואר 2014

מבוסס על סיפור אמיתי:

רב חובל מגלה על סיפון האנייה נוסע סמוי

ופוקד להשליך אותו לים

יום ה', 6.11.2014, בשעה 20:30,

בחדר החדש בתל אביב.

יום ב', 17.11.2014, בשעה: 10:00,

בבית "חוויות שוויץ", רחוב חיים סירני 52, רחובות. 40 ₪.  

טל': 03-5171818, 052-340-1478


 

--------------

המשרתים

בעקבות ז'אן ז'אנה

ע"פ תרגומה של עדה בן נחום

כולל קטע מתוך "יומן מלחמה 2014", מאת סלמאן נאטור

בתרגום יהודה שנהב שרעבני

עיבוד חדש: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

בימוי, עיצוב תפאורה ותלבושות: אבי גיבסון בר-אל

שחקנים יוצרים: אביאל שיליאן, טל דנינו, מוטי רוזנצוויג

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין- תיאטרון החדר

ע. במאי וייעוץ חזותי: רינת מוסקונה

הפקה של קבוצת אורתו-דה בניהולו של ינון צפריר

יום ד', 19.11.2014, 20:30

יום א', 23.11.2014, 21:00

יום ג', 25.11.2014, 20:30

החדר החדש: רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב,

טל': 03-5171818, 050-849-7715

--------------

----------------------------

"המליאה" של תיאטרון החדר
פגישה דו-שבועית באווירה נינוחה.

דלת פתוחה ליוצרים ולצופים לקראת שבת

המקום מוגדר מקום פרטי.
תשלום: 20 ש"ח כולל כיבוד.
משך הפגישה: 3-4 שעות בערך.

אפשר להשתתף ואפשר לצפות. "המליאה" פתוחה לכל.

הפגישה הבאה של המליאה:
יום ו', 17.10.2014, בשעה 16:00

בחדר ברחוב יוסף הנשיא 5, דלת 3, תל-אביב. 

רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818, או בדוא"ל: כאן.

 

רשימות קצמן

סרטו של אמנון וינר. סיפורים אמתיים על איש שמעולם לא היה, בין שואה לאפוקליפסה. 
הקרנות סדירות החל מתשעה באוקטובר, בימי חמישי ושבת בשעה 17:30, 
בסינמטק תל אביב
(
03-6060800, שלוחה 1
בהזמנת הכרטיסים יש לציין את הקוד: קצמן 303. 

מקבלים הנחה של 50%! ההנחה תקפה לכול ההקרנות בסינמטק ת"א. 

3 הקרנות  בסינמטק ירושלים במהלך חודש אוקטובר (9377 *). 

דבר הבמאי: ״רשימות קצמן״, שנעשה כמחווה לקולנוע של דוד פרלוב וכריס מרקר, הוא במהותו מסע אישי. הן ברעיון שלו והן בעשייה הדוקומנטרית שנמשכה על פני יותר מעשור. העדויות המצולמות על דמותו הנעלמת והנערצת של שמואל קצמן  הן הניסיון שלי להבין את פניה של החברה והתרבות הישראלית של ימינו דרך מייסדיה משנות השלושים ועד שנות השבעים המאוחרות, כשקצמן עצמו מתפקד כחוט מקשר לאפיון הייחודיות שלה לאורך השנים עד היום הזה. תחנות אלו עיצבו את עולמי וכעת אני מציב סימני שאלה על הערכים, התרבות והעולם התוכני שבו גדלתי. הסרט הוא שקר ביסודו אך הוא דבק באמת לכל אורכו: הוא סאטירי אך פיוטי, קומי וטראגי, מתוסרט ודוקומנטרי, מזיכרון השואה הקולקטיבי ועד לתופת מגדלי התאומים ב-11.9 בניו יורק. חיי הפרטיים וחייו של קצמן הופכים למארג קולנועי אחד. בעיני, ״רשימות קצמן״ הוא ניסיון לברוא מתווה תרבותי קולנועי אלטרנטיבי שהוא שילוב בן הישן לחדש, בין השחור והלבן.

 

בילוש מודיעה
להשכרה חלל בגודל 130 מ"ר. נוף פסטוראלי, חנייה בשפע. אפשרות לחלוקה למספר משכירים. אפשרות לשיתוף פעולה עם: בלהה זינגר, מושב בורגתא, 054-229-0096

 

פסיכותרפיה

יואל בלום, בוגר תיאטרון החדר, עו״ס קליני. עוסק בפסיכותרפיה פרטנית, ייעוץ, הדרכה, הנחיית קבוצות. מבוגרים, נוער ומתבגרים. דובר עברית, אנגלית, רוסית.

טל': 054-435-2244, כרטיס ביקור

 

עיסוי מונגולי

העיסוי הסודי שהיה נהוג בקרב לוחמיו של ג'ינגיס חאן.

פנינה גינצבורג, 03-529-9528

 

עיסוי, רפלקסולוגיה
מטפלת במגוון שיטות של עיסוי ורפלקסולוגיה.

מינה ברגר, 052-659-1913 

נטלי – שומרת הכלבים

בצאתך לחופשה, לנסיעת עבודה, לביקור בחו"ל, אני שומרת על הכלב שלך, באהבה ובמסירות.
נטלי, 052-841-9893

תאטרון הנגב: דרושים

תאטרון הנגב מזמין יוצרים בעלי זיקה לדרום להשתתף באירוע 'רוח מקומית 5', שיתקיים ביום חמישי 04.12.14. באולם אשכול במ.א. אשכול. ניתן להגיש הצעה לקטעים עד 7 דקות בתחומים: תאטרון, מוסיקה, מחול, עד 10.10.2014, אל: מוריאל נבו עטיה, mekomit2014@gmail.com   

לפרטים נוספים: 052-862-0220. וועדת שיפוט תעניק 3 מלגות בסך 3,000 ₪ כל אחת.

 

פרינג'י - אתר הצגות פרינג', בניהולו של רן בן עזרא.

 

מונולוגים ודיאלוגים לשחקנים/ות:

כתבו אלינו ונשלח קובץ: (הדוא"ל שלנו)


קישור קבוע

וינסטון סמית מציג: נטלי כהן וקסברג, "חרה במקום דם"

רגע אחד!

לפני שאתם עולים על האתר במקלות ובאבנים, עטופים בדגלי הלאום, עצרו לרגע לעיין במונח "חופש הביטוי". כן, ידוע, הוא מזולזל היום, המונח הזה, והוא כמש ונשר לאשפתות וכל בעל רגל גסה רומס אותו בתשוקה מופרעת.

צריך הרבה אומץ לב והרבה זעם טהור כדי לצלם את הקטע הזה.

צריך הרבה אומץ לב והרבה זעם טהור כדי להעלות אותו לרשת.

אבל הוא ברשת כבר זמן רב יחסית (כאן) וכל זב ומצורע יכול להתגולל עליו.

המבחן המוחלט לחוסנו של עם הוא קבלת יצירתו של אמן, לא רק במקרה שבו היא מקובלת על עליו ומנעימה את זמנו, אלא במקרה שבו היא לא מקובלת, עוכרת את שלוותו ומעודדת אותו לרענן את האמיתות המובנות מאליהן. שוב ושוב אנו נכשלים במשימה הזאת שהיא למעשה פשוטה ביותר: קבלת השונה. על כן, לוקחים נשימת אנחה גדולה וטובה ומקבלים. מה יותר פשוט מזה? כן, יש יותר פשוט מזה: את התסכול שלכם הפנו אל המנהיגים שלנו, אשפי המרמה וההרס, שם, בעיר הבירה סלע קיומנו, ולא כנגד האמנים שלכם.

אנו מצטערים מראש אם עקב הצפייה בקליפ הזה תגרם למישהו פגיעה רגשית. אכן צר לנו אבל כיוון שפגיעה רגשית אינה ניתנת לכימות, זו לא בעיה שלנו. זו בעיה שלו. לכותב שורות אלו נגרמת פגיעה רגשית בכל פעם שהוא שומע ברדיו או קורא בעיתון את הנאום האחרון של ראש הממשלה, אבל הפגיעה הרגשית היא בעיה של כותב שורות אלו והוא מטפל בה באופן קבוע.

שלכם באהבה,

וינסטון סמית

 

Shit instead of blood

By Natali Cohen Vaxberg and Jasmin Wagner

Guest stars: Pot and Badi Cohen

Music: Chopin, Grande Valse Brillante Eb major Op.18

Piano: Naaman Wagner

Didn't find your country? Send us a video!

Find your country? Send us a video anyway (Our address)


-------------- -------------- --------------

"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם

כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,

הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,

אל בני גזע נבחר".

(היטלר, "היטלר")

--------------

"אני רוצה לישון! לישון!

רק להניח את הראש על הכרית, לעצום עיניים,

לראות את הים הכחול וחרטום מפלח את המים!"

(רב החובל, "הנוסע הסמוי")

--------------

"אני העוף השחור, אני השופט והתליין.
הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו!
ולא של אף אחד אחר. אני חשוף.
אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר".

(ס', "המשרתים")
--------------

"אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה לדבר
אבל לא על כל מה שאתה רוצה לדבר".

(פאולינה, "העלמה והמוות")

--------------

קטן זה יפה.

אינטימי זה נכון.

(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)


קישור קבוע

אמיר אוריין - תיאטרון החדר

רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב
טל: 03-5171818.  פקס: 03-5160706. 
דוא"ל: info@roomtheater.co.il