האיגרת השבועית

לאחרונה התרבו אלו המבטיחים לתועים בדרך, לנבוכים וסובלים - גאולה גמורה, מוחלטת ומושלמת, עושר ועושר לנצח נצחים וכיוצא באלו הבטחות לכאורה רוחניות וגם טורחים להדגיש בחומרה שהבטחות אלו שרירות וקיימות ואכן השְׁלמוּת היא בהישג היד - בתנאי שהסובל יעשה בדיוק את מה שאומרים לי לעשות. מי שתופס עצמו נואש עשוי להפיק תועלת מהבטחות אלו ולי אין אליו אף טענה, כי גם אשליה זמנית היא תשובה לנזקק וכל רגע הוא נצח כשסובלים ואז גם גאולה גמורה, ככל שתהיה אשליה, היא הכרח לא יגונה. אבל לרוב יש לחשוש ולחשוד בהבטחות לגאולה שלמה.

הסיבה האחת היא שרק אלוהים מושלם וגם עליו אין אנו יודעים דבר ועל כן אנו ממציאים ישועות ונחמות ואלו עשויות להתגשם בסבירות כלשהי ובתודה על מה שנתפס כמעשה נסים. מעבר לכך כל הבטחה היא חלקית ותלויה באומר, בנאמר ובשומע.

מכאן גם הסיבה השנייה והיא שאלוהים לא רק "מלוא כל הארץ כבודו" (ישעיהו ו, 3), וכן "לא בשמיים היא" (דברים ל, 12), אלא ניתנה תורה לבני אדם ועכשיו היא כולה בלבך הרוחני ובמוחך היודע. כלומר, כל התשובות כבר מגולמות בגוף השאלות שאני עשוי לכוון עצמי לשאול. על כן, אני מעדיף להתייחס לאמירות הבאות כאל "חומר למחשבה". ירצו, יקבלו אותן. לא ירצו? אולי יקבלו אותן בפעם אחרת ובא לציון גואל. אני מקווה.

להלן אמירות אחדות שאני מאמין באמונה שלמה שהן יכולות לסייע במעט או בהרבה. אלו דברים שראוי לנו לומר לעצמנו או לאחרים והם נועדו לשפר את איכות החיים שלנו ובמקרים רבים לסייע לנו במימוש התוכניות שלנו. חלק מאמירות אלו ודאי ידועות לכם. אנא, גלו סובלנות. גם זו אמירה לעצמה. מה פירוש כל הדברים הללו? הפירוש מגולם באמירות עצמן.

על כן האמירה הראשונה היא אישית ממני אליכם: "אנא, וותרו על השאלה: מה הוא רוצה מהחיים שלנו? ובכלל, למה הוא מתכוון?! ובואו מיד אל השאלה הממשית: מה משמעות הדברים הללו עבורי?"

עוד דבר אחד בלבד:

כל עוד אנו פועלים על פי התקווה לשיפור עצמנו, אנו הולכים ומשתפרים בסבירות מתקבלת על הדעת.

- "כן!" (לעולם אין להקטין בחשיבותה של זו ויש להרבות באמירתה של מילה זו).

- "סוף סוף אני הולך לעשות את מה שרציתי לעשות מזה זמן רב".

- "סליחה, טעיתי. זו הייתה הטעות שלי. אני מתנצל".

- "את טובה!"  /  - "אתה טוב!"

- "חשוב לי לדעת מה אחרים חושבים עלי".

- "אם הם חושבים עלי טובות, אני שמח. אם הם מבקרים אותי, אני נפגע".

- "הביקורת פגעה בי. אני לא מכחיש זאת. אני לא יכול להכחיש זאת. אני לא רוצה להכחיש זאת. אני כועס. נפגעתי והושפלתי. עוד מעט, בעוד חצי שעה, הכעס יירגע מעט ואז אוכל להעביר את האנרגיה הדחוסה בתוך ההשפלה והכעס, אל היצירה הבאה".

- "האם אתה יכול לעזור לי?"  /  - "האם את יכולה לעזור לי?"

- "אני יכול לעזור לך?"  /  - "אני יכולה לעזור לך?"

- "אני הולך לעשות דבר שאף אחד לא רוצה לעשות, פשוט מפני שמישהו חייב לעשות אותו".

- "אני לא מושלם. לעולם לא אהיה מושלם. אבל אני משתדל ככל יכולתי. זו השלמוּת הסבירה שלי".

- "זה לא התפקיד הרשמי שלי לעשות את הפעולה המסוימת הזאת, אבל אני עושה אותה בשמחה".

- "זה היה מאד ילדותי מה שעשינו ואני מקווה שנוכל לחזור ולעשות זאת שוב בקרוב".

באהבה,

אמיר

(מתוך "פרשת השבוע" מאת אמיר אוריין, המשמש כפתיח לדיון בפגישות "המליאה" של תאטרון החדר. תפיסת המקרא כאן היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו מתייחסים אליו?)

10. מקץ: בראשית מ"א - מ"ד 17

"ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור"

(מקץ: בראשית מ"א 1).

יוסף יושב בכלא המצרי, ומקץ שנתיים ימים "ופרעה חולם" שני חלומות: החלום האחד הוא על שבע הפרות בריאות-הבשר ושבע הפרות דקות-הבשר, והחלום השני הוא על שבע השיבולים הבריאות ושבע השיבולים השדופות. יוסף נקרא לפתור את החלומות האלה והפתרון פשוט: יהיו שבע שנים טובות, ואחר כך יהיו שבע שנים רעות. מרגע זה מתחילה עלייתו של יוסף באימפריה המצרית.

יוסף מפרש לפרעה את החלומות, שחרטומי מצרים לא יכלו לפרש. מדוע לא יכלו? הרי תורת החלומות הייתה ידועה להם, לא פחות משהייתה ידועה ליוסף. תורת החלומות המקובלת בזמנם, הייתה חלק מתרבות הדת. לכל פרט בחלום ניתן היה בנקל למצוא פירוש קבוע בתורה זו. אם כן, מה מונע בעדם מלמלא את תפקידם המקצועי? הם יודעים כי הפירוש היה מחייב אותם לומר, שגלגל חוזר בעולם. יום דבש ויום בצל. השפע הוא זמני. גם המצוקה היא זמנית ועל כן חובה על פרעה להכין את עמו ליום המחר.

פרעה, כשליטים אחרים לפניו ואחריו, דואג קודם לכל ליום המחר של עצמו. הוא בונה קבר ענקי שהופך להיות לאחד מפלאי תבל. אבל ככל שהדבר נוגע לזולת, לעם שהוא מנהיגו, יום המחר מעניין אותו פחות.

על פי הפשט, החלום אומר לפרעה: דאג ליום המחר של הזולת. דאג לעמך. הכן מלאי מזון לשבע השנים הקשות. יש להניח שהחרטומים ידעו את הפירוש, אבל לא רצו למסור אותו לשליט. נניח שפרעה עצמו ידע את הפירוש. הרי פתרון החלום מצוי בחלום עצמו. החלום הוא חידה שפתרונה מגולם בתוכה. אם יידע האדם להתיר את קשרי החלום, פתרונו יהיה ברור ונהיר לו.

אבל כאן מצוי פרדוכס החלום. הוא ממלא את תפקידו בעצם החלימה ואז הוא מעדיף להתכנס פנימה ולהישכח. אבל ישנם חלומות שאינם מניחים לחולם גם לאחר יקיצה. הוא רוצה לפתור אותם. הוא אפילו יכול לפתור אותם, אבל הוא מעדיף שמישהו אחר יעשה את העבודה הזאת בשבילו. חלום מטריד או סיוטי, מעמיד את האדם במצב של מצוקה וחוסר אונים. אולי פרעה יודע את פירוש החלום אבל מכחיש אותו. כך נוח לו יותר. פרעה לא רוצה לפתור את החלום בעצמו. הוא גם מורגל בכך שעבודות המוח נעשות במוחות אחרים, ואם אחרים אלו מדברים בשם האל או הגורל, מה טוב.

אבל החרטומים נסוגים. הם יודעים שהפירוש לא נוח לפרעה. פרעה יודע שהם יודעים, וכן הלאה, ושני הצדדים יודעים שאם הפירוש לא מוצא חן בעיני המלך, הוא עלול לערוף את ראשיהם. במקרה כזה פונים לפקיד בדרגה נמוכה, או למישהו שאין לו מה להפסיד.

החרטומים הרי הם כאותם פרשנים הקרובים לשלטון. פרנסתם, ואולי גם חייהם תלויים בו. קשה עד בלתי אפשרי, לשבת בסמוך לצלחת השלטון, לאכול מטובה ולנבא נבואות זעם. נביאי השקר ידעו זאת. פוליטיקאים קואליציוניים יודעים זאת. יוצרים קואליציוניים יודעים זאת. אם ירגיזו את הקהל, שהוא, לצורך העניין, המלך או ה"פרעה" שלהם, הם עלולים להפסיד את אהדתו ואז אנה הם באים? אם לא יערפו את ראשם, הרי שהם חוששים שיהיו נדונים לגורל של שכחה ובדידות, ומנקודת מבטו של יוצר קואליציוני, הרי זה גרוע ממוות. החרטומים מעדיפים לשתוק ולהניח לפרשן צעיר ושאפתן, שיעשה את העבודה המסוכנת במקומם.

בימים אלו יצא לאור, בהוצאת אבן חושן, ספר השירים של חברתנו ואשת תיאטרון החדר, מאיה הובני, "כריעת שמע". השירים הופיעו לראשונה באיגרת של תיאטרון החדר. להלן אחד מהם. ברכות מאיה ומזל טוב! ההשקה בקרוב.

חשבון נפש

אל תביאי אותי לעולם בבקשה
אם את לא אימא רגישה
אל תביאי אותי לעולם מתוך בושה
האמיני לי אני אוכל להסתדר גם בלי קוקיות וחצאית
אני לא אמות גם אם לא אשמע את ה"תשיעית".

אל תביאי אותי לעולם בבקשה
אם את לא אימא
רגישה אני אהיה רק לתת מודע הצווחני שלי
והקול שלי ירעד.

נומי לך את בשקט, בך 
כבר איש לא יטיל את האשמה.

אין ספק שאם פתחת לי שער 
רחמייך, שיתקת גופי מפחד
קולי המדמם שוכב על הירח

עכשיו תגידי לי את
אם כל זה היה שווה
תאותתי לפני שאת,
מתפצלת בנתיבות...

אני שעברתי דרכך חבלים 
בשלשלאות זהב מנצנצות בעיניים
אני שירשתי ממך את חלקת התכלת
בריכת הפלא והאצילות
נותרתי כעת
בריאה הפוכה
 
ועכשיו את כבר אינך, מצמיחה
לך ערוגות של בושם
חפרפרות של געגוע

מי אני שאזעק ואת לא תשמעי?

נא לעבור לדף אודישנים דרושים.

היטלר

בקרוב הוא חוזר

(היטלר - דף באתר החדר)

(לקבלת התכנייה)

הנוסע הסמוי

מונודרמה ע"פ סיפור מאת יוסי זיו

רב חובל מגלה על סיפון האנייה נוסע סמוי

ופוקד להשליך אותו לים.

עיבוד לבמה ובימוי: אמיר אוריין

משחק: יוסי זיו

בכורה: ינואר 2014

מבוסס על סיפור אמיתי:

יום ג', 23.12.2014, בשעה 20:30, בחדר
יום ה', 1.1.2015, בשעה: 20:00, ברחובות

טל': 03-5171818, 052-340-1478

(יוטיוב)

המשרתים

בקרוב הם חוזרים

"המליאה" של תיאטרון החדר

פגישה דו-שבועית קבועה באווירה נינוחה.

דלת פתוחה ליוצרים וצופים לקראת שבת.

הדלקת נרות, שיחה, פרשת השבוע, במה פתוחה.

כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות.

המליאה פתוחה לכל.

משך הפגישה: 3 ש' בערך.

הפגישה הבאה:

יום ו', 26.12.2014, בשעה 16:00

20 ש"ח כולל כיבוד.

בחדר החדש, ברחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב.

המקום מוגדר מקום פרטי והבאים הם האורחים שלנו.

רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818, או בדוא"ל: כאן.

חמוטל בר-יוסף - חנוכה עם כוחות אחרים

יום ה', 18 בדצמבר 2014, בשעה 19:30, נר שלישי של חנוכה, אשכול פיס משגב

מעגלי לימוד, הדלקת נרות מוזיקלית וסופגניות. הרצאת פתיחה של המשוררת חמוטל בר-יוסף.

מופע משירי האלבום  "עם כוחות אחרים". מילים של חמוטל בר-יוסף, זלדה ולאה גולדברג.

כרטיס 35 ₪, זוגי: 60 ₪. ניתן לרכוש את האלבום במחיר מוזל. פרטים: טל', 04-9902016

וכן: יום ג', 30.12.2014, בשעה 20:30, מופע השקה לאלבום.

מרכז פליציה בלומנטל, רחוב ביאליק 26, תל אביב. טל': 03-6201185, www.fbmc.co.il

שז - הרוח המערבית - סדנת כתיבה

סדנת כתיבה לשירה ופרוזה בהנחיית שז. מתקיימת בסלון הכחול בגבעתיים אחת לשבועיים,

בימי א', בין השעות 19.00-22.00. קבוצה אינטימית וחמימה.