הצטרפו לאיגרת השבועית

"כל מה שאני עושה היום, מתכתב בדרך זו או אחרת, עם הבסיס הרחב והמוצק שקיבלתי בתיאטרון החדר" (אלון אבוטבול, שחקן ובמאי, בוגר תיאטרון החדר)


האיגרת השבועית

יום ה', 2015 . 1 . 8

-------

לימודי משחק, בימוי, ייעוץ אישי,

תגובות, בכל עניין:

טל': 03-5171818, 052-340-1478

וגם ב-דוא"ל

-------

-------

היטלר

יום ג', 10.2.2015, בשעה 20:30, בחדר

-------

הנוסע הסמוי

יום ה', 22.1.2015, בשעה 20:30, בחדר

-------

המשרתים

בקרוב הם חוזרים

-------

המליאה

פגישה דו-שבועית קבועה

דלת פתוחה באווירה נינוחה לקראת שבת

הדלקת נרות, "מה קורה?", פרשת השבוע, במה פתוחה

יום ו', 9.1.2015, 16:00

טל': 03-5171818, 052-340-1478

-------


באיגרת זו:

•   שיטת אוריין - המעגל הפתוח: מוסר
•   אודישנים דרושים: אפשר להיכנס, לבדוק
•   אירועים: לוח
•   הכתובת על הדיר: סיכה פה ושם


(משך הקריאה: 5 ד')


במה היא משל לחיים. קהל באולם הוא ראי לפרצופה של חברה.

 

קברניט ומוּסַר

בשבוע שעבר התקיימה ברחובות הצגת המונודרמה "הנוסע הסמוי". כאמור, מסורת היא בתאטרון החדר שלאחר כל הצגה מתקיימת השיחה שלאחר ההצגה. האווירה הייתה חמה ואוהדת. הקהל התלהב מההצגה וחלק מחמאות לשחקן יוסי זיו. אחר כך נפנו לדבר בתוכן הרעיוני. שוב הייתה אווירה טובה במקום. עד שהזכרתי את המונח "מוּסַר".

 

כאמור, המחזה "הנוסע הסמוי" מבוסס על מקרה שהיה בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת: קברניט ישראלי הוריד נוסע סמוי לרפסודה בים שורץ כרישים מול חופי טנזניה ומאז נעלמו עקבותיו ויש לשער כי נטרף ע"י הכרישים.

 

צופה אחד אמר שהוא מבין ללבו של הקברניט. אכן, אפשר להבין ללבו. האם אפשר גם לקבל את מעשהו או לסלוח לו? האם עלי להגיב או לשתוק? הגבתי. אמרתי שמעשהו של הקברניט נוגד את החוקים של מדינת ישראל. הקהל נותר אדיש והקשיב בשעמום. ואז אמרתי שלא מדובר רק בגזענות. הקהל זקף אוזן אחת. כיצד ידעתי זאת? הרי הקהל יושב ושותק. האמינו לי, אחרי שנים רבות של דיבור אל מול קהל, אני יכול לחוש, בסבירות מתקבלת על הדעת, מתי הם מקשיבים ומתי לא, מתי הם זוקפים אוזן אחת או שתיים, אוהבים אותך או שונאים אותך. לא רק אני יודע זאת. כמעט כל מורה ופרפורמר יודע לזהות תנודות בקשב של קהל, בסבירות מתקבלת על הדעת.

 

לאבד את הקהל

אחרי הדברים הבאים הם ישנאו אותי קשות, אמרתי לעצמי. האם הייתה זו נבואה שמגשימה את עצמה? אמרתי להם שמדובר כאן בפגיעה בעקרון המוסר האוניברסאלי, במעשה הטוב ובמעשה הרע, והשלכת הנוסע הסמוי לים היא המעשה הרע בעליל ובאופן מוחלט. נראה שהקהל ממש לא אהב את האמירה הזאת. מישהי עיקמה את פרצופה בגועל כאילו נפחתי נפיחה גדולה. אחרים הנידו ראשם בחוסר סבלנות. איבדתי אותם. מרגע זה ואילך הם לא יקשיבו לי. ואכן כך היה. בהמשך הערב אחד מהנוכחים בקהל ביקר את האופן שבו אני מנחה את המפגש.

- אתה לא מניח לרב-שיח שיתקיים ומנחה את הערב בדרך של דו-שיח!

- למה אתה מתכוון?

- לפני כמה רגעים התחילה כאן שיחה חופשית בין האנשים ואתה הפסקת אותה והחזרת את הדיון לדו-שיח. רק אדם אחד מדבר איתך באותו הזמן.

במושג "שיחה חופשית" הוא התכוון לקקופוניה בלגניסטית של קולות וצעקות ביניים שפרצה לרגע במהלך השיחה. איש לא שמע את רעהו וכולם צעקו אלו על אלו. כאילו הם נמצאים ב"פוליטיקה" של הטלוויזיה הישראלית, ברחוב הישראלי, או בבית הקפה. בתנאים אלו אין אפשרות לקיים דו-שיח אלא רק לפרק מתחים מבלי ללמוד שום דבר חדש. זו תרבות השיח המקובלת בישראל והיא בריונית וחסרת רגישות.


התייחסתי כאן לקהל באופן גורף. כאילו כולם התנגדו לי. אני מקווה שהיו אחדים שהזדהו עם דבריי אבל "רוח התקופה" הכוללת באותו ערב הייתה כשל עדה שמוסר הוא לא נושא לדיון אצלה, לפחות לא ברגע זה.


אם כך, מדובר בשני עניינים. האחד הוא דחיית עקרון המוסר האוניברסאלי והשני הוא תרבות השיח הישראלית וכאן היא מועדפת בצורתה הביריונית. והרי זה בזה קשורים הם, כמובן.

 

להיות פסקני

ואולי איבדתי את הקהל כי דברתי באופן פסקני ולא הוספתי מילות היסוס כפי שמקובל היום: "כאילו", "כזה", "בערך", "לכאורה", "אני משער", "אני לא ממש בטוח במה שאני אומר ואולי" וכיוצא באלה.

על עווני זה אני מודה ולא עוזב. כשאני מאמין בדבר, אני אומר אותו באופן מוחלט ופסקני. למעשה כך נוהג כל אדם סביר ובעל בטחון עצמי ממוצע. לא הפסקנות שלי הרחיקה אותי מהקהל. כבר אמרתי בפסקנות דברים שגם הקהל הזה קיבל בשמחה והפסקנות שלי לא הפריעה לו כלל. להפך, היא חיזקה את האמירה. אם כך, מסקנה אפשרית היא שתוכן הדברים גרם לקהל לדחות אותם.

 

דילמה אישית

לעיתים אני חייב להחליט בין אמירה שהקהל לא יאהב לשמוע אבל סבור שחשוב לומר אותה בקול רם, לבין הבחירה בשתיקה ואין אפשרות אחרת. גם אם אני אישית איבדתי את הקהל באותו ערב, הדברים נאמרו. הקהל יכול להתעלם מהאמירה, הוא יכול להכחיש אותה, להדחיק אותה, אבל בכל מקרה היא כבר בתוכו ויום אחד הוא יוכל להתמודד עם הדבר שעמו אין הוא רוצה להתמודד עכשיו.

 

סוף דבר

אנו זקוקים לשוב ולדון בעקרונות מוסר אוניברסאלי. בכוונה לא אמרתי מוסר יהודי, משום שהוא ענף נפרד בתוך הנושא הסבוך והמאתגר הזה והיום רבים מדי מפרשים מוסר יהודי באופן גזעני ויש לברור בזהירות ובעמל רב את עקבותיו של המוסר האוניברסאלי בכתבי הקודש. בעבר עשינו זאת, כשהיינו קטנים וחולמים ובעלי תקווה ואמונה ברוח האדם. את הרוח הזו יש להשיב ואז גם השיח שלנו יהיה טוב.

 

"הנוסע הסמוי", מונודרמה ע"פ סיפור של יוסי זיו. עיבוד לבמה ובימוי: אמיר אוריין. משחק: יוסי זיו. אפשר לראותה בחדר, ב- 22.1.2015 ואפשר להזמין אותה אליכם הביתה. תזמינו חברים ונבוא להתארח.

"היטלר" גם היא הצגת חדר ויכולה להיכנס לכל בית.

טל' בתיאטרון החדר: 03-5171818. יוסי: 054-524-2461.


קישור קבוע


נא לעבור לדף אודישנים דרושים

קישור קבוע


היטלר

וגם קוואקר, בלונדי ואווה בראון

"זהו מבצע של משחק נדיר!  (צבי גורן, אתר הבמה)

"ביצוע וירטואוזי!"  (חיה בראל, קול ישראל, רשת א', "שורה ראשונה")

"חוויה נהדרת!  אמיר אוריין מתגלה כפרפומר יוצא מן הכלל".  (יוני איתיאל, קול ישראל, רשת ב', "מה יהיה עם יואב גינאי")

"אמיר אוריין בהופעתו האינטנסיבית, עושה את הבלתי אפשרי. הוא מחשמל ומצמרר ומחייה לפנינו את המפלצת המתועבת ביותר שידענו".  (אליקים ירון, קול ישראל, רשת ב', "בחצי היום" וגם "מעריב")

"תצוגת משחק מדהימה. אירוע שהוא בדיוק ברוח הזמן!"  (יואב איתמר, עורך, מנחה, מבקר)

"הצגת יחיד מופלאה!"

(תמי מולד-חיו, מבקרת תרבות וחברה)

 

מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין

בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

משחק: אמיר אוריין

החדר החדש: רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב

טל': 0508-497715, 03-5171818

למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח

יום ג', 10.2.2015, בשעה 20:30, בחדר

(היטלר - דף באתר החדר)

(לקבלת התכנייה)

 

הנוסע הסמוי

מונודרמה ע"פ סיפור מאת יוסי זיו

עיבוד לבמה ובימוי: אמיר אוריין

משחק: יוסי זיו

בכורה: ינואר 2014

מבוסס על סיפור אמיתי:

יום ה', 22.1.2015, בשעה 20:30, בחדר

טל': 03-5171818, 052-340-1478

(יוטיוב)

 

המשרתים

בקרוב הם חוזרים

 

"המליאה" של תיאטרון החדר

פגישה דו-שבועית קבועה באווירה נינוחה.

דלת פתוחה ליוצרים וצופים לקראת שבת.

הדלקת נרות, שיחה, פרשת השבוע, במה פתוחה.

כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות.

המליאה פתוחה לכל.

משך הפגישה: 3 ש' בערך.

הפגישה הבאה:

יום ו', 9.1.2015, בשעה 16:00

20 ש"ח כולל כיבוד.

בחדר החדש, ברחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב.

המקום מוגדר מקום פרטי והבאים הם האורחים שלנו.

רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818, או בדוא"ל: כאן.

 

מונולוגים ודיאלוגים לשחקנים/ות:

כתבו אלינו ונשלח לכם קובץ: (הדוא"ל שלנו)


קישור קבוע


הם...

...אומרים שחשוב להם לטפל ביוקר המחייה, באבטלה, בעוני, אבל כשהם עומדים בין מחיצות הקרטון, אל מול ערמות הפתקים, נופלת עליהם אימה משתקת או טמטום מבורך והיד מושטת אל הפתק של המפלגה שמבטיחה להם עוד מלחמה.

--------------

בקשה

("אזרח שאינו מעורב בחיי החברה שבה הוא חי –

הוא פחות מעבד", פריקלס, מושל אתונה.

המאה החמישית לפנה"ס)

לכו להצביע

17 במארס 2015.

-------------- 

3 עקרונות בחירה מודעת

בעידן של מבוכה:
1. אידיאולוגיה:

לא לבחור באדם מסוים, אלא בדרך.

בכול מפלגה אפשר להבחין

באחת משתי דרכים מרכזיות:

קפיטליזם או סוציאליזם.

2. יחסי כוחות, לעודד קטנות:

לבחור במפלגה הקטנה יותר,

כדי לרענן את הנוף השליט ולעודד שינוי.

3. לא לבחור במפלגה דתית, אלא בחופשית

(מה שמכונה "חילונית")

כדי לעודד הפרדת דת ממדינה

שהיא הליך בריא הן לדמוקרטיה והן לדת עצמה.

-------------- -------------- --------------

עיון: כיצד מתמודדים

אוצרי אמנות בישראל עם החרם התרבותי עליה?

הם חווים את החרם במלוא עוצמתו.

הערב, יום חמישי, 8.1.2015, בין השעות 18:00-21:00, מתקיים בבית ליויק ברחוב דב הוז 30 בתל אביב, הכנס "דלות החרם" שיזמו שבעה אוצרים הפועלים בשדה האמנות הישראלי. ידונו בדרכים השונות שבהן מופיע החרם התרבותי בשדה האמנות, בדרכי ההתמודדות אתו ובשאלה אם יש לתמוך בו, באיזו מידה, או שצריך להיאבק בו.

(הכתבה,  ביטול השתתפות אמן, קן לואץ' קורא להטיל חרם)

-------------- -------------- --------------

מקבץ רפליקות מתוך הצגות החדר:

--------------

"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם

כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,

הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,

אל בני גזע נבחר".

(היטלר, "היטלר")

--------------

"אני לא סובל כושים שמביטים לי ישר בעיניים.

אני רוצה לישון! לישון! לעצום עיניים,

לראות את הים הכחול וחרטום מפלח את המים!"

(רב החובל, "הנוסע הסמוי")

--------------

"אני העוף השחור, אני השופט והתליין.

הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו!

ולא של אף אחד אחר. אני חשוף.

אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר".

(סולאנז'-סמך, "המשרתים")

--------------

"אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה לדבר

אבל לא על כל מה שאתה רוצה לדבר".

(פאולינה, "העלמה והמוות")

--------------

קטן זה יפה.

אינטימי זה נכון.

(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)


קישור קבוע

אמיר אוריין - תיאטרון החדר

רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב
טל: 03-5171818.  פקס: 03-5160706. 
דוא"ל: info@roomtheater.co.il