הצטרפו לאיגרת השבועית

"בתיאטרון החדר יש אנושיות, יש הקשבה, יש קבלה" (מרטין מוגילנר, במאי, בוגר תיאטרון החדר)


האיגרת השבועית

יום ה', 2015 . 3 . 12

-------

לימודי משחק ובימוי, ייעוץ אישי,

הצגות, תגובות ובכל עניין:

טל': 03-5171818, 052-340-1478

וגם ב: דוא"ל

-------

תאטרון החדר
רחוב יוסף הנשיא 5

תל אביב 6523605

-------

-------

היטלר

בקרוב הוא חוזר

-------

הנוסע הסמוי

- בפסטיבל תיאטרונטו, הצגה אורחת,

יום ד', 8.4.2015, בשעה 22:00

- מוצ"ש, 25.4.2015, רחובות

-------

המשרתים

יום ג', 17.3.2016, בשעה 20:30

-------

המליאה

יום ו', 20.3.2015, בשעה 16:00

פגישה דו-שבועית קבועה

דלת פתוחה באווירה נינוחה לקראת שבת

הדלקת נרות, "מה קורה?", פרשת השבוע, במה פתוחה

20 ש"ח. טל': 03-5171818, 052-340-1478

-------

קול קורא ליוצרים: ע' במדור אירועים שבתוך האיגרת

-------


באיגרת זו:

•   שיטת אוריין - המעגל הפתוח: לגרד בתחת כמשל
•   פירור: אין טענות
•   אודישנים דרושים: אפשר להיכנס, לבדוק
•   אירועים: לוח
•   הכתובת על הדיר: סיכת בחירות

תאטרון הוא לא רק בידור. הוא שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של האדם בדרך לתיקון עולם


יצירה היא המובן מאליו שמתחבר אל יוצא הדופן

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית)

(משך הקריאה: 3 ד')

 

האישה חייכה אלי במבוכה. רגע לפני כן גרדה בתחת.

היא עמדה אל מול חלון ראווה והביטה בבגדים שהיו תלויים מאחורי הזכוכית. החנות הייתה מעוצבת כמרחב של אופנת עילית. כך גם האישה. פניה היו חרושות קמטים, מאופרות בקפידה. עור פניה מאובק קמעה כי ככל הנראה היו שם לפחות שתי שכבות של איפור. שכבת בסיס אחת של גוון חם ושכבת אבקה בהירה מאד. על רקע לובן פניה בלטו העיניים השחורות והמאופרות בקו שחור חזק ושפתיים אדומות מאד עם קו גבול חד וברור. היא לבשה חולצה בהירה ומכנסי ג'ינס מותאמים לגזרתה ומבליטים ישבן מוצק. נעליה היו כהות, מבריקות, בעלות עקבים דקים מאד. על שכמה נח בחגורתו תיק עור כהה, גם הוא מתאים ואופנתי. היא הייתה אישה מטופחת ביותר ומעוררת כבוד.

 

ואז, בעוד אני עובר על פניה במבט מפוזר, היא שולחת במהירות כף יד זריזה ומגרדת בישבנה, משיבה ידה ושוב שולחת אותה כדי להביא את הגירוד לכלל סיום מענג ומשביע רצון ויש בתנועותיה סימן לדחף של תשוקה וגם סימן לסיפוקה, יחד עם תחושת הנאה ושחרור.

 

פניה נשקפו בזכוכית החלון ופני גם כן. מבטינו נפגשו שם, על הזכוכית. ביקשתי להסיט את מבטי מחמת הצניעות שלה והמבוכה שלי, אבל היא השיגה אותי והסבה במהירות את פניה אלי וחייכה חיוך רחב, אולי רחב מדי, נבוך ומתנצל. היה בו בחיוך הזה גם חשש על עולמה שנבנה היום בעמל רב, במהלך ההכנות שלה ליציאה אל הרחוב ועכשיו הוא קורס כי כביכול היא נתפסה בקלקלתה. חייכנו זה לזו במבוכה משותפת, בעוד אני ממשיך בדרכי ועובר על פניה.

 

רציתי לומר לה שאני משתתף בצערה על כי ראיתי אותה מגרדת בתחת ורציתי להוסיף שאני חושב שהיא אישה חביבה מאד ואנושית מאד ובתנאים אחרים אולי היינו יכולים להסב לשולחן בבית קפה מקובל ונחשב כאופנתי ואליטיסטי והיינו משוחחים על נושאים ברומו של עולם ועכשיו לאחר הגירוד אנחנו קרובים יותר כבני אנוש ויכולים לקיים קשר בר קיימא מתוך כבוד הדדי והמראה החיצוני המוקפד והמכובד שלה אינו שלם ללא פעולת בשרים אחת קלה לפחות, כלומר, ללא הגירוד המשחרר.

 

אבל כמובן שלא אמרתי דבר ובאמת שמחתי בגירוד הזה וצר היה לי כי אולי אין הוא יכול להיות לה, לאישה זו, רגע של שמחה קטנה על חולשת בשר חביבה זו שגברה על החזות החיצונית המכובדת, שלאחר ככלות הכול, אין היא אלא שכבה חיצונית דקה ושבירה ובאמת לא ממשית.

 

לרגע הזה אני מבקש להוסיף סוף טוב חלופי:

היא מחייכת אלי במתיקות והחיוך שלה אומר, "כן, אני ליידי וגברת מעודנת ואצילת נפש וכולי, אבל אני גם מגרדת בתחת גסה ונהנתנית וככה אני אוהבת את עצמי".

אני מסמן לעצמי את הסוף הטוב הזה כאמת נכונה וממשית לרגע זה.

 

באהבה,
אמיר

קישור קבוע

אין לו טענות. הוא חי חיים טובים מאד מבלי לצאת מהבית והכול בתוך הראש שלו.


קישור קבוע

נא לעבור לדף אודישנים דרושים

קישור קבוע

מחדר לחדר - אחיות הגורל - יעל, זהבה ואסנת: קול קורא

אנו מפיקות מופע מחדר לחדר ב"תיאטרון החדר" . הוא יכלול קטעים קצרים במשחק, שירה, תנועה, קריאת שירים, סיפורים, מיצגי אמנות פלסטית, וכל העולה בדמיונכם היוצר... המופע יתרחש בחללים שונים של תיאטרון החדר. מוזמנים להביא למליאה קטעים לעבודה והכנה לקראת המופע הגדול. נשמח אם תצטרפו.

בברכה,

שיהיו ימים טובים,

אחיות הגורל: יעל כספי, זהבה מנולי ואסנת ראם

לפרטים ולשילוב באירוע להתקשר אל

אסנת ראם, 052-323-0588 , alma3@netvision.net.il  

 

היטלר

וגם קוואקר, בלונדי ואווה בראון

אם תמשיכו להתנהג ככה

אז אחרי הבחירות הוא חוזר

וזוהי הבטחה

טל': 0508-497715, 03-5171818

(היטלר - דף באתר החדר)

(לקבלת התכנייה)

 

הנוסע הסמוי

מונודרמה ע"פ סיפור מאת יוסי זיו

עיבוד לבמה ובימוי: אמיר אוריין

משחק: יוסי זיו

בכורה: ינואר 2014

מבוסס על סיפור אמיתי:

רב חובל מגלה על הסיפון נוסע סמוי

ופוקד להשליך אותו לים. הצוות מתנגד.

- בפסטיבל תיאטרונטו, הצגה אורחת,

יום ד', 8.4.2015, בשעה 22:00

- מוצ"ש, 25.4.2015, רחובות

40 ₪ כולל קפה, תה, מים ומאפה

טל': 03-5171818, 052-340-1478

(יוטיוב)

 

המשרתים

בעקבות ז'אן ז'אנה

ע"פ תרגומה של עדה בן נחום

כולל קטע מתוך "יומן מלחמה 2014",

מאת סלמאן נאטור, בתרגום יהודה שנהב שרעבני

עיבוד חדש: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

בימוי, עיצוב תפאורה ותלבושות: אבי גיבסון בר-אל

שחקנים יוצרים: אביאל שיליאן, טל דנינו, מוטי רוזנצוויג

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין - תיאטרון החדר

ע. במאי וייעוץ חזותי: רינת מוסקונה

הפקה: קבוצת אורתו-דה בניהולו של ינון צפריר

40 ₪ כולל שתיה קלה

יום ג', 17.3.2016, בשעה 20:30

טל': 03-5171818, 050-849-7715

 

"המליאה" של תיאטרון החדר

פגישה דו-שבועית קבועה באווירה נינוחה.

דלת פתוחה ליוצרים וצופים לקראת שבת.

הדלקת נרות, שיחה, פרשת השבוע, במה פתוחה.

כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות.

המליאה פתוחה לכל.

משך הפגישה: 3 ש' בערך.

הפגישה הבאה:

יום ו', 20.3.2015, בשעה 16:00

20 ש"ח כולל כיבוד.

בחדר החדש, ברחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב.

המקום מוגדר מקום פרטי והבאים הם האורחים שלנו.

רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818, 052-340-1478

או בדוא"ל: כאן.

(קישור: המליאה)

 

מונולוגים ודיאלוגים לשחקנים/ות:

כתבו אלינו ונשלח לכם קובץ: (הדוא"ל שלנו

קישור קבוע


מזרחיים כמשל

 

טענות נפוצות אומרות שמזרחיים מצביעים לימין כי הם מוסתים ע"י הימין הלאומני וכי לאומנות ודתיות הן מסימני המזרחיות. אלו דברי הבל שאינם עומדים במבחן המציאות. אמנם העלייה המזרחית לישראל סבלה מאפליה ודחייה ואלו הן עובדות היסטוריות מוכחות. אבל היום לא כל המזרחיים מוחלשים ובמהלך השנים הפך המונח "מזרחיות" לדימוי של מעמד סוציו-אקונומי נמוך אשר אל מתחת לכנפיו נתכנס כמעט כל מיעוט ישראלי מודר, בלי הבדל מוצא.

 

מגזרים מוחלשים מצביעים עבור מפלגות ימין ישראליות כי מפלגות אלו הן - ברגע כתיבת שורות אלו - עדיין בשלטון והמצביעים מקווים להיטיב את חייהם באמצעות השלטון. ההזדהות עם הלאומנות הימנית היא תירוץ מוצהר אבל לא סיבה.

 

כזכור, בשנת 1977 עלתה לשלטון בפעם הראשונה בישראל מפלגת החרות הימנית ומנהיגה, מנחם בגין, הכריז על המגמה "להיטיב עם העם". סיסמה זו סימנה את האופן שבו ביקש הימין לשמר את הנאמנות אליו. יש לשער כי עם ירידת כוחו של הימין, נראה תזוזה של שכבות מוחלשות אל עבר המרכז והשמאל. כשהשלטון היה בידי מפלגת העבודה גם מזרחיים הצביעו בעדה עד שנחלשה. כך קרה לאחרונה ביוון. כך קרה במשטרים דמוקרטיים אחרים. השכבות המוחלשות בוחרות במפלגת השלטון בגלל שהיא בשלטון ולא בגלל האידיאולוגיה שלו. האם יש בפעולת ההזדהות עם השליט, פיצוי על תחושת חולשה ורווח של תחושת השתייכות למוקד כוח? יש להניח כי כן. מכאן שהחלפת השלטון הקיים נובעת מהיחלשותו ולא מעוצמת ההתנגדות אליו, תהיה צודקת מבחינה חברתית ככל שתהיה.

 

אולם לא רק השכבות המוחלשות בוחרות בנאמנות לשלטון. בעקבות המחקר בצייתנות של סטנלי מילגרם (1974), כ- 63% מהאוכלוסייה מזדהים עם כוח וסמכות, בלי הבדל מוצא, מעמד ואורח חיים. למרות הוויכוח שניטש אז אודות הניסוי הזה, עדיין מסקנותיו שלו ותוצאות של מחקרים אחרים, מאוששות את הטענה המרכזית גם היום.

 

המעברים מימין לשמאל הם מחזוריים. הסיבות לעלייה וירידה של שלטון מסוים היא גם כן מחזורית וקודם לכול נובעת ממצב כלכלי וציפיות לעתיד טוב יותר או מאיים יותר.

 

האם פירוש הדבר שאין מה לעשות אל מול מחזוריותו של טבע השלטון ולהמתין עד כי ייפול מעצמו? ודאי שלא. הימין הישראלי גרם נזקים עצומים בתחום המוסר האנושי, הרווחה האישית, הביטחון האישי, וכלכלת ההמונים וראוי שיוחלף.

 

מי שמבקש להחליף את השלטון, חייב להתייחס אל השלטון הקיים כאל מי שזמנו עבר ואל תכניו כאל תכנים שבמקורם הם עשויים להיות חיוביים אבל הגשמתם בידי הימין היא מעוותת.

 

למשל: הדיון ביהדות.

המבקש היום להחליף את שלטון הימין בישראל חייב להצהיר על שמירת אמונים למסורת יהודית וכן כל מסורת אחרת, אבל לא באופן שבו הימין והמתנחלים שלו מקיימים אותה אלא כמסורת פתוחה ושוויונית לכל אדם, בדגש על השוויוניות, בכל דיון יש להדגיש את הפנים המוסריות ביהדות ולהציג את הימין כמי שעיוותו עקרונות מוסר אלו. זוהי אמת היסטורית ועל כן היא ראויה לדיון.

 

למשל: איומים ביטחוניים.

יש לבחון מחדש איומים ביטחוניים שהימין מכריז עליהם השכם והערב, וקודם לכול יש להטיל בהם ספק. למשל: האיום האיראני הוא סוג של אחיזת עיניים גלובאלית, שהובילה האימפריה האמריקאית ועתה אין לה עוד חפץ בה ועל כן היא מבקשת להגיע להסכמה עם איראן, בעוד הימין הישראלי עדיין מתרפק על "האיום האיראני", כי אפילו אם לאיראן תהיה פצצה, ייווצר מאזן אימה בין ישראל לאיראן כי אף אחת מהן לא תוכל לתקוף את השנייה וכן הלאה.

על כן גם הסיסמה "פשוט מחליפים" היא טובה כחלק ממסע זה.


(הקליפ מבוסס על התמונה של Avicii - The Days אבל המילים הן מכאן, מהלב המקומי)

--------------

מילים שמנסות לגעת

אבל רוב הישראלים לא מוכן לגעת בהן: שלום / עניים / עשירים / מדינת רווחה / כיבוש / טרנספר / פצצות הגרעין הישראלי / ה...

במיוחד ה...

--------------

כבוד

- "למה אי אפשר לכבד את דעתו של הזולת? למה?"

(משה איבגי, קול ישראל, רשת ב', 9.3.2015, 14:28)

- למה? כי מרוב כבוד מסוכן לחיות בארץ הזאת. ע"פ סקרים רבים רוב הישראלים הם לאומנים, פשיסטים וגזענים, בורים ואדישים לגורל הזולת, מעריצי סמכות ואכזריים. אי אפשר לכבד אותם. אפשר לפחד מהם. זכותם להשמיע את דעותיהם הבזויות, מקבילה לכל הפחות לזכותנו להוקיע אותם, לדחות אותם, ללעוג להם ולהכפיש את צלמם.

17 במרץ 2015 כל היום.

--------------

מדינה לא צריך לאהוב.

צריך לתקן.

17 במרץ 2015 כל היום.

--------------

3 עקרונות בבחירה אזרחית, דמוקרטית, מודעת

1. אידיאולוגיה זה נכון

לבחור ע"פ מצע אידיאולוגי ולא על פי חישובי כמויות.

כמעט לכל מפלגה יש מצע כתוב באינטרנט. בכול מפלגה יש להבחין באחת משתי התפיסות המרכזיות: קפיטליזם או סוציאליזם.

2. קטנה זה יפה

לבחור במפלגה הקטנה יותר, לריענון הנוף ועידוד השינוי.

3. חופשית זה טוב

מפלגה חופשית - מה שמכונה חילונית, לעידוד הפרדת דת ממדינה שהוא הליך בריא - הן לדמוקרטיה והן לדת.

17 במרץ 2015 כל היום.

-------------- 

וינסטון סמית: למה להצביע בבחירות?

כי זה מגניב

ואת כל הנימוקים האחרים אתם כבר יודעים בעל פה.

עשה את הבחירות שלך לחוויה מרגשת.

17 במרץ 2015 כל היום.

--------------

"אזרח שאינו מעורב בחברה שבה הוא חי,

הוא פחות מעבד"

(פריקלס, מושל אתונה. המאה ה-5 לפנה"ס)

17 במרץ 2015 כל היום.

-------------- -------------- --------------

"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם

כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,

הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,

אל בני גזע נבחר".

(היטלר, במחזה "היטלר")

--------------

"אני לא סובל כושים

שמביטים לי ישר בעיניים.

אני רוצה לישון! לעצום עיניים,

לראות את הים הכחול

וחרטום מפלח את המים!"

(רב החובל, במחזה "הנוסע הסמוי")

--------------

"אני העוף השחור, אני השופט והתליין.

הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו!

ולא של אף אחד אחר. אני חשוף.

אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר".

(סולאנז'-סמך, במחזה "המשרתים")

--------------

"למה תמיד אנחנו צריכים לוותר?

הפעם אני רוצה שגם הפשיסט,

המענה הזה, יסבול".

(פאולינה, במחזה "העלמה והמוות")

--------------

קטן זה יפה.

אינטימי זה נכון.

(במאמר: אינטימיזציה של האירוע האמנותי)

קישור קבוע

אמיר אוריין - תיאטרון החדר

רחוב הירקון 29, תל אביב 6801138
טל: 03-5171818.  פקס: 03-5160706. 
דוא"ל: info@roomtheater.co.il