האיגרת השבועית

תאטרון הוא לא רק בידור. הוא שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של האדם בדרך לתיקון עולם

 

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית)

 (משך הקריאה: 3 ד')

 

לפעמים חושב אדם לעצמו כחובה למלא את החלל בפטפטת לא מחייבת עד שיימצא לו דבר נכון לומר. השואל שאל שאלה ולנשאל אין תשובה. אילו ישבו שניהם על כוס משקה ומלבדם לא נוכח איש, אפשר שהנשאל היה נינוח יותר ואפילו מרשה לעצמו לחשוב לרגע אחד קצר או ארוך לפני שהוא מגיב ואם השואל הוא בעל נימוסים נאים ויכולת הכלה של הזולת, הוא אפילו היה שותק ומניח לנשאל לשתוק גם הוא ולחשוב בדממה. אבל בנוכחות אחרים בשטח ובהתחשב בקצב המהיר של החיים האלה, שבהם בכל רגע מישהו עלול לקפוץ ולגזול ממך את רשות הדיבור מבלי שאפילו ביקש רשות לכך, בחיים האלה חשים אנשים הכרח פיזי ממש לא לסתום את הפה ולפלוט שטויות עד שיבוא הרגע הגואל שבו תעלה באופן אסוציאטיבי מחשבה נאה.

 

כלי התקשורת האלקטרוניים מלאים באנשים המעמיסים על אוזנך ועל עיניך כל מיני קש וגבבה מילוליים וחזותיים, דברי הבל ורעות-רוח שאין בהם לא רעות ולא רוח, כלומר, רצון שווא, שאיפה בלתי מעשית. "כי הכול הבל ורעות רוח" אמר קוהלת (ב, 17) וידע מה שאמר כי הכיר את נפש האדם המשתוקקת לביטוי פומבי.

 

השטויות הנאמרות בנסיבות אלו יש להן שתי מטרות. האחת היא להרוויח זמן עד שיתעשת המדבר ויידע מה הוא רוצה לומר, והשנייה היא לשאת חן בעיני השומעים, כדי שלא ימלטו על נפשם וימתינו בתקווה לשמוע מפיו דבר חכמה. על כן רוב השטויות הנאמרות בנסיבות אלו הן קלישאות המלמדות על מה שבקונצנזוס, על דרכו של הזרם המרכזי הקואליציוני וזוהי הזדמנות להתחכך בקלישאה ולמצוא, בקלות יתרה, את השקר החברתי הגלום בה.

 

הקלישאה של היום היא הכללה חסרת גבולות שמאיינת את עצמה. המראיין שאל שאלה. המרואיינת נכנסה למצב של התנגדות, כולל מה שקרוי "בלאק-אאוט" והשמיעה מלמול שאולי נשמע סביר למי שמורגל בשטויות הקונצנזואליות אבל הוא חסר משמעות מצד עצמו. היא אמרה, "כולנו חולים כולנו בריאים" וזה היה בעניין ערב של התרמות למחלה מסוימת שבו הופיעו בהתנדבות יוצרים ישראלים ועל כך הם דיברו ברדיו. אחר כך המשיכה המרואיינת למלמל עד שהמראיין נכנס לדבריה והחליף נושא. מדוע האמירה חסרת משמעות? שהרי אם כולנו בריאים וכולנו חולים, אף אחד לא בריא ולא חולה. על כן, זו אמירה מן הסוג שמאיין את עצמו.

 

מה עושים במקרה כזה? אם אתה ברדיו, בטלוויזיה או סתם בחברת ישראלים חסרי מנוח, תעשה בדיוק מה שהיא עשתה שם. שהרי במקרים אלו הדיבור קיים כדי לקיים את עצמו או למכור סחורה כלשהי, אבל הוא לא קיים כדי לומר דבר בעל ערך סגולי מצד עצמו. אם אתה בחברת בני אדם סבלניים, תעשה פסק זמן לחשיבה מחודשת. מי יודע? אולי תגלה שאין לך מה לומר ברגע זה ותעדיף להקשיב לזולתך. שהרי הקשבה היא אמירה בפני עצמה.

 

באהבה,
אמיר

נא לעבור לדף אודישנים דרושים

נשף היועץ המשפטי והמענה החשאי

מופע רב-תחומי נגד הקלות הבלתי-נסבלת של עינויים בישראל ונגד החסינות המוחלטת שמעניק היועץ המשפטי לממשלה לחוקרי השב"כ – חסינות המאפשרת לחוקרי שב"כ להתעלל, לענות ולהתייחס באופן לא אנושי לנחקרים. נשף בן שעה ומחצה שבו יובאו עדויות מוקלטות, קטעי מוזיקה חיה, מייצגים מומחזים וריקוד, המנסים לתת קול לכל אותם מעונים ולנסות להסביר את החסינות המוחלטת מחקירה של חוקרי השב"כ.

משתתפים:

אמיר אוריין, רות דולורס וייס, עינת ויצמן, סמדר יערון, מוטי לרנר, ערן רייס ואחרים.

עורך ומנחה: ד"ר ישי מנוחין

תיאטרון יפו, טיילת מפרץ שלמה 10, יפו העתיקה. 30 באפריל 2015, 20:00

 

מחדר לחדר - אחיות הגורל - יעל, זהבה ואסנת: קול קורא

אנו מפיקות מופע מחדר לחדר ב"תיאטרון החדר" . הוא יכלול קטעים קצרים במשחק, שירה, תנועה, קריאת שירים, סיפורים, מיצגי אמנות פלסטית, וכל העולה בדמיונכם היוצר... המופע יתרחש בחללים שונים של תיאטרון החדר. מוזמנים להביא למליאה קטעים לעבודה והכנה לקראת המופע הגדול. נשמח אם תצטרפו.

בברכה,

שיהיו ימים טובים,

אחיות הגורל: יעל כספי, זהבה מנולי ואסנת ראם

לפרטים ולשילוב באירוע להתקשר אל

אסנת ראם, 052-323-0588 , alma3@netvision.net.il  

 

היטלר

בקרוב חוזר

טל': 0508-497715, 03-5171818

(היטלר - דף באתר החדר)

(לקבלת התכנייה)

 

הנוסע הסמוי

- יום ג', 23.6.2015, בית הישג

שדרות רוטשילד 46, תל אביב

40 ₪ . טל': 03-5171818, 052-340-1478

(יוטיוב)

 

המשרתים

בעקבות ז'אן ז'אנה

ע"פ תרגומה של עדה בן נחום

כולל קטע מתוך "יומן מלחמה 2014",

מאת סלמאן נאטור, בתרגום יהודה שנהב שרעבני

עיבוד חדש: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

בימוי, עיצוב תפאורה ותלבושות: אבי גיבסון בר-אל

שחקנים יוצרים: אביאל שיליאן, טל דנינו, מוטי רוזנצוויג

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין - תיאטרון החדר

ע. במאי וייעוץ חזותי: רינת מוסקונה

הפקה: קבוצת אורתו-דה בניהולו של ינון צפריר

40 ₪ כולל שתיה קלה

ימים ג'-ד', 26-27.5.2015, 20:30, בחדר

טל': 03-5171818, 050-849-7715

 

"המליאה" של תיאטרון החדר

פגישה דו-שבועית קבועה באווירה נינוחה.

דלת פתוחה ליוצרים וצופים לקראת שבת.

הדלקת נרות, שיחה, פרשת השבוע, במה פתוחה.

כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות.

המליאה פתוחה לכל.

משך הפגישה: 3 ש' בערך.

הפגישה הבאה:

יום ו', 1.5.2015, בשעה 16:00

20 ש"ח כולל כיבוד.

החדר החדש, ברחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב.

המקום מוגדר מקום פרטי והבאים הם האורחים שלנו.

רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818, 052-340-1478

או בדוא"ל: כאן.

(קישור: המליאה)

 

מונולוגים ודיאלוגים לשחקנים/ות:

כתבו אלינו ונשלח לכם קובץ: (הדוא"ל שלנו)

שינקין, רחוב

קפה תמר נסגר

העשירים הרגו את הרחוב.

האנדרואיד הרג את העיתון.

השלטון הרג את הנשמה.

וכן הלאה ולא חוזר חלילה.

-------------- -------------- --------------

רקפת אמסלם: מי האיש. דו-לשוני.

ביצוע נפלא של השיר. מילים: תהילים לד, 13-15.

-------------- -------------- --------------

נטלי כהן וקסברג: אהבה שכולה

קטע חדש מבית היוצר של האמנית שהקונצנזוס כל כך אוהב לשנוא,

שנאה שמחזקת את האמונה בצדקת הדרך.

-------------- -------------- --------------

"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם

כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,

הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,

אל בני גזע נבחר".

(היטלר, במחזה "היטלר")

--------------

"אני לא סובל כושים שמביטים לי ישר בעיניים.

אני רוצה לישון! לעצום עיניים,

לראות את הים הכחול וחרטום מפלח את המים!"

(רב החובל, במחזה "הנוסע הסמוי")

--------------

"אני העוף השחור, אני השופט והתליין.

הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו!

ולא של אף אחד אחר. אני חשוף.

אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר".

(סולאנז'-סמך, במחזה "המשרתים")

--------------

"למה תמיד אנחנו צריכים לוותר?

הפעם אני רוצה שגם הפשיסט,

המענה הזה, יסבול".

(פאולינה, במחזה "העלמה והמוות")

--------------

קטן זה יפה.

אינטימי זה נכון.

(במאמר: אינטימיזציה של האירוע האמנותי)