האיגרת השבועית

2014, בחדר הישן, צילום חזרה, לפני יציאת המונודרמה "הנוסע הסמוי". יוסי זיו בקטע "ההעפלה!" מבוסס על סיפור אמיתי שהסעיר את המדינה בשנת 1984. רב חובל בדימוס מוטרד בגלל זיכרון של אחת מההפלגות שלו לאפריקה. אז התגלה על סיפון האנייה נוסע סמוי. רב החובל פקד להשליך אותו לים. אנשי הצוות התנגדו.

ההצגות הבאות: 8.4.2016 בראשון לציון. 9.4.2016 בחדר בתל אביב.

יש תאטרון שהוא בידור

ויש שהוא שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית)

"תרגיע!" 

(משך קריאה משוער: 5 דקות)

שתי מילות מפתח נפוצות: "מרגש" ו"תרגיע".

במקרים רבים, "מרגש" מסמנת תופעה מעוררת רגשות ברמה נסבלת שאינה מחייבת חשבון נפש כלשהו. לדוגמה: רוב סדרות הטלוויזיה נועדו לרגש אך לא לעורר חשיבה מוגברת. אם התופעה מעוררת רגשות מעבר לרמה נסבלת היא גורמת אצל רבים לדחייה ואז מבקשים "להרגיע!".

"תרגיע!" היא המלצה שנועדה לסרס תופעה שיש לה פוטנציאל לרגש באופן מהפכני.

במקרים קיצוניים היא מתעמתת עם התנהגות חולנית. אבל לא על כך מדובר כאן אלא על מרחב החוויות האנושי הסביר.

"מרגש" ו"תרגיע!" נועדו לסמן תופעות פוליטיות במהותן שמתייחסות לאופן שבו יש לשמר את הסדר הקיים, מבלי לעורר מחשבה מהפכנית שמטרתה לתקן את מצבו של האדם, שלא לדבר על פעולה מהפכנית.

"מרגש" ו"תרגיע!" הם ביטויים שהונחלו להמונים ע"י מעצבי דעת קהל מרכזיים, הפועלים על דעתם של בעלי הון ושליטה ושל פוליטיקאים הנתונים למרותם. מרגע שמילות מפתח אלו הונחלו להמונים, נעשה בהם שימוש נפוץ על ידי כל אדם.

"מרגש" היא ציון לשבח.

"תרגיע!" מעוררת רגשות מעורבים.

"תרגיע!" מתחברת לאמצעים הנפוצים האלה: תרופות הרגעה סינטטיות מטעמה של רפואה קלאסית. תרופות מבוססות צמחי מרפא מטעמה של רפואה עתיקת יומין. סדנאות מדיטציה.

מכוני כושר. פעולות פולחן בעלות אופי דתי בהשראת דתות קלאסיות. אירועי בידור ככלל, קומדיות וסטנד אפ בפרט וכן הלאה.

אבל כל אלה פועלים לטובה רק על חלק מהמטופלים ורק חלק מהזמן וכן הן ממכרות ודורשות טיפול חוזר וחוזר חלילה.

שתי סיבות מרכזיות מדוע "תרגיע!" לא ממש מרגיע:

1. "תרגיע!" על רוב צורותיה הדקדוקיות, מרמזת על הנחייה וציווי. היא דורשת פעולה ישירה. אבל בני אדם הם ישויות אוטונומיות ולא סובלים שיגידו להם מה לעשות. כך גם בעלי חיים וצמחים. רק בתהליך של התחברות חברתית הם מוכנים לוותר על אוטונומיה לטובת הטבות אחרות. עדיין נותרת בהם הרוח האוטונומית והיא תתגלה בעתות מצוקה. כך גם בעלי חיים וצמחים. בקיצור, אם מישהו אומר להרגיע, הוא עלול לקבל כיסא בראש או לפחות מבט של זעם או לגלוג או שניהם גם יחד, או התעלמות, כי באמת אף אחד לא אוהב שיגידו לו מה לעשות.

2. אם, למרות כל הקשיים הטבעיים, מוכן הפרט לבצע הרגעה כלשהי, הדבר שהוא מבצע למעשה היא דחיקה פנימה של מתחים ושחרור רק של חלק קטן מהם. מטבעה של הרגעה הוא לרסן תגובות, "למעוך" אותן פנימה בעדינות, לאפק את התגובות העוצמתיות בעלות המטענים העודפים. יוצא מכך שהרגעה "משתמשת" בכמות קטנה יחסית של אנרגיה. אבל במצב של מתח מתעוררות בגוף רמות גבוהות של אנרגיה. יוצא מכך שרובו של המתח נמצא מתחת לחוויית ההרגעה והוא מאיים לפרוץ שוב. כאשר מפלס המתח עולה מעל לרמה שבה אפשר לאפק אותו, הוא מתלבש על חוויה מתאימה כמו כעס, פחד, עצב ואחרים ופורץ החוצה ואז טוענים שהפרט גילה "התנהגות בלתי נשלטת!"...

אדם-יוצר בעל כוחות נפש מספקים, יושרה ומיומנות יצירתית סבירה - פועל אחרת. על מנת להגיע למצב של רגיעה מספקת הוא מבצע את מה שניתן לכנות כ"תכנית שני השלבים": קודם לכול הוא נותן ביטוי למתח שמתעורר בו, באופן ישיר ומבוקר, על במה, בחדר הסדנה או בכל מרחב יצירה מוגן אחר.

מצד אחד, הביטוי הזה עשוי להיות בעל אופי אופוזיציוני או חתרני ואז אמנות מטבעה בנויה להכיל זאת. למשל, הוא עשוי ליצור רגעי יצירה מזעזעים המאתגרים את ההתנהגות הנורמטיבית.

מצד שני, הביטוי עשוי להיות בעל אופי מקובל בציבור, כלומר קואליציוני ואז הפעולה תוגדר כבידורית, למשל הוא יעשה ככל יכולתו להצחיק את עצמו ואת קהלו או להגיש לו את המובן מאליו והנוח לעיכול. למעשה הוא מרגיע את קהלו.

בשני המקרים משתחרר המתח באופן יצירתי, מבוקר ולגיטימי. אחר כך אפשר להרגיע ואולי כבר לא צריך כי המתח כבר בא לידי ביטוי באמצעות היצירה.

יש מקרה אחד ידוע שבו קודם לכול יש להרגיע ו"אחר כך נראה" ואז רואים שאי אפשר לעשות דבר מלבד להמשיך ולהרגיע עד כלות. זאת כאשר מדובר בקהילה של תשושי-נפש והלומי-קרב. החברה הישראלית הוגדרה לא פעם כדימוי שירי וכתופעה סטטיסטית כתשושת נפש והלומת קרב (ע' "שיח לוחמים" ו"יורים ובוכים" ומקורות רבים אחרים). חברה כזאת לא יכולה להכיל התמודדויות מהפכניות. היא אפילו לא יכולה להכיל מעשה אמנות. היא זקוקה לבידור על כל צורותיו החופשיות והדתיות וגם אלו לפעמים קשים לה מדי לעיכול.

חברה אומללה, משתוקקת לחמלה, מבקשת לשכוח את הפרצוף הניבט לה מתוך המראה. רק דבר אחד יכול להושיעה: טלטלה קיצונית. אבל זה כבר פרק אחר.

שיהיו לנו ימים טובים

באהבה,
אמיר

תיקון לשון - כיצד?

לשון מתסכלת היא דיבור בעל אופי של תחרות, דחיה ותוקפנות...

תיקון לשון הוא מה שראוי לומר כדי לסייע בריפוי עצמי ובריפוי החברה...

מה ראוי לעשות? למעט בשלילה. להרבות בחיוב. לדייק בכוונה...

"די! לא נכון!", וכן: "לגמרי!....."

סלנג. הכוונה כאן היא למילות התלהבות והסכמה גורפת. "די, לא נכון!" והביטויים נועדו לסמן התלהבות, השתתפות, הזדהות, פליאה:

- "התקבלתי לעבודה!"

- "די, לא נכון! איזה יופי!".

מקור הביטוי באנגלית אמריקאית: "No way, get out of here" ותרגומו לעברית: "לא יכול להיות! לך מפה!" ואכן יש שמשתמשים במקום האמריקאי בתרגומו הישיר לעברית.

"לגמרי" זו מילת הסכמה גורפת, ללא היסוס וללא פקפוק:

- "אתה מסכים איתי?"

- "לגמרי!".

לפעמים מוצאים דו-שיח שבו א' מנסה לשכנע את ב' באמיתות דבריו ולא נרגע עד שב' משתמש במטבעות הלשון הקיצוניות הללו. לדוגמה:

- אתה מסכים איתי?

- כן.

- לא, אני מתכוון אם אתה מסכים איתי?

- כן.

- לא, אני מתכוון אם אתה ממש ממש מסכים איתי?
- לגמרי.

- אה, טוב...

פגיעתן של מטבעות לשון אלו אינה רעה. הן רק מעידות על הצורך הנואש לשכנע את הזולת בכנות כוונותיו של המדבר, בעידן שבו מילים פשוטות וישירות אבדו את כוח השכנוע שלהן.

אולי יש פה משהו בשבילך.

השבוע: דחוף: דרושים מדריכים לפסח. בין 4-6 פעילויות תיאטרון ביום! בין התאריכים 13-20/4/2016...

מעבר לדף אודישנים דרושים

רגשות מעורבים

פרס הסרט הדוקומנטרי בפסטיבל אפוס 7

(צילום: גיא דוידי)

סרטו של גיא דוידי (בוגר החדר, זוכה פרס האמי הבינלאומי על סרטו "חמש מצלמות שבורות").

״רגשות מעורבים״ זכה בפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב בפסטיבל אפוס 7, 2016, לסרטי תרבות ואמנות בתל אביב. חבר השופטים, שכלל את המבקר הרוסי פטר שפוטיניק, עידית עמיחי והבמאי רם לוי, נימקו את בחירתם ב"רגשות מעורבים": "מלאכת מחשבת מקצועית, מדויק ערוך ומצולם בהקשבה דרוכה לדקויות של החומרים האודיו ויזואליים בהם הוא משתמש. זהו סרט רב פנים...,"

צלם ובמאי: גיא דוידי | מפיקים: אנה סומרשף וגיא דוידי | עורכים: יואב גרשון, רובן קורנפלד וגיא דוידי | מוזיקה: נועה קורנברג | מפיק שותף: כריסטיאן מוסבולד | בהשתתפות: אמיר אוריין, אריאל מוטולה, לימור אברהם, איתי בראל, ליאור רודן, יובל דור, מרילוז ריברה סיירה, אבי גיבסון בראל, שלי גורל, רותם זיו, עמירם שניר, גליה לוין, אורלי בויום, ניר בנאי, אביגיל לזר, לאנא פהאום, דניאל לבנון, אמור דנטי, נועה פרומרמן | חברות הפקה:  GUY DVD FILMS\ OYA FILMS | בתמיכת: קרן גשר לקולנוע רב תרבותי, מפעל הפיס, Fritt Ord, Alter-Cine Foundation, NRK. 

(77 דק, עברית תרגום לאנגלית)

סינמטק ירושלים:

חמישי, 7.4 - אולם 2, שעה 19:00

מוצ"ש, 9.4 - אולם 2, שעה 19:00

חמישי, 18.4 - אולם 2, שעה 19:00

מוצ"ש, 23.4 - אולם 2, שעה  19:00

קריית טבעון:

9.4, אולם הספרייה

סינמטק תל אביב:

מוצ"ש, 16.4 21:30 במסגרת פסטיבל סולידריות,

כולל "השיחה שלאחר הסרט" עם הבמאי גיא דוידי ואמיר אוריין.

חמישי, 21.4, בשעה 22:00

שבת, 23.4, בשעה 17:00

חול המועד פסח, יום ג', 26.4, בשעה 21:30

יום שישי, שביעי של פסח, 29.4, בשעה 17:00

מוצ"ש, 30.4, בשעה 17:00

סינמטק הרצליה:

9.5.2016, כולל "השיחה שלאחר הסרט" עם הבמאי גיא דוידי ואמיר אוריין.

 היטלר

בקרוב הוא חוזר

טל': 03-5171818, 052-340-1478, 050-849-7715

(היטלר - דף באתר החדר)

(לקבלת התכנייה)

הנוסע הסמוי

(צילום: אמיר אוריין)

מונודרמה מצמררת,

מבוססת על סיפור אמיתי:

רב חובל ישראלי מגלה על סיפון ספינתו נוסע סמוי.

כתב: יוסי זיו.

עיבד לבמה וביים: אמיר אוריין.

משחק: יוסי זיו.

יום ו', 8.4.2016, בשעה 20:30, ראשון לציון

מוצ"ש, 9.4.2016, בשעה: 20:30, בחדר

40 ₪. טל': 03-5171818, 054-524-2461, 052-340-1478

(הנוסע הסמוי - וידיאו)

המשרתים

(צילום: יח"צ)

"דווקא כשעלטה גדולה יורדת על התיאטרון הישראלי וכולם פוחדים מהצל של עצמם, מצליח תאטרון החדר של אמיר אוריין לשבור שתיקה, ומעלה את 'המשרתים', עיבוד ישראלי עדכני ל'המשרתות'" (מעריב, "האור בקצה המנהרה", דנה שוכמכר, 06.12.2015).

בעקבות ז'אן ז'אנה. תרגום: עדה בן נחום.

עיבוד חדש: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל (פרס העיבוד בפסטיבל הפרינג' 2015)

בימוי, עיצוב תפאורה ותלבושות: אבי גיבסון בר-אל

שחקנים יוצרים: אביאל שיליאן, טל דנינו, מוטי רוזנצוויג

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין - תיאטרון החדר

ע. במאי וייעוץ חזותי: רינת מוסקונה

הפקה: קבוצת אורתו-דה בניהולו של ינון צפריר

40 שח כולל שתיה קלה

ימים ג', ד', 12-13.4.2016, 20:30, בחדר

בחדר. טל': 03-5171818, 050-849-7715

סדר הפסח האלטרנטיבי של תיאטרון החדר

הסדר האלטרנטיבי הוא מסורת שהחלה בשנת 2000. זהו טקס שנועד להיות ציון דרך אל חג הפסח. הוא לא נועד להחליף את סדר הפסח המסורתי, אלא להוסיף לו רובד אישי אקטואלי מנקודת מבטו של אדם-יוצר בכלל ומנקודת מבטם האישית של המשתתפים בו והוא מכיל קטעים מתוך הסדר המסורתי וקטעים חדשים.

סעודת חג מלאה וצמחונית - מובטחת, בזכות המשתתפים.
סדר הפסח של תיאטרון החדר מתקיים תמיד ביום שישי שלפני הסדר המסורתי.

נוסח הסדר מופץ באיגרת השבועית של החדר.

השנה מתקיים סדר הפסח של תיאטרון החדר ביום ו', ז ניסן, התשע"ו, 15.4.2016, בחדר.

כל המקומות הוזמנו.
חג חירות שמח!

נועה פרומרמן: סדנת יוגה במדבר

שישי-שבת, 15-16.4.2016

הסדנה תתקיים בביתי. הבית גדול ומרווח מאוד, עם חמישה חדרי שינה ומספיק מרחב לתרגול וללינה. יחד עם זאת, מספר המקומות מוגבל על מנת לשמור על קבוצה אינטימית המתאימה למרחב הביתי.

280 ש"ח כולל 3 ארוחות טבעוניות מפנקות ולינה.

להרשמה: Noafru158@gmail.com

050-6-980-809, או בפייסבוק בהודעה פרטית.

נועה פרומרמן: מורה מוסמכת לאשטנגה-ויניאסה יוגה בהכשרת שמעון בן אבי, חברה בארגון מורי היוגה. רקדנית בלהקת המחול "אדמה" של הכוריאוגרפים ליאת דרור וניר בן גל.

(בוגרת תאטרון החדר, מנחה מוסמכת בשיטת אוריין - המעגל הפתוח)

סמדר יערון: הילא הדור השלישי

"הילא", החלק השלישי והאחרון בטרילוגיה “עכו אהובתי”.

(קדמו לה: “אום מוחמד”, “נוואל”), מפגיש את היוצרת עם קבוצת נערים ונערות בעכו

"הילא"- מילה בערבית שנפוצה בדרך כלל בין הדייגים ופירושה קדימה...

12.4, יום ג', 20:00, עכו./ 16.4. מוצ"ש, 20:00, תמונע תל אביב./

24.5. יום ג', 20:00, עכו. /

מונולוגים לשחקנים/ות:
לקבלת קובץ מונולוגים: (הדוא"ל שלנו)