האיגרת השבועית

יש תאטרון שהוא בידור

ויש שהוא שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית

כי כל תנועה בחלל היא כרפרוף פרפר אי-שם)

היא נכנסת אל החדר, מכונסת בעצמה.

אני שואל אותה מה קורה.

- הכול בסדר... על הפנים. בחיים שלי לא היה לי רגע אחד של אושר.

- מה עשית היום?

- קמתי שפוכה. נסעתי לעבודה. היה יום דפוק.

- איך נסעת לעבודה?

- מה איך? באוטובוס.

- מה עשית באוטובוס?

- מה כבר אפשר לעשות באוטובוס? ישבתי. משעמם. התנמנמתי. חשבתי.

- על מה חשבת?

- על כל מיני דברים.

- דבר אחד שחשבת עליו?

- בחור אחד.

- אני משער שהמחשבה על הבחור הייתה נעימה.

- מה שייך נעים או לא נעים? (שתיקה) הוא נחמד.

- ואפשר לומר שזה היה רגע אחד של אושר?

- אושר?!

- כן.

- (שתיקה) אולי... כן... אפשר לומר.

היא מחייכת לרגע.

אנחנו מיטיבים לזהות בחיינו, כל רגע של דיכוי וסבל, אבל מקלים ראש, ברגעים של אושר ועונג. יש האומרים בספקנות: היה לי נעים - אז מה, זה האושר?

כן. גם זה אושר.

עלינו להזכיר לעצמנו שוב ושוב שאפילו רגע אחד של אושר הוא נצח ורגעים אלו רבים יותר ממה שניתן לשער.

לא בשמיים הוא. הוא כאן. בתוכנו. אפשר לזהות אותו. אפשר להגדיר אותו ולחוות אותו במלואו.

חיינו היו יכולים להיות מלאים יותר, עשירים יותר ויצירתיים יותר, אם היינו מיטיבים להבחין בין סבל לבין אושר, מיטיבים להגדיר כל אחד מהם בפני עצמו, נותנים ביטוי לסבל, וחווים את האושר במלואו.

שלכם באהבה,

אמיר

מאיר אלוני ז"ל, שחקן נפלא ואישיות נפלאה, הלך לעולמו ביום 4.10.2009. כאן בהופעתו האחרונה שהתקיימה במסגרת פגישות המליאה של תיאטרון החדר, בקטע מאולתר. צילום ועריכה גיא דוידי.

הוא הולך ברחוב, מחייך אל כל מי שהוא חושב שהוא מכיר ממקום כלשהו, בזמן כלשהו. לפעמים מחזירים לו חיוך, לפעמים לא. מי שלא מחזירים לו חיוך גורמים לו לרגע של הקלה, על כי לא יהיה חייב לעמוד בייסורי ההכרות מחדש. מי שמחזירים לו חיוך עשויים להיות מי שמחזירים חיוך נימוסין מבלי שזיהו אותו כלל ועיקר, אלא שזה דרכם להשיב חיוך למי שמחייך אליהם ויש מי שמחזירים חיוך נימוסין על כי אכן הכירו אותו אולם לבד מהחיוך אין הם טורחים להוסיף דבר וחולפים על פניו של האיש ובעוד רגע ישכחו אותו או לא ישכחו ויספרו למי שיפגשו בדרכם כי זה עתה ראו אותו ברחוב. בכל מקרה, הוא נותר לבדו עם הספק שמא הוא מכיר או לא מכיר את המחייכים אליו. גם הזיכרון כבר לא מה שהיה.

בעבר הוא היה שחקן תיאטרון וקולנוע ידוע.

לפעמים גם הוא שוכח את הפרט הזה.

(אמיר אוריין)

"שיר הבר" (שנות החמישים), מילים: נעמי שמר. לחן : יוחנן זראי.  שרה: ריקה זראי.

אולי יש פה משהו בשבילך.

מעבר לדף אודישנים דרושים

נו-אקסיט

(צילום: אמיר אוריין)

הוצגה שנים רבות - חוזרת לחדר בגרסה חדשה!

שתי נשים וגבר נכנסים לגיהינום משולש, לעשות את חשבון הנפש שלהם.

דרמה בעוצמה נדירה.

בעקבות ז'אן פול סרטר.

גרסה עברית ועיבוד: אמיר אוריין

בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל.

משתתפים: אבי גיבסון בר-אל, לאנא פאהום, ענבר קרסל.

בתפקיד המארחת: דורית אבנט.

40 ₪ כולל שתייה וכדורי שוקולד.

יום ב', 12.12.2016, בשעה 20:30, בחדר

טל': 03-5171818, 052-340-1478, 050-849-7715

"המליאה" של תיאטרון החדר

(צילום: ירון פרידמן)

דלת פתוחה ליוצרים ולכל אחד ואחת.
פגישה דו-שבועית נינוחה עם קבלת שבת

"מה קורה?", רצף חימום, "מנחה-שחקן",

נושא על הפרק, במה פתוחה

יוצרים יכולים לבדוק קטעים חדשים שלהם

כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות

מנחה: אמיר אוריין.

משך הפגישה: 3 ש' בערך.
20 שח לכיסוי הוצאות, כולל כיבוד.
טל': 03-5171818, 052-340-1478

הפגישה הבאה:

20 ש"ח כולל כיבוד.

רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב

יום ו', 9.12.2016, בשעה 16:00

טל': 03-5171818, 052-340-1478

או בדוא"ל. (המליאה)

אל תתערבו לי!

(צילום: אמיר אוריין)

אנסמבל קוקייה - ביצירה חדשה, מלאה הומור וקצב,

מציבה מראה סטירית אל מול אמונות ודעות שעליהן גדלנו.

בימוי ותנועה: שרון שלומי נעים.

יוצרות משתתפות: לירון איתן, ענת ניסני, שרון שלומי נעים.

כתיבה: המשתתפות ושרונה בוטנרו.

מנהלת הצגה: ויוי יחזקאלי.

הפקה מוסיקלית: Kaboom. צילום: אמיר אוריין.

תלבושות: מאי מולר. תפאורה: ויוי יחזקאלי.

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין - תאטרון החדר.

ביום ה', 22.12, בשעה 20:30, צוותא תל אביב

טל': 054-533-5135

על כן סער הים

(שביתת הימאים)

חשיפה של פרק בתולדות מדינת ישראל. ימאי צי הסוחר יוצאים לשביתה הגדולה הראשונה בתולדות המדינה במטרה לשפר את תנאי העסקתם. השלטון רואה בשביתה התארגנות פוליטית וקריאת תיגר על השלטון המרכזי ושולח את הצבא כדי למגר אותה.

שביתת הימאים של שנת 1951 היא למעשה פעולת "העם דורש צדק חברתי" של ימינו.

המחזה מוצג בהפקה תיאטרונית בסגנון תיאטרון הקריאה.

מחזה ובימוי: יוסי זיו.

נכתב במסגרת קבוצת המנחים של תיאטרון החדר בהנחיית אמיר אוריין.

משתתפים: צבי דולב, יובל גורביץ', עוזי שוויד, רוני שאול, ניסים לוי, ברוך גפן, גדעון ברנר, רוני ספיר. נגינה וקטעי קישור: עמרי אריאל. עיבוד לשירי בן גוריון במקצב ראפ - גיא גפן ורוני ספיר.

מוצ"ש, 17.12.2016, בשעה 20:30

בית ויצ"ו, רחוב הרצל 131, רחובות. להזמנות, יוסי זיו: 054-524-2461

גלוקאל באך

"אנסמבל מחול קייזר אנטונינו" - מציגים.

"עבודת מחול למיטיבי לכת... הרקדנים המצוינים מבצעים אותה בצורה מעוררת הערכה. עבודה שצוללת בטוטאליות מוחלטת לתוך בדיקת טריטוריות של זמן, גוף ומרחב, כדי להציע חוויה אינטנסיבית ודחוסה" (עידית סוסליק, עכבר העיר, 16.9.2016).

המרכז קהילתי דוב הוז בתל אביב, יום ה', 15.12.2016 בשעה 20.30. הכניסה חופשית. לאחר המופע שיחה עם היוצרים.

עיר של חלום

הזמנה להשקת הספר "עיר של חלום", שלושה מחזות מאת אלזה לסקר-שילר בעריכת מוטי סנדק. משתתפים:

עירית שלמון, אשר רייך וד"ר שטפן ליט. מוטי סנדק: גד קינר-קיסינגר: אבישי מילשטיין: עדנה מיטווך-מלר, הומאז' לאלזה: פסנתרך הכחול, פסנתרי הלבן.

קריאה ומשחק: עדי עציון-זק, לוסי דובינצ'יק, שמואל עצמון-וירצר וגד קינר-קיסינגר. הנחייה וקטעי קישור: ענבל בראל. עריכה: מוטי סנדק. 054-465-0808.

יום ה', 15.12.2016, בשעה 18:00, הספרייה הלאומית ירושלים. הכניסה חופשית.

(קישור: אתר הספרייה)

"הבזקים של תפיסה מדויקת!"

אנחנו שמחים להזמינכם למופע שלנו "הבזקים של תפיסה מדויקת!", שיתקיים בביתנו במושב קדימה, באווירה ביתית עם כיבוד קל. זהו מפגש מרגש בין פסיכולוגיה לשירה ומוסיקה, בינינו לבין בננו בן נרדי, המשורר והמלחין.

בוקר יום שישי, 16.12.2016, בשעה 10:00, מושב קדימה, רחוב הלימון 7/2.

הנחה מיוחדת לאורחינו מטעם תפוצת תיאטרון החדר: 30 ש"ח בלבד, במקום 50 ש"ח. שם קוד: תיאטרון החדר. פרטים נוספים בקישור: http://bit.ly/2gO2ceg

בברכה חמה, רבקה וחן נרדי, 09-8910575/6, 0506-323363

מונולוגים לשחקנים/ות:

לקבלת קובץ מונולוגים חינם (מכיל כמאה מונולוגים נפוצים): (הדוא"ל שלנו)