הצטרפו לאיגרת השבועית

מתח קל? קחו נשימת אנחה גדולה וטובה וסיימו באנחה קורעת לב. עדיין יש מתח? קחו שוב נשימה אנחה. זה עובד!


(הקטעים הבאים הם מתוך הקובץ "פרשת השבוע", המשמש כפתיח לדיון במסגרת פגישות "המליאה" של תיאטרון החדר. כאן תפיסת המקרא היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו מתייחסים אליו?)

 

17. יתרו: שמות י"ח - כ'

"וישמע יתרו כהן מדין, חותן משה, את כל-אשר עשה אלוהים למשה ולישראל עמו, כי-הוציא יהוה את-ישראל ממצרים" (יתרו, שמות י"ח 1).

הדרמה של מתן תורה במעמד הר סיני היא תבנית-אב אוניברסאלית לדרמה של התהוות יצירה ככלל. להלן בשמונה פרקים:

 

1. הסיפור נפתח בתצוגה מרהיבה של פעלולים דרמתיים: "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאד ויחרד כל-העם אשר במחנה" (שם, י"ט, 16).

"והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל-ההר מאד. ויהי קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלוהים יעננו בקול" (שם, י"ט, 18-19).

 

2. אלוהים מוסר למשה את עשרת הדיברות ואת "ספר הברית" (שם, כ'-כ"ג 33). תקציר של מערכת חוקים להסדרת אורח-חיים.

 

3. משה מאשר את קבלת "ספר הברית" בטקס סמלי של הקרבת קורבנות, הכולל התזת דם על העם. "ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר-דיבר יהוה נעשה ונשמע" (שם כ"ד 7). אחר כך עולים משה, אהרן, נדב ואביהוא, ושבעים מזקני ישראל אל ההר ורואים את האל מרחוק: "ויראו את אלוהי ישראל, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר" (שם, כ"ד 10).

 

4. משה שב ועולה אל ההר לארבעים יום וארבעים לילה. אלוהים נותן למשה הוראות מפורטות לבניית המשכן, הציוד לכוהנים וטקס קידוש הכוהנים.

 

5. בעוד משה על ההר, חוזר העם לעסוק בפולחנים קדומים. הפולחן המרכזי: מעשה העגל. "ויאמר אליהם אהרן, פרקו נזמי זהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם והביאו אלי" (שמות ל"ב 2).

 

6. משה יורד מן ההר, מגלה את פולחן העגל ושובר את לוחות הברית. הוא מצווה על בני לוי ליזום מלחמת אחים, שבה נהרגים שלושת אלפים איש, ולאחריה פורצת מגפה בעם.

 

בפרק ל"ב רשומות שלוש גרסאות סותרות לתגובתו של משה על פרשת העגל.

על פי הגרסה הראשונה, אלוהים מודיע למשה על חטא העגל ומבקש לכלות את זעמו בעם (שם, ל"ב, 7-11). משה מרגיע את אלוהים.

בגרסה השנייה משה שובר את הלוחות, שורף את העגל, טוחן אותו עד דק, מפזר את האפר על פני המים ומשקה במים אלו את בני ישראל (שם, ל"ב, 14-20).

בגרסה השלישית, משה מדבר אל העם ואומר להם שחטאו חטא גדול, אבל הוא יבקש מהאל שיסלח להם (שם, ל"ב, 30-33). בשיחה עם האל מבקש משה ששמו ימחק מספר התורה, בין אם האל יסלח לעם ובין אם לא יסלח להם. האל מבטיח שבאחד הימים הוא ינקום בעם.

 

פרויד במאמרו משנת 1914, "משה של מיכאלאנג'לו", דן בפרשנויות הסותרות על הפסל המפורסם המוצב בכנסיית סאן פייטרו אִין וִינקוֹלי ברומא. מקובל לראות בפסל את דמותו של הנביא הזועם המביט בעמו, רואה אותם משתחווים לעגל, בקושי מבליג על סערת הרוח המשתוללת בו, ובעוד רגע הוא יתפרץ וישבור את לוחות הברית. לעומת פירוש זה מציע פרויד לראות בפסל את דמותו של משה, שגופו השרירי מאופק ונשלט בידי כוח רצון כביר הכובש את היצר ההרסני לשבור ולהרוס. על פי פירוש זה משה לא ישבור את לוחות הברית, כי השליחות שלמענה הוא מקדיש את חייו גדולה וחשובה יותר מהזעם הקיים בו ברגע זה.

 

7. אלוהים כועס על העם. העם מתנצל ומרצה את האל בהקרבת עדיים. משה מדבר שוב עם האל "פנים אל פנים". הוא מכין לוחות חדשים, ושוב עולה אל ההר לארבעים יום וארבעים לילה. עקרונות עבודת האל נכתבים שוב (כי-תשא, ויקהל: שמות ל"ג - ל"ה).

 

8. סיום: משה בונה את אוהל המועד. מאותו רגע מלווה האל את העם בעמוד הענן. ספר שמות מסתיים. (ויקבל, פיקודי: שמות ל"ו, מ').

לאיגרת השבועית של 2012 . 2 . 9