(הקטעים הבאים הם מתוך הקובץ "פרשת השבוע", המשמש כפתיח לדיון במסגרת פגישות "המליאה" של תיאטרון החדר. כאן תפיסת המקרא היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו מתייחסים אליו?)

20. תצוה: שמות כ"ז 20 - ל' 10

"ואתה תצוה את בני-ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" (שמות כ"ז 20).

"ואתה תצוה": שמו של משה לא נזכר בפרשה זו, אבל הציווי הוא אל משה, ואולי הציווי הוא אל מהותו של הנביא משה שמצויה בנפשו של כל אדם...

"ושחטת את האיל ונתתה על תנוך אוזן אהרן ועל תנוך אוזן בניו הימנית ועל-בוהן ידם הימנית וזרקת את-הדם על-המזבח סביב" (מורה הנבוכים, כ"ט 20).

תופעה בולטת במשפט זה ובמקומות אחרים היא ההתייחסות לצד המועדף בגוף - צד ימין. יש להניח כי סיבת הדבר היא טבעית. אצל רוב בני האדם יד ימין פעילה יותר מיד שמאל. אצל מיעוטם - יד שמאל היא הפעילה. בתרבות האנושית חוזרת וניכרת התופעה של "אחרי רבים להטות!".

עד לאמצע המאה העשרים עדיין היה נהוג לקשור לאיטרי יד ימינם את יד שמאל, כדי למנוע מהם את השימוש ביד שמאל. הניחו אז שאיטרות זו היא הפרעה פסיכו-פיזית. רק מאוחר יותר הניחו לאנשים אלו להשתמש בידיהם כרצונם. ימין מתקשרת בתודעת רבים עם כוח ושמאל עם חולשה. בקבלה היהודית, מערכת הספירות האלוהית הטובה היא ימנית. במקביל לה יש מערכת ספירות שמאלית שהיא רעה, היא המערכת של הסיטרא-אחרא, הצד האחר. ברוב המסורות במערכת זו נמצא מלך השדים או השטן, סמאל, שהוא שמאל.

במסורות קבליות אחדות יש לגויים מערכת ספירות, שמקבילה למערכת הספירות של היהודים, וגם היא נמצאת בצד שמאל. ברוב המסורות הישנות מזוהה הגבר עם צד ימין והאישה עם צד שמאל. הפקודה השגורה בצבא לסידור שורות החיילים היא: "לימין שור!", אבל תחילת הצעדה הצבאית היא ברגל שמאל: "שמאל-ימין!". בשפות רבות קיים זיהוי של צד ימין עם הטוב והיפה, וצד שמאל עם הרע והמכוער. ישנן אמירות שכיחות המחזקות גישה זו, כמו "כל מסע מוצלח מתחיל ברגל ימין". עוזר נאמן הוא "יד ימינו של המנהל", וכו'. מי שמתעורר במצב-רוח רע אומרים עליו ש"קם על צד שמאל".

במסורת הפוליטית האירופאית נחשב צד ימין לצד השמרנות, וצד שמאל לצד המהפכנות והחידוש. אחרי המהפכה הצרפתית, בבית הנבחרים הצרפתי ישבו השמרנים ונציגי האצולה מול יושב הראש לימינו, ואילו היעקובינים, המהפכנים שוחרי החידוש והשינוי, ישבו לשמאלו. אותו זמן, המצוי כבר בתוך תקופת ההשכלה, הוא הזמן שבו האדם מתחיל לתפוס את עצמו כבעל זכויות מטעם עצמו, ולא רק מכוחה של השגחה עליונה. הוא בוחן אמיתות ישנות, ומציב להן אלטרנטיבות. סיפור השמאל והימין כבר לא יהיה מה שהיה.

אפשר לטעון שמסורת זו של העדפת צד ימין, יש לה הד כבר בסיפור גן-עדן. הנחש בקבלה היהודית נמצא בשמאל. הוא בעל-חיים הנחשב למסוכן ונשיכתו עלולה לגרום מוות, אבל הוא יכול להיות גם סמל לדחף היצירתי המהפכני, שוחר החידוש והשינוי. יש הטוענים כי סיבה פסיכולוגית אחת לאיבה שמפגינים חלק מהדתיים האורתודוכסים כלפי דמוקרטים, הומניסטים, סוציאליסטים או ליברלים, מקורה בהעדפה הדתית הקדומה של כל דבר המזוהה עם הימין, או אולי להפך: האיבה העבירה את הסוציאליסטים לשמאל.

במאה השמונה-עשרה החל מתקופת ההשכלה, המגזר האורתודוכסי הרבה לטעון כנגד זרמים חדשים ביהדות, ש"חדש אסור מן התורה". אם אכן ימין מזוהה עם מה שמקובל בחברה כנכון וטוב ומקובל מן העבר, כלומר ימין מזוהה עם תרבות קואליציונית "היסטורית", ושמאל מזוהה עם חידוש ושינוי, תרבות אופוזיציונית שהיא בבחינת "חוויה חברתית מיידית", המתריסה כנגד השמרנות הקואליציונית, ואם אמנם כך הדבר, לא פלא שבדרך כלל נמצא בימין המפה הפוליטית, בכפיפה אחת, גופים לאומיים ודתיים-אורתודוכסים, ובשמאלה של המפה גופים המזוהים עם זכויות הפרט ועם תפיסות קוסמופוליטיות של האדם.

השמאל הפוליטי, עשוי להתחבר בתודעת יהודי אורתודוכסי, עם עולם השמאל כפי שהוא מתואר במסורת ההלכה. מכאן אפשר לטעון שתגובה ספונטנית רגשית של חלק מהדתיים השמרנים עלולה להיות: השמאל רע! היחס הארכאי לשמאל בא לידי ביטוי בשפה העברית המדוברת גם בהגדרת המחנות הפוליטיים: "אנשי ימין" מזוהים עם מי ששמים דגש על לאומיות ומסורת. "אנשי שמאל" מזוהים עם מי ששמים דגש על רב-תרבויות, מאבק מעמדי, זכויות הפרט ושלום בין עמים. בישראל, שבה שנים רבות שלטה דוקטרינה לאומית-דתית, רווח הביטוי "שמאלנים", כלומר לשון הַקְטָנָה ושלילה, וזו מטבע-לשון מושרשת בציבור ומקובלת בקרב שני המחנות. כדי לתקן תפיסה זו רצוי לומר "אנשי שמאל", במקביל לביטוי "אנשי ימין", או "שמאלי" ו"שמאלית", במקביל ל"ימני" ו"ימנית". בדרך אגב, רצוי להזכיר כי הישראלים מבחינים בין "לאומי" ל"לאומני", הבחנה שאינה קיימת בלשונות אירופאיות, שם כל "לאומיות" מגלמת בתוכה את ה"לאומנות".

מי שמתעניין בגימטרייה, ודאי ישמח לדעת ש"ימין" בגימטרייה (110) עולה במספר קטן 2, ו"שמאל" בגימטרייה (371) עולה גם כן במספר קטן 2.