(הקטעים הבאים הם מתוך הקובץ "פרשת השבוע", המשמש כפתיח לדיון במסגרת פגישות "המליאה" של תיאטרון החדר. כאן תפיסת המקרא היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו מתייחסים אליו?)
24. ויקרא: ויקרא, א' - ה'
"ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמור" (ויקרא א' 1).
ספר ויקרא בעיקרו הוא נאום האל אל משה. משערים כי הספר נכתב כשש מאות שנה לאחר הכיבוש המיתולוגי של ארץ כנען. בשנת 587 לפני הספירה, נפלה ירושלים בידיו של נבוכדנצר מלך בבל, הבית הראשון חרב והמנהיגות הוגלתה לבבל. תשעה באב נקבע כיום החורבן.
המסורת היהודית קבעה מועדים שונים כיום שבו נחרב בית המקדש הראשון. בתנ"ך מופיעים שני תאריכים שונים, ז' באב (מלכים ב', כ"ה, פסוקים ח'-ט') וי' באב (ירמיהו נ"ב, פסוקים י"ב-ט"ז) כיום שבו שילח נבוזראדן, שר צבאו של נבוכדנאצר מלך בבל, את האש במשכן ה'.
גם מועד הריסתו של הבית השני נקבע באופן דומה: המקורות מספרים שהרומאים השתלטו על הר הבית במחצית הראשונה של חודש אב. היום המדויק שבו חרב הבית אינו ברור: יוספוס פלאוויוס נוקב בח' באב כתחילת מעשה ההריסה של המקדש ואת העשרה בחודש כיום שבו הוצת. במדרש מופיעות גם מסורות אחרות, בהן אחת הקובעת כי כבר בימי יציאת מצרים נקבע תשעה באב כיום שבו ייהרס בית המקדש הראשון (שעדיין לא נבנה אז) בגלל הדיבה שהוציאו על הארץ עשרה מתריסר המרגלים ששלח משה לתור אותה. גרסה אחרת מספרת שאזהרה על חורבנו הצפוי של הבית השני הושמעה ארבעים שנה לפני הריסתו בפועל.
כך מיוחסים לתשעה באב גם חורבן ביתר (בימי מרד בר כוכבא), גירוש יהודי אנגליה (במאה ה-13), גירוש יהודי צרפת (ראשית המאה ה-14), גירוש ספרד (סוף המאה ה-15), גירוש יהודי אוסטריה (המאה ה-17) ואפילו אחדים ממבצעי ההשמדה של הנאצים בזמן השואה. ע"פ המסורת, בתשעה באב נולד המשיח (האגדה על חורבן הבית, עוזי בנזימן, הארץ 1.5.05).
בגלות שאפו הכוהנים להסדיר את החוק היהודי - בעיקר בענייני הטקסים הדתיים - נושא שהיה קרוב ומוכר לבני שבט לוי בכלל ולכוהנים בפרט. הספר מדגיש שכל מה שמתרחש בחיי היהודי, בינו לבין עצמו וזולתו, ובינו לבין אלוהיו - הוא עניין הניתן לטיפולה של כת הכוהנים. אלה המתווכים בין האדם לאלוהים. באמצעות ספר החוקים הזה, פעלו הכוהנים לבסס את מעמדם הדתי, החברתי והכלכלי.
ספר שמות מציג את הדרמה של האל - אל קנא ונוקם בכל מי שאינו מקבל אותו בשלמות, שמרבה לבצע אפקטים תיאטרליים, עם פירוטכניקה של אש ועשן, אל רחום וחנון, רב-חסד ואמת - למאמיניו. בסיום ספר שמות האל קובע משכנו באוהל מועד. בספר ויקרא אלוהים שוכן דרך קבע במקדש שבנו לו. ספר ויקרא הוא שלב בהפיכת האמונה היהודית לממוסדת במסגרת מערכת חוקים מחייבת.
