(הקטעים הבאים הם מתוך הקובץ "פרשת השבוע", המשמש כפתיח לדיון במסגרת פגישות "המליאה" של תיאטרון החדר. כאן תפיסת המקרא היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו מתייחסים אליו?)

8. וישלח: בראשית ל"ב 4 - ל"ו

..."ותגנוב רחל את התרפים אשר לאביה". (ויצא: בראשית ל"א 19).

ילקוט שמעוני, תורה, פרשת ויצא, רמז קל: "מה הן תרפים? שוחטים אדם בכור, ומולקים את ראשו ומולחים אותו במלח ובשמים, וכותבים על ציץ הזהב שם רוח הטומאה, ומניחים אותו תחת לשונו ונותנים אותו בקיר, ומדליקים ומשתחווים לו והוא מדבר עמם שנאמר, כי התרפים דברו און (זכריה י' 2), לפיכך גנבתם רחל שלא יגידו ללבן שברח יעקב ולא עוד אלא להכרית עבודה זרה מבית אביה".

לבן רודף אחרי יעקב. ביום אחד הוא איבד עובד חרוץ וערמומי כיעקב, את שתי בנותיו וגם את התרפים, האל הביתי הקטן שלו. לא ברור על איזה אבדן הצטער לבן יותר. לא נותר לו אלא לדרוש את התרפים.

"ורחל לקחה את-התרפים ותשימם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האוהל ולא מצא" (שם: ל"א 34).

אחר כך הם רבים ומתפייסים ומקימים גל-עד, שלבן הארמי קורא לו יגר שהדותא ויעקב קורא לו גלעד, ושם הם עורכים סעודה נאה, וגורל התרפים לא נודע מאז. האל העברי ודאי התמוגג למקרא התיאור המשעשע של התרפים, האל המשפחתי שנגנב והושם בכר הגמל כשאחוריה המכובדים של רחל מכסים עליו. האל העברי לעולם לא ימצא את עצמו במצב מביש כזה. הוא יצר לעצמו דמות מופשטת כה מאיימת ורבת רושם, שעל דעת איש לא יעלה לגנוב אותו או להתיישב עליו. הסיפור מרמז לתרבות המגוונת של פולחני אלים, הנפוצה באזור זה, במקביל לפולחן האל יהוה.

ספרא, קדושים, פרשה א', ד"ה וידבר ה': "אלילים זה אחד מעשרה שמות מגונים שנתגנתה בהם עבודה זרה לשם מעשיה. אלילים על שם שהם חלולים, פסל על שם שהם נפסלים, מסכה על שם שהם ניסוכים, מצבה על שם שהם עומדים, עצבים על שם שנעשים פרקים פרקים, תרפים על שם שהם מרקיבים, גילולים על שם שהם מגועלים, שיקוצים על שם שהם משוקצים, חמנים על שם שהם עומדים בחמה, אשרים על שם שהם מתאשרים מאחרים. אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה תחילתם אלילים הם, אם פונה את אחריהן את עושה אותן אלוהות".

יעקב אומר ללבן:

"לולא אלוהי אבי, אלוהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שילחתני" (ויצא: בראשית ל"א 42). 

יש האל של אבא, שהוא גם האל של סבא אברהם, וישנו "פחד יצחק" - האב-האל יצחק. כאמור, במקביל לאל הכללי פורחת תרבות אלים בכלל ותרבות האל המשפחתי בפרט.  אב המשפחה הוא דמוי-אל. המושג "זכות אבות", בא לידי ביטוי גם היום, באמירות מקובלות על זכות אבות שעומדת לצאצאיהם, וזהו גלגול של עיקרון דתי הרואה בדמות האב התגלמות של אל...