הצטרפו לאיגרת השבועית

מתן הביטוי לרגשות שלנו באמצעות היצירה, היא הדרך אל המצב הטבעי הנשאף של האדם, שהוא השמחה והאושר.


(הקטעים הבאים הם מתוך הקובץ "פרשת השבוע", המשמש כפתיח לדיון במסגרת פגישות "המליאה" של תיאטרון החדר. כאן תפיסת המקרא היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו מתייחסים אליו?)

 

הערה בעניין פסח, חג החירות

 

...תופעה אופיינית למדוכא במאבקו לשחרור, היא, שלאחר השחרור הוא נוטה לאמץ את אופני התנהגות של המדכא. זהו שלב בדרך לשחרורו של אדם או חברה. שלב שבו המדוכא עצמו עלול להפוך למדכא (פאולו פריירה, פסיכולוגיה של מדוכאים, הוצאת מפרש, 1972).

 

העברים ההולכים במדבר נמצאים כבר בעצם תהליך השחרור מדיכוי. התורה מסתיימת בעמידה אל מול הארץ המובטחת, אלא שאז נפתח קובץ ספרי הנביאים בספר יהושע, הרווי דם כיבושים ורצח עמים.

 

תופעה נוראה במאה העשרים הייתה התנהגותם של הגרמנים שהובילה למלחמת העולם השנייה, לרצח חמישים ושנים מליון בני אדם, בתוכם גם רצח העם היהודי. נהוג לראות בעם הגרמני כמי שנשא עמו לאורך הדורות מסורת של רגשות נחיתות ותחושת השפלה מצד עמים שכנים המעוררים בו תגובות בדלנות. עם התפשטות רעיון הלאומיות במאה התשע עשרה, הופך העם הגרמני בהדרגה למעצמה תרבותית וכלכלית, אבל יחד עם זאת הוא נתון בתוך מערכת של קונפליקטים חברתיים תרבותיים כגון חתירה לקראת מהפכה הומניסטית מצד אחד, והתמודדות עם כוחות הפשיזם והדיכוי, שפורצים בצורתם הקטלנית עם עליית היטלר לשלטון מצד שני, ועד לקריסת הרייך השלישי בתום מלחמת העולם השנייה.

 

באמצע המאה העשרים עבר על מדינות אפריקה תהליך של שחרור משלטון קולוניאלי של מדינות אירופה, וזה היה כרוך בטבח הדדי ובהפעלת שיטות דיכוי שהיו אופייניות לשליטים הזרים. לקראת סוף המאה העשרים עבר תהליך דומה על המדינות הקומוניסטיות לשעבר באירופה. מדינת ישראל שהוקמה גם עבור היהודים ששרדו את התופת הנאצית באירופה, הואשמה לא אחת שהיא משתמשת בשטחים הכבושים שבידיה בשיטות דיכוי קולוניאליות, ויש שדיברו אף על שיטות נאציות.

 

העבדות פנים רבות לה. אלה קרן, העוסקת בחקר העבדות בעידן החדש טוענת:

"עבדות בימינו היא 'עסק' כלכלי רווחי המשולב בכלכלה הגלובלית, והמוצרים הזולים המיוצרים על-ידי עבדים, מצויים אפילו במטבח ובארון הבגדים שלנו. עבדים בפקיסטאן אורגים שטיחים, בקריביים הם מגדלים סוכר, במזרח-הרחוק הם מייצרים את נעלי הספורט שאנו נועלים, בהודו הם תופרים לנו בגדים ועוד. מה שמניע את תעשיית המין בתאילנד ובפיליפינים הם אנשים הנוסעים ליהנות ממנעמיהן של רבבות הנשים, הנערות והילדות ששועבדו והפכו לשפחות מין. שנות התשעים עמדו בסימן של התייעלות בסחר המין הגלובלי, עם הנהגתו של "שרות משלוחים" של נשים ממזרח אירופה לכל רחבי אירופה וכאמור, לישראל. העולם המתועש הוא צרכן של עבדים או תוצרתם, אך אזרחיו מחוסנים מפני עבדות משום שאינם חיים בחוסר כל מוחלט ואינם נטולי הגנה..." (אלה קרן, "עבדות מודרנית בעולם ובישראל", יום עיון בנושא: "שעבוד, עבדות ושחרור", אוניברסיטת תל-אביב, 6.3.2000. וכן: מקום למחשבה – בשער, גיליון 9, מאי 2000).

לאיגרת השבועית של 2013 . 3 . 28