הצטרפו לאיגרת השבועית

"שיטת אוריין מפיחה רוח חדשה במושגי התיאטרון!" (דוד מעיין, במאי)


(הקטעים הבאים הם מתוך הקובץ "פרשת השבוע", המשמש כפתיח לדיון במסגרת פגישות "המליאה" של תיאטרון החדר. כאן תפיסת המקרא היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו מתייחסים אליו?)

 

51. נצבים: דברים כ"ט 9 - ל'

"אתם נצבים היום כֻּלכם לפני יהוה אלוהיכם" (נצבים: דברים כ"ט 9).

52. וילך: דברים ל"א

"וילך משה וידבר את הדברים האלה אל-כל-ישראל. "לא אוכל עוד לצאת ולבוא, ויהוה אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה" (וילך: דברים ל"א 1-2).

 

...האל מדבר אל משה ועיקרי הדברים הם אלה: אחרי מות משה עלול העם לזנות אחרי אלים אחרים, ואז האל יסתיר פניו מהם "והסתרתי פני מהם" (שם: ל"א 17). הסתר-הפנים הוא מושג מרכזי גם בתורת הקבלה, ופירושו סילוק ההשגחה וסימן לצרות שיפלו או נופלות על העם.

 

הסתר הפנים הוא אחת מהחוויות המשמעותיות הראשונות אצל הילד. כל עוד הוא רואה את הוריו לפניו, הוא בטוח בקיומם. אם ההורים נעלמים, ואפילו לרגע, חווה הילד אובדן קשה. יש הורים המשחקים עם ילדם במשחק הסתר הפנים. הם מסתירים את פניהם מאחורי כרית או שמיכה, ואחר כך מסירים את הכיסוי ומגלים את פניהם. המעבר בין הסתר הפנים לגילוי הפנים נועד, ככל הנראה, להרגיל את הילד למצבים של בדידות ועצמאות. אבל באותו הרגע של הסתר הפנים, חווה הילד מצוקה קשה, ואפילו אם היא רגעית. משמעות הדבר היא יצירת הרגל שאפילו אם ההורה מסתיר פניו, הוא עדיין קיים.

 

בהשאלה אפשר לומר שאפילו אם האל מסתיר פניו מהמאמין, הוא עדיין קיים. אותו רגע של הסתר-פנים המעורר את הספק בקיומו של ההורה או האל, הוא רגע של חסר הדורש תיקון. זהו הרגע שבו על האדם לבחור בהמשך מתן האמון בהורה או באל, הנעלמים ממנו, או לבחור באובייקט אחר שיש לתת בו אמון. רגע זה, ככל שהוא קשה ומאיים, יכול להיות רגע של אתחלתא דגאולה חדשה, התחלה של עולם חדש ושונה. שתי האפשרויות האלה, המשך מתן האמון, או יצירת אובייקט חדש שאפשר לתת בו אמון, הן לגיטימיות לאדם. לדוגמא: האדם יכול להמשיך להאמין באותו אל קדמון, בורא שמים וארץ, או להאמין באדם שברא את האל שהוא בורא שמים וארץ וכו'.

לאיגרת השבועית של 2013 . 8 . 29