הצטרפו לאיגרת השבועית

החוויה אינה על הבמה או על האקרן. היא בתודעתו של הצופה. תפקיד היוצר הוא ליצור קשר עם תודעתו של כל צופה. לקשר הזה אנו קוראים אהבה.


(קטעים מתוך "פרשת השבוע" מאת אמיר אוריין.

תפיסת המקרא כאן היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו קוראים בו?)

 

(משך קריאה משוער: 5 דקות)

 

1. בראשית א' - ו' 8

(שלושה קטעים מתוך ספר "פרשת השבוע")

 

1. ...האות בֵּ' (ב"בראשית") מצוירת כמו כוך או מערה, או כיס פתוח לצד אחד בלבד, צד שמאל, שהוא כיוון הכתיבה בעברית.

 

"רבי יונה בשם רבי לוי אמר: למה נברא העולם בב'? אלא מה ב' זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו, כך אין לך רשות לומר מה למטה מה למעלה, מה לפנים מה לאחור, אלא מיום שנברא העולם ולהבא.

בר קפרא אמר: (דברים ד') כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך. למן היום שנבראו אתה דורש, ואי אתה דורש לפנים מכאן. (שם/דברים ד'/) ולמקצה השמיים ועד קצה השמים אתה דורש וחוקר, ואי אתה  חוקר לפנים מכאן.

דרש רבי יהודה בן פזי במעשה בראשית בהדיה (ביחד עם) דבר קפרא: למה נברא העולם בב'? להודיעך שהן שני עולמים - העולם הזה והעולם הבא.

דבר אחר: ולמה בב'? שהוא לשון ברכה, ולא באל"ף שהוא לשון ארירה (קללה).

דבר אחר: למה לא באל"ף? שלא ליתן פתחון פה לאפיקורסין (הכופרים בדת והחופשיים בדעותיהם) לומר היאך העולם יכול לעמוד שהוא נברא בלשון ארירה, אלא אמר הקב"ה: הרי אני בורא אותו בלשון ברכה והלוואי יעמוד.

דבר אחר: למה בב'? אלא מה ב' זה יש לו שני עוקצין, אחד למעלה ואחד למטה מאחוריו. אומרים לב': מי בראך? והוא מראה בעוקצו מלמעלה, ואמר זה שלמעלה בראני. ומה שמו? והוא מראה בעוקצו של אחריו ואומר ה' שמו".

 

2.

"במופלא ממך אל תדרוש!" (תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יג עמוד א: שכן כתוב בספר בן סירא: במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות)

 

הרעיון מקורו בהסתייגות מספקולציות מיסטיות וקוסמו-גניות, אבל מורי דת שמרנים מלמדים אותו במגמה לעודד את התלמיד לצייתנות ולהימנעות מחקירה במה שמעבר למסגרת שנקבעה על ידי הסמכות. עקרון לימודי זה עובר כחוט השני לאורך התורה כולה וגם בכתבי קודש אחרים. זהו רעיון שמתאים למי שחייב ללמוד ולשנן חוקים המסדירים את חיי החברה. הוא גם עשוי לסייע למי שנמצאים במצוקה קיומית וזקוקים למסגרת מנחה מוגדרת וברורה. ככלל, במופלא ממך אל תדרוש, הוא דבר שאינו יכול לספק את האדם ועל כן פורחת בכל דור תרבות של שאלות ותשובות שחלקן אף חתרניות. ואם את האדם בכלל אין הדבר מספק קל וחומר את האדם-היוצר.

 

אדם-יוצר הוא מטבעו מי שדווקא שואף לחקור במופלא ממנו, בין אם המופלא הזה מוגדר כמטאפיזי, מדעי, אמנותי או באופן הכללי ביותר: פוליטי-אופוזיציוני. תפקידו של האדם-היוצר להוציא את המופלא אל האור ולהציגו כיצירה, גם אם בכך הוא בוחן מחדש את גבולות ההסכמה הקיימים באותה עת.

 

3.

...לבריאת האדם שתי גרסאות:

א. יברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם".

(בראשית: בראשית א' 27).

ב. "וייצר יהוה אלוהים את-האדם עפר מן-האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה".

(שם: ב' 7)

 

בריאת האדם בצלם היא, לכאורה, הד למסורות עתיקות, שבהן האל נוטל תבנית, עשויה בדמות עצמו, שופך לתוכה חומר ויוצר מתוך החומר דמות אדם כמו שיוצרים כל כלי חומר אחר בתוך תבנית. הקורא עשוי לומר שדמותו של האדם הנוצר בחומר היא כביכול ייצוג של האל, אבל אינה האל. הוא עשוי לומר שהאדם הנברא בתבנית האל הוא מסמן דתי, ככל מסמן דתי או אמנותי אך הוא אינו האל. מכאן ניתן להבין ספרות דתית בפרט וספרות אנושית בכלל, הרואה באדם כלי לתכליות שמעבר לו.

 

הצייר מגריט צייר מקטרת ורשם תחתה את הכותרת: "זו אינה מקטרת!" אבל במבט שני, לאחר שהצופה רשם לעצמו שמקטרת מצוירת אכן אינה מקטרת, הוא עשוי למצוא במרקם השלם של הציור, הכולל את ציור המקטרת ואת הכותרת הצמודה לה, מורכבות יצירתית, המעוררת את כל מרכיבי החוויה האישית - תחושה, תמונה, מחשבה ורגש - ושוב אין זה תחליף של משהו אחר, אלא יצירה עצמאית, הנושאת עמה מסר בעל משמעות אישית וחברתית. אף אם המצויר אינו מקטרת, הישות המכונה "מקטרת" מוטבעת בו. כך האדם הנוצר בתבנית האל, ואף אם לדעת התורה האדם אינו אל, התנהגותו עשויה לגלם את האלוהי שבאדם, כלומר, את המוסרי שבו.

(אמיר אוריין)

לאיגרת השבועית של 2015 . 10 . 8