הצטרפו לאיגרת השבועית

"תיאטרון החדר? קסם של תיאטרון!" (יורם קניוק, סופר)


(קטעים מתוך "פרשת השבוע" מאת אמיר אוריין.

תפיסת המקרא כאן היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו קוראים בו?)

 

(משך קריאה משוער: 6 דקות)

 

9. וישב: בראשית ל"ז - מ'

"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען" (וישב: בראשית ל"ז 1).

 

בפרקים אלו נפרשת מערכה מפותלת וארוכה בטלנובלה הסוערת על שושלת בני-ישראל בארץ כנען. האל, שמלוא כל הארץ כבודו (ישעיהו ו', 3), כאן הוא אינו מדבר ישירות אל הנפשות הפועלות והן אינן מדברות אליו. אמנם הוא מוזכר בפרשה זו אחת-עשרה פעמים, אבל רק כמי שמתערב מדי פעם כדרך שגרה וכמובן מאליו, לא התערבות שמשנה את נתיב העלילה מיסודה אלא רק מייעצת.

 

תחילה זהו סיפורו של יוסף בן רחל, הבן שהיה מועדף על פני האחרים. כמעט הצעיר ביותר. כבר נאמר שהתורה מעדיפה את הבן הצעיר. בתקופה שבה נוצרו סיפורי התורה נחשבה הדת המונותיאיסטית לצעירה שבין הדתות ועל כן "הצעיר" בסיפור הוא המועדף. יחסי האב יעקב והבן הצעיר יוסף בכלל ותולדות חייו של יוסף בפרט, הם כמשל ליחסי דמות האל-האב ועם-ישראל-הבן. יחסים אלו קובעים את גורלו ההיסטורי של הבן.

 

האב יעקב מעדיף את הבן הצעיר. האחים האחרים עוינים אותו ורודפים אותו. יוסף יורד לבירא עמיקתא. הבור העמוק במדבר שלתוכו משליכים אותו אחיו, הוא גם הסמל לירידה צורך עליה. אחר-כך יעלה לאיגרא רמה ויהפוך לשר גדול במצרים. לאחר מותו, מביאים את עצמותיו לארץ כנען. סיפור כתונת הפסים שתפר לו אביו היה השראה ליצירות רבות, שהפופולרית שבהן במאה העשרים היא המחזמר "יוסף וכותנת הפסים המשגעת" של לויד-וובּר.

 

שני חלומות חולם יוסף בבית אביו:

א. "ויאמר אליהם שמעו-נא החלום הזה אשר חלמתי. והנה אנחנו מאלמים אלֻמים בתוך השדה, והנה קמה אלומתי וגם-נצבה, והנה תסֻבינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי" (שם: ל"ז, 7-6).

 

בשדה שבחלומו של יוסף ניצבות אלומות חיטה, כלומר, צרורות שיבולים. לכל אחד מהאחים האלומה שלו. כל אלומות החיטה של האחים משתחוות לאלומתו של יוסף. הפרשנות המסורתית יכולה לראות בחלום הזה מסר שניתן לחולם מטעם האל והוא מנבא את עליונותו של החולם על פני אחיו. היום ניתן לראות בחלום זה גם ביטוי למשאלה להכרה על ידי הסביבה המשפחתית הקרובה וחלום של פיצוי על דיכוי או בידוד. מדוע דיכוי ובידוד? ידוע לנו שיוסף הוא הבן המועדף על אביו. אבל ידוע לנו גם שהעדפה זו מבודדת את יוסף בקרב אחיו. השלטון האבהי מפנק אותו, אבל שאר בני המשפחה מקנאים בו. אפשר לשער שכילד מועדף ומפונק, יוסף מסתבך בקטטות עם אחיו עד שאביו מופיע לחלצו וגוער באחרים. יוסף גדל במערבולת רגשית שבה רגשות גאווה, יהירות ותחושת כוח, מתחלפים בתחושת בידוד ודחייה. אלו יבואו לידי ביטוי מאוחר יותר, כשיעלה לשלטון במצרים וגורל משפחתו יהיה נתון בידיו. זהו חלום אופייני למי שנמצא במצוקה חברתית. כך גם החלום השני.

 

ב. "ויחלום עוד חלום אחד ויספר אותו לאחיו ויאמר, הנה חלמתי חלום עוד, והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי" (שם: ל"ז 9).

 

גם כאן הפרשנות הדתית האתנית היא פשוטה וישירה. מה שנאמר בחלום הוא מסר נבואי ישיר. יבוא יום והכל ישתחוו לחולם. זוהי הקדמה מיתית ידועה שבה מה שנאמר בתחילת הסיפור ימומש בהמשכו. החלום אמור להתאים להמשכו של הסיפור בארץ מצרים. הפרשנות החברתית יכולה להציע שכאן בא לידי ביטוי גם מיקומם של הגבר והאישה במערך המשפחה המקראית. השמש מייצגת את האב יעקב, והירח את האם רחל. האב הוא: "המאור הגדול לממשלת היום" (בראשית א' 16, בריאת העולם), מקור החיים והחום במשפחה והאם היא: "המאור הקטון לממשלת הלילה" (שם: א' 16), שאין לה אור משלה והיא מקבלת אותו מהאב ומעבירה לבניה. תפיסה דתית מסורתית זו, סימנייה מתקיימים עד היום במחוזות דתיים אחדים.

 

בעיקרו זהו חלום המבטא את משאלת החולם למקם את עצמו במרכז היקום המשפחתי. שני החלומות עוסקים בנושא דומה: מערכת היחסים שבין החולם לבין סביבתו הקרובה. אבל המקרא מקפיד להביא שני חלומות ברצף, כדי לחזק את המסר הדתי המנבא את עלייתו של יוסף בסולם ההיררכי המשפחתי והאזורי. גם כאן המקרא נוהג בסגנון מעגלי של סיפור החוזר על עצמו בגרסה נוספת. כך נמצא גם בסיפורי האבות, שבהם סיפורים דומים מיוחסים לאברהם ואחר כך ליצחק וליעקב וכן מאוחר יותר במקרא.

 

בפרק לט יוסף בבית פוטיפר והוא מנהל הבית. אשת פוטיפר מתאהבת בו. הוא דוחה אותה. היא מעלילה עליו שניסה לאנוס אותה. יוסף מושלך לכלא והופך למנהל המקום בפועל.

 

בפרק מ' שר המשקים ושר המאפים של פרעה מושלכים לכלא. שר המשקים חולם על גפן ובה שלושה שריגים. הפתרון הפשוט של יוסף: בעוד שלושה ימים פרעה משחרר אותך ומחזיר אותך למשרתך. שר האופים רואה כי טוב ומספר את חלומו שלו: על ראשו של האופה שלושה סלים מלאי מזון. בא עוף השמיים אוכל מן הסל העליון. הפתרון של יוסף הוא פשוט: בעוד שלושה ימים פרעה מסיר את ראשך מעליך וכך היה.

 

הפתרון מבוסס כמובן על תפיסה מסורתית סגורה, שבה קיימת מערכת סמלים קבועה המשרתת את החולם ואת פותר החלום באופן מידי. במערכות חברתיות עתיקות שהיו ברובן הומוגניות ותרבותן הומוגנית, מערכת הסמלים שרתה היטב את החולמים והניחה את דעתם. היום, מערכות חברתיות הן דינמיות והתרבויות חשופות זו לזו. הן פתוחות לקבלת השפעות חיצוניות המשפיעות גם על תכני החלומות ועל כן פתרון החלום הוא מורכב ויצירתי יותר.

 

חלומות אלה, וגם הבאים אחריהם בפרשה הבאה, פרשת מקץ, כתובים בפשטות, כשירה לירית דחוסה בדימויים, הנובעים מתוך הנוף החקלאי של ארץ כנען.

לאיגרת השבועית של 2015 . 12 . 3