האיגרת השבועית

נועה מנדלסון סטבינסקי כתבה את המונולוג הזה במהלך לימודיה בקבוצת המשחק של תאטרון החדר והיא גם מגישה אותו.

יש תאטרון שהוא בידור

ויש שהוא שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם

 

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית)

(משך קריאה משוער: 2 דקות)

 

הבוקר הזה לא היה טוב. אני יודע שזו אמירה פסקנית שלא מקובל היום לומר כמוה בחברה מהוגנת. לכל היותר: "הבוקר לא היה טוב במיוחד" או "לא ממש טוב אבל זה בסדר!",  ריכוך מרגיע המעיד על עצמו שדבר לא קרס לחלוטין, אולי רק מעט.

 

ובכן הבוקר לא היה טוב. נקודה. יצאתי לסיבוב בוקר עם הכלב. בשדרה גזמו עצים והשליכו ענפים על מסלול רוכבי האופניים והרוכבים נאלצו לעבור למסלול הולכי הרגל והתערבבו אלו באלו עד כמעט דריסה. אמש היה ערב לא טוב, או נכון יותר לומר, רע. בחיים יש גם אמש שכזה ויש גם בוקר שכזה ולפעמים אני שומר לעצמי את זכות התסכול ולא מדחיק אותו, אלא נותן לו ביטוי ישיר כי זו צורת ריפוי לגיטימית ובראשיתית, אמן כן יהי רצון.

 

הייתי עייף ומתוסכל. במעלה הבטן בעבע לו לחץ פסיכו-פיסי. נשמתי נשימות אנחה אחדות והלחץ הוקל אבל התסכול המשיך לקנן בשיפולי התודעה ואיים להתפרץ למרכזה. איש צעיר חבוש כיפה שחורה ניגש אלי ושאל היכן מאפיית "לחם תושייה". זכרתי שיש כאן אחת כזאת בסביבה אבל לא זכרתי היכן. כך גם אמרתי לו והוא הודה לי והלך. לאחר מספר צעדים ראיתי את השלט "לחם תושייה" מעבר לכביש מנגד. קודם לכן לא ראיתי אותו כי עץ אחד שעמד בקו הראייה ממני אליו, הסתיר אותו מעיני. האיש כבר התרחק כמאה מטרים. קראתי לו וסימנתי שישוב. הוא סב על עקביו ושב. הצבעתי על החנות האמורה והוא חייך בשמחה, הודה לי שוב ושוב ואמר "תבורך!".

 

בזה הרגע נעלם המיחוש בבטני. גופי נמלא חמימות נעימה. מילה אחת אמר האיש שהציפה אותי בשמחה ויומי כבר לא היה כאמש. כמה טובה מילה אחת: תבורך! ואפשר מילה אחרת כמותה ויש עוד רבות כמותן. כולן טובות מראה וטובות לב והן מרפאות חולי.

תבורכו!

שלכם באהבה,
אמיר

(קטעים מתוך "פרשת השבוע" מאת אמיר אוריין.

תפיסת המקרא כאן היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו קוראים בו?)

 

(משך קריאה משוער: 6 דקות)

 

9. וישב: בראשית ל"ז - מ'

"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען" (וישב: בראשית ל"ז 1).

 

בפרקים אלו נפרשת מערכה מפותלת וארוכה בטלנובלה הסוערת על שושלת בני-ישראל בארץ כנען. האל, שמלוא כל הארץ כבודו (ישעיהו ו', 3), כאן הוא אינו מדבר ישירות אל הנפשות הפועלות והן אינן מדברות אליו. אמנם הוא מוזכר בפרשה זו אחת-עשרה פעמים, אבל רק כמי שמתערב מדי פעם כדרך שגרה וכמובן מאליו, לא התערבות שמשנה את נתיב העלילה מיסודה אלא רק מייעצת.

 

תחילה זהו סיפורו של יוסף בן רחל, הבן שהיה מועדף על פני האחרים. כמעט הצעיר ביותר. כבר נאמר שהתורה מעדיפה את הבן הצעיר. בתקופה שבה נוצרו סיפורי התורה נחשבה הדת המונותיאיסטית לצעירה שבין הדתות ועל כן "הצעיר" בסיפור הוא המועדף. יחסי האב יעקב והבן הצעיר יוסף בכלל ותולדות חייו של יוסף בפרט, הם כמשל ליחסי דמות האל-האב ועם-ישראל-הבן. יחסים אלו קובעים את גורלו ההיסטורי של הבן.

 

האב יעקב מעדיף את הבן הצעיר. האחים האחרים עוינים אותו ורודפים אותו. יוסף יורד לבירא עמיקתא. הבור העמוק במדבר שלתוכו משליכים אותו אחיו, הוא גם הסמל לירידה צורך עליה. אחר-כך יעלה לאיגרא רמה ויהפוך לשר גדול במצרים. לאחר מותו, מביאים את עצמותיו לארץ כנען. סיפור כתונת הפסים שתפר לו אביו היה השראה ליצירות רבות, שהפופולרית שבהן במאה העשרים היא המחזמר "יוסף וכותנת הפסים המשגעת" של לויד-וובּר.

 

שני חלומות חולם יוסף בבית אביו:

א. "ויאמר אליהם שמעו-נא החלום הזה אשר חלמתי. והנה אנחנו מאלמים אלֻמים בתוך השדה, והנה קמה אלומתי וגם-נצבה, והנה תסֻבינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי" (שם: ל"ז, 7-6).

 

בשדה שבחלומו של יוסף ניצבות אלומות חיטה, כלומר, צרורות שיבולים. לכל אחד מהאחים האלומה שלו. כל אלומות החיטה של האחים משתחוות לאלומתו של יוסף. הפרשנות המסורתית יכולה לראות בחלום הזה מסר שניתן לחולם מטעם האל והוא מנבא את עליונותו של החולם על פני אחיו. היום ניתן לראות בחלום זה גם ביטוי למשאלה להכרה על ידי הסביבה המשפחתית הקרובה וחלום של פיצוי על דיכוי או בידוד. מדוע דיכוי ובידוד? ידוע לנו שיוסף הוא הבן המועדף על אביו. אבל ידוע לנו גם שהעדפה זו מבודדת את יוסף בקרב אחיו. השלטון האבהי מפנק אותו, אבל שאר בני המשפחה מקנאים בו. אפשר לשער שכילד מועדף ומפונק, יוסף מסתבך בקטטות עם אחיו עד שאביו מופיע לחלצו וגוער באחרים. יוסף גדל במערבולת רגשית שבה רגשות גאווה, יהירות ותחושת כוח, מתחלפים בתחושת בידוד ודחייה. אלו יבואו לידי ביטוי מאוחר יותר, כשיעלה לשלטון במצרים וגורל משפחתו יהיה נתון בידיו. זהו חלום אופייני למי שנמצא במצוקה חברתית. כך גם החלום השני.

 

ב. "ויחלום עוד חלום אחד ויספר אותו לאחיו ויאמר, הנה חלמתי חלום עוד, והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי" (שם: ל"ז 9).

 

גם כאן הפרשנות הדתית האתנית היא פשוטה וישירה. מה שנאמר בחלום הוא מסר נבואי ישיר. יבוא יום והכל ישתחוו לחולם. זוהי הקדמה מיתית ידועה שבה מה שנאמר בתחילת הסיפור ימומש בהמשכו. החלום אמור להתאים להמשכו של הסיפור בארץ מצרים. הפרשנות החברתית יכולה להציע שכאן בא לידי ביטוי גם מיקומם של הגבר והאישה במערך המשפחה המקראית. השמש מייצגת את האב יעקב, והירח את האם רחל. האב הוא: "המאור הגדול לממשלת היום" (בראשית א' 16, בריאת העולם), מקור החיים והחום במשפחה והאם היא: "המאור הקטון לממשלת הלילה" (שם: א' 16), שאין לה אור משלה והיא מקבלת אותו מהאב ומעבירה לבניה. תפיסה דתית מסורתית זו, סימנייה מתקיימים עד היום במחוזות דתיים אחדים.

 

בעיקרו זהו חלום המבטא את משאלת החולם למקם את עצמו במרכז היקום המשפחתי. שני החלומות עוסקים בנושא דומה: מערכת היחסים שבין החולם לבין סביבתו הקרובה. אבל המקרא מקפיד להביא שני חלומות ברצף, כדי לחזק את המסר הדתי המנבא את עלייתו של יוסף בסולם ההיררכי המשפחתי והאזורי. גם כאן המקרא נוהג בסגנון מעגלי של סיפור החוזר על עצמו בגרסה נוספת. כך נמצא גם בסיפורי האבות, שבהם סיפורים דומים מיוחסים לאברהם ואחר כך ליצחק וליעקב וכן מאוחר יותר במקרא.

 

בפרק לט יוסף בבית פוטיפר והוא מנהל הבית. אשת פוטיפר מתאהבת בו. הוא דוחה אותה. היא מעלילה עליו שניסה לאנוס אותה. יוסף מושלך לכלא והופך למנהל המקום בפועל.

 

בפרק מ' שר המשקים ושר המאפים של פרעה מושלכים לכלא. שר המשקים חולם על גפן ובה שלושה שריגים. הפתרון הפשוט של יוסף: בעוד שלושה ימים פרעה משחרר אותך ומחזיר אותך למשרתך. שר האופים רואה כי טוב ומספר את חלומו שלו: על ראשו של האופה שלושה סלים מלאי מזון. בא עוף השמיים אוכל מן הסל העליון. הפתרון של יוסף הוא פשוט: בעוד שלושה ימים פרעה מסיר את ראשך מעליך וכך היה.

 

הפתרון מבוסס כמובן על תפיסה מסורתית סגורה, שבה קיימת מערכת סמלים קבועה המשרתת את החולם ואת פותר החלום באופן מידי. במערכות חברתיות עתיקות שהיו ברובן הומוגניות ותרבותן הומוגנית, מערכת הסמלים שרתה היטב את החולמים והניחה את דעתם. היום, מערכות חברתיות הן דינמיות והתרבויות חשופות זו לזו. הן פתוחות לקבלת השפעות חיצוניות המשפיעות גם על תכני החלומות ועל כן פתרון החלום הוא מורכב ויצירתי יותר.

 

חלומות אלה, וגם הבאים אחריהם בפרשה הבאה, פרשת מקץ, כתובים בפשטות, כשירה לירית דחוסה בדימויים, הנובעים מתוך הנוף החקלאי של ארץ כנען.

אולי יש שם משהו בשבילך.

מעבר לדף אודישנים דרושים

היטלר

(צילום: מיכל ברץ קורן.

איפור: יסמין מגן)

"זהו מבצע של משחק נדיר!"  (צבי גורן, אתר הבמה)

"ביצוע וירטואוזי!"  (חיה בראל, קול ישראל, רשת א', "שורה ראשונה")

"חוויה נהדרת!  אמיר אוריין מתגלה כפרפומר יוצא מן הכלל".  (יוני איתיאל, קול ישראל, רשת ב', "מה יהיה עם יואב גינאי")

"אמיר אוריין בהופעתו האינטנסיבית, עושה את הבלתי אפשרי. הוא מחשמל ומצמרר ומחייה לפנינו את המפלצת המתועבת ביותר שידענו".  (אליקים ירון, קול ישראל, רשת ב', "בחצי היום" וגם "מעריב")

"תצוגת משחק מדהימה. אירוע שהוא בדיוק ברוח הזמן!"  (יואב איתמר, עורך, מנחה, מבקר)

"הצגת יחיד מופלאה!"  (תמי מולד-חיו, מבקרת תרבות וחברה)

 

אם היטלר היה נכנס אל החדר, מה הוא היה אומר? טרגי-קומדיה אפלה.

מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין

בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

משחק: אמיר אוריין

החדר: רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב

למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח

כולל קפה, תה, מים ומאפה

מוצ"ש, 12.12.2015, בשעה 20:00

טל': 0508-497715, 03-5171818, 052-340-478.

(היטלר - דף באתר החדר)

(לקבלת התכנייה)

 

הנוסע הסמוי

מונודרמה מצמררת, מרתקת,

מבוססת על סיפור אמיתי:

בקרוב הוא חוזר

052-340-1478

(הנוסע הסמוי - וידיאו)

 

המשרתים

בעקבות ז'אן ז'אנה

תרגום: עדה בן נחום

עיבוד חדש: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל (פרס העיבוד פסטיבל הפרינג' 2015)

בימוי, עיצוב תפאורה ותלבושות: אבי גיבסון בר-אל

שחקנים יוצרים: אביאל שיליאן, טל דנינו, מוטי רוזנצוויג

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין - תיאטרון החדר

ע. במאי וייעוץ חזותי: רינת מוסקונה

הפקה: קבוצת אורתו-דה בניהולו של ינון צפריר

40 שח כולל שתיה קלה

יום ד', 23.12.2015, בשעה 20:30

בחדר. טל': 03-5171818, 050-849-7715

 

"המליאה" של תיאטרון החדר

דלת פתוחה. פגישה דו-שבועית נינוחה

"מה קורה?", רצף חימום, "מנחה-שחקן", נושא על הפרק, במה פתוחה

יוצרים יכולים לבדוק כאן קטעים חדשים

כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות

המליאה פתוחה לכל

20 שח כולל כיבוד. טל': 03-5171818, 052-340-1478

משך הפגישה: 3 ש' בערך.

הפגישה הבאה:

יום ו', 11.12.2015, בשעה 16:00

20 ש"ח כולל כיבוד.

רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב

טל': 03-5171818, 052-340-1478

או בדוא"ל.

(המליאה)

"הבזקים של תפיסה מדויקת"
יצירתו של בן נרדי והמשפחה (פרטים בקרוב)

יום ד', 6.1.2016, בשעה 20:00 בחדר