(הקטעים הבאים הם מתוך הקובץ "פרשת השבוע", המשמש כפתיח לדיון במסגרת פגישות "המליאה" של תיאטרון החדר)

8. וישלח: בראשית ל"ב 4 - ל"ו

"וישלח יעקב מלאכים לפניו אל-עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום".

מיהו יעקב, המוגדר כאחד מאבות האומה, ואשר שמו השני, ישראל, הוא גם שמה של מדינת ישראל? הוא יוצא מבטן אמו רבקה, אוחז בעקב אחיו הבכור עשיו. שם מתחיל המאבק שבין יעקב לעשיו. הוא קונה מאחיו את הבכורה בנזיד עדשים. הוא שותף למעשה התרמית של אמו בקבלת הברכה, ברכת הבכור, מיצחק אביו. הוא עובד עשרים שנה אצל לבן הארמי. ארבע-עשרה שנים תמורת בנות לבן, לאה ורחל, ושש שנים תמורת צאן ורכוש. לבן הארמי מרמה אותו בנשים ובשכר ויעקב מתחכם ללבן בעניין הכבשים. הוא מציע לקבל רק את הכבשים הנקודים וגורם לכבשים להיוולד עקודים נקודים וברודים. כביכול, לבן הארמי ויעקב הם בבחינת מצא מין את מינו.

יש מחזוריות זוגית בחייו של יעקב: יעקב משיג את הבכורה פעמיים. פעם אחת הוא קונה אותה מעשיו בנזיד עדשים. פעם שניה הוא מקבל אותה בברכת יצחק אביו. הוא מתחתן פעמיים. האל נגלה אליו בחלום פעמיים. פעם אחת בחלום הסולם, בדרך מבאר-שבע לחרן, ופעם אצל לבן הארמי, בעזיבתו את לבן בדרך לארץ כנען. יעקב הופך לישראל פעמיים. פעם אחת אחרי המאבק עם המלאך במעבר יבוק. פעם שניה במפגש עם האל בבית-אל.

יעקב אוסף את רכושו ואת הנשים ומתכנן בריחה מפני לבן הארמי. לבן הולך לגזוז את הצאן ואז:

"ותגנוב רחל את התרפים אשר לאביה".

לבן רודף אחרי יעקב. ביום אחד הוא איבד עובד חרוץ וערמומי כיעקב, את שתי בנותיו וגם את התרפים, האל הביתי הקטן שלו. לא ברור על איזה אבדן הצטער לבן יותר. לא נותר לו אלא לדרוש את התרפים.

"ורחל לקחה את-התרפים ותשימם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האוהל ולא מצא".  

אחר כך הם רבים ומתפייסים ומקימים גל-עד, שלבן הארמי קורא לו יגר שהדותא ויעקב קורא לו גלעד, ושם הם עורכים סעודה נאה, וגורל התרפים לא נודע מאז. האל העברי ודאי התמוגג למקרא התיאור המשעשע של התרפים, האל המשפחתי שנגנב והושם בכר הגמל כשאחוריה המכובדים של רחל מכסים עליו. האל העברי לעולם לא ימצא את עצמו במצב מביש כזה. הוא מראש דאג ליצור לעצמו דמות מופשטת כה מאיימת ורבת רושם, שעל דעת איש לא יעלה לגנוב אותו או להתיישב עליו. הסיפור מרמז לתרבות המגוונת של פולחני אלים, הנפוצה באזור זה, במקביל לפולחן האל יהוה. אומר יעקב ללבן:

"לולא אלוהי אבי, אלוהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שילחתני".

יש האל של אבא, שהוא גם האל של סבא אברהם, וישנו "פחד יצחק" - האב-האל יצחק. כאמור, במקביל לאל הכללי פורחת תרבות אלים בכלל ותרבות האל המשפחתי בפרט. אב המשפחה הוא דמוי-אל. המושג "זכות אבות", בא לידי ביטוי גם היום, באמירות מקובלות על זכות אבות שעומדת לצאצאיהם, וזהו גלגול של עיקרון דתי ארכאי הרואה בדמות האב התגלמות של אל...
--------------

דעותינו חלוקות - הוקרה הדדית

16.11.2010,

לאמיר אוריין שלום,

אני נהנה לקרוא דבריך על פרשת השבוע. דעותינו חלוקות בנושאים שונים, אך כאנשי רוח נדע ללמוד זה מזה מתוך הוקרה הדדית. אני מצרף לך דבריי על פרשת השבוע וישלח, ויש לזה השלכות אקטואליות כמובן:

http://www.news1.co.il/Archive/003-D-53778-00.html

בברכה, בלפור חקק

--------------