הצטרפו לאיגרת השבועית

אם יש לך מחמאה לומר למישהו, אמור אותה עכשיו. אם אין לך מחמאה - חפש, מצא ואמור אותה.


(הקטעים הבאים הם מתוך הקובץ "פרשת השבוע", המשמש כפתיח לדיון במסגרת פגישות "המליאה" של תיאטרון החדר, ללא הערות השוליים)

 

34. במדבר: במדבר א' - ד' 20

"וידבר יהוה אל-משה במדבר סיני, באהל מועד, באחד לחודש השני, בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמור".

 

באחד לחודש השני, חודש אייר, בשנה השנייה לצאתם ממצרים, מצווה האל על משה לערוך את מפקד העם. לאחר מכן בא מפקד הזכרים והבכורים. במרכז פרשת במדבר - מפקד בני ישראל, יוצאי צבא, למעט בני לוי שלא נכללו, ונפקדים בנפרד בהמשך. מספר יוצאי צבא מבן עשרים שנה ומעלה: 603,550. מספר שמזכיר אומדן דומה: מספר היהודים בארץ ישראל, עם יסודה של מדינת ישראל, נאמד בשש מאות אלף.

 

סיפור המפקד מופיע פעמיים, ופעמיים חוזר הניגון של בני לוי. הם אינם משתתפים במפקד. הם כלי הקודש של העם. ממונים על עבודת המשכן וגם אין להם נחלה משלהם בארץ המובטחת. נחלתם היא בית המקדש ועבודת הפולחן הדתי. ברור שהמפקד הוא אחד מסממניה של חברה מאורגנת המבקשת להכניס סדר בניהול ענייניה. המפקד מאפשר סידור הטלת מסים, שירות צבאי והבטחת צרכי הפולחן הדתי. אבל הוצאת בני לוי מהמפקד הכללי מחשידה אותם בהתבדלות לא רק בצו האל, אלא גם ככלי להשגת טובות הנאה. הם מייצגים את הדרג הניהולי בעם, ומעצם הגדרת תפקידם ככלי קודש, הם נפרדים ונישאים ממנו.

 

אמנם לא מדובר כאן בחברה דמוקרטית, המנהלת אורח חיים של שוויון בפני החוק, כולל בחירות קבועות ואפשרות לחילופי שלטון. זוהי אוליגרכיה דתית, שבה השלטון נתון בידי שכבת אצולה השואפת להנציח מצב זה. הפרדה זו בין העם לשכבה השלטת, היא אחד מהגורמים לשסע חברתי שמעודד, מצד אחד, את פריחתה של התרבות הדתית האלטרנטיבית, ומצד שני, את המלחמה הבלתי פוסקת שבין מעמד הכהונה העובד את יהוה, לעובדי האלים האחרים...

לאיגרת השבועית של 2011 . 5 . 26