סמדר יערון, יוצרת, שחקנית, במאית, מנהלת אמנותית של פסטיבל עכו ומנהלת אמנותית במרכז לתיאטרון עכו, מדברת על החוויה המיוחדת של יוצר בחדר.
בימוי: שלי גורל. צילום: גיא דוידי.
"תיאטרון החדר? קסם של תיאטרון!" (יורם קניוק, סופר) |
 האיגרת השבועיתיום ה', 2013 . 5 . 23------- הוידוי האחרון של אדולף היטלר ------- הדיבוק בחדר מוצ"ש, 8.6.2013, בשעה 20:30 ------- העלמה והמוות יום א', 12.5.2013, בשעה 20:30 ------- הזמנות להצגות החדר: ------- החלו פגישות ההכרות לקראת לימודי המשחק והבימוי בתיאטרון החדר ------- ייעוץ אישי יש לך קטע? שלח/י אותו אלינו לאיגרת ------- ------- -------
1. הטוב והנכון מדינאים המבקשים לשכנע את קהלם, נותנים לו את "הסיפור הטוב", כלומר, את הדבר שיישמע "טוב" באוזני הקהל, והוא, הקהל יודעים שזהו "הסיפור הטוב" ומאחוריו מסתתר "הסיפור הנכון". מעטים מבקשים את "הסיפור הטוב". רבים נותנים אמון ב"הסיפור הטוב". בתחום הטיפול הנפשי ישנו ה"הסבר ההגיוני" ו"ההסבר המספק". המטופל מבקש לעצמו תמיד את ה"הסבר ההגיוני" ויהיה זה הגיוני מבחינה מדעית או מתא-מדעית. תפקידו של המטפל הטוב להציע את ה"הסבר המספק". בתחום היצירה תמיד ישנה "הבחירה הטובה". היא "טובה" כי כך החליט היוצר שהיא טובה לו, כי היא נובעת מהחוויה האישית המיידית שלו, וישנה "הבחירה הנכונה", שהיא נכונה ליצירה והיא מסייעת לבניית "ההיסטוריה" של היצירה, כלומר, הטקסט האמנותי הנתון. בין "חוויה אישית מיידית" לבין "היסטוריה" נוצר המתח הדרמטי, נוצרים חיים. (א.) -------------- 2. אמונה שתלויה באדם (המשך) באיגרת השבועית מובאים קטעים מהמאמר "הספק והאמון"
מתוך ספר "המעגל הפתוח". להלן קטע מס. 40.
...אמונה עשויה ליצור חשיבה מאגית כדוגמת חשיבתו של אותו ילד שצועד בדרך לבית הספר, לקראת בחינה שעתידה להתקיים באותו יום, וכערובה להצלחה בבחינה, הוא נודר נדר שלא ידרוך על הרווחים שבין המרצפות שעל המדרכה, אלא רק על פני המרצפות... ...סיפוק ההצלחה יכול לבוא לידי ביטוי באחת משתי הדרכים הללו: האחת היא חווית החיזוק החיובי של הסביבה, שתחמיא לילד על ביצועיו הטובים בעיניה, ותממש את הצורך באיחוד תודעתי של הילד עם הסביבה - איחוד היוצר אמון בסביבה. השנייה היא תוצאה של הראשונה. זוהי חווית החיזוק העצמי של הילד, שתיצור איחוד מונע ספק עם עצמו - איחוד עצמי היוצר אמון בעצמו. כיצד יודע הילד את טקס ההליכה הזה - זוהי שאלה מעניינת לעצמה אך משנית. נמצא שילדים מאמצים להם טקסים מאגיים אישיים, גם אם לא נראה שמישהו בסביבתם לימד אותם. לכל הטקסים האישיים העצמאיים הללו יש קשר לסביבה המיידית של הילד ולהשפעותיה עליו. אפילו אין הילד מאמין בהליכה הזאת באמונה שלמה, הוא עשוי לחשוב שאם לא יועיל - לא יזיק, ובחשיבה הזאת כבר מגולמת אפשרות האמונה והאפשרות האלטרנטיבית של הספק. בכך הוא דומה לאותו שחקן כדורגל ההולך אל כהן הדת שלו לבקש ברכה להצלחה במשחק הבא. כך מתפתחת לה גם תרבות הקמעות, הלחשים וההשבעות. אותו ילד הנזהר לדרוך על המרצפת בלבד, איננו חייב להמשיך בהליכתו זו בכל פעם שהוא יוצא מהבית לבחינה. אולי לכשיגדל, במקום לדרוך על מרצפות, הוא יניח פתקים בכותל מקודש, או ירכוש קמעות. אולי הוא ייזכר בנדרי הילדות ויצחק. יתכן שבבגרותו הוא כבר איננו מאמין במרצפות. אפילו אין הוא שומר קנאי של מצוות דת כלשהיא, הוא עשוי למצוא את עצמו, ברגע של התרגשות או מתח, ממלמל סיסמה דתית מקובלת: ברוך השם, או ישו הקדוש, בברכת אללה, או הארי קרישנא וכו'. ("המעגל הפתוח", עמ' 133-134. המשך יבוא)
לא ציירתי בתי כנסת, אני מודה. ציירתי את כנסיית סטפן הקדוש,... אך האמן לי, נוימאן, את הקפוטה הישנה שלך שמרתי עמי עֲשָׂרוֹת בשנים! כן!... מאז שקיבלתי אותה ממך אותו ערב במַאלְמֶנְדְשְטְרָאסֶה עשרים ושבע!... אני מוכן להישבע על כך!
(הקטעים הבאים הם מתוך הקובץ "פרשת השבוע", המשמש כפתיח לדיון במסגרת פגישות "המליאה" של תיאטרון החדר. כאן תפיסת המקרא היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו מתייחסים אליו?) 36. בהעלותך: במדבר ח' - י"ב
..."העם כמתאוננים רע באזני יהוה" (בהעלותך: במדבר, י"א 1). כאמור, סיפורו של דור המדבר רצוף טענות ומענות, בין העם למשה, בין משה לאל ובין האל למשה. כאן האל שורף את המתאוננים, וכביכול, אילולא התערבותו של משה, היה האל הולך ושורף, עד שהיה נרגע, או עד שלא היה נשאר עוד את מי לשרוף, ולמקום ההוא קורא משה תבערה, כי "שם בערה בם אש יהוה" (שם: י"א 3). שוב העם מתאונן. נמאס להם כל הזמן לאכול את המן שמוריד להם האל. בבוקר, בצהרים ובערב, רק מן, מן, מן! אפשר למות מזה. רוצים בשר. רוצים למצרים. הזיכרון ההסטורי היחיד שנותר להם במדבר הוא מצרים – האימפריה הדכאנית הופכת לפתע למושא שאיפות שמימי. שכחו את העבודה הקשה בחומר ובלבנים, שכחו את הדיכוי והעינוי. הם זוכרים את הדגה שאכלו חינם, "את הקישואים ואת האבטיחים ואת-החציר ואת-הבצלים ואת השומים" (שם: י"א 5), ואולי לא היו דברים מעולם ולמעשה אכלו קש ומרורים, אלא שהנוסטלגיה לסיר הבשר של זמן עבר היא תגובה ספונטנית על קושי המתגלה בזמן הווה. ללמדך, שהדרך אל החירות רצופה עליות ומורדות במצב הרוח של ההמונים. הם מוכנים ללכת בעקבות מנהיגם כל עוד הנוחות האישית אינה מופרעת. הם רואים רק מה שלפני אפם בלבד ומתרכזים ברמה הבסיסית של הקיום – תחושת הבטן ההומה. משה כורע תחת נטל המנהיגות. האל מצווה לאסוף שבעים איש מזקני ישראל, שיחלקו עמו בשלטון. תחילה עליהם לעבור קורס חניכה מזורז במקצוע הנבואה. ככל הנראה עורך משה טקס בעל אופי מסתורי, ושבעים איש יוצאים מעם פניו כשהם מלאים ברוח נבואה. זוהי האסמכתא הנדרשת מהם כדי שהעם יקבל את מרותם. כל כך חזק עליהם רושמו של טקס החניכה, עד כי שנים מביניהם, אלדד ומידד, מתחילים להתנבא במחנה. יהושע בן-נון מציע לכלוא אותם, אבל משה מרגיע אותו: "המקנא אתה לי? ומי יתן כל-עם יהוה נביאים, כי-יתן יהוה את-רוחו עליהם" (שם: י"א 29). אבל עדיין יש לפתור את בעיית ההתמרמרות במחנה. העם רוצים בשר וגם האל עצבני לא במעט. כמו מנהל קשוח שנדרש לוותר לעובדיו המתאוננים, הוא מבטיח: "אתם רוצים בשר, מה?! בשר אתם רוצים?! אחרת לא מתאים לכם! כל האותות והמופתים שעשיתי לכם ולאבותיכם לאברהם, יצחק ויעקב, זה לא נחשב? בשר אתם רוצים! בסדר! תקבלו בשר! אתם תאכלו אצלי בשר עד שתחנקו!" (בהעלתך: במדבר י"א 18 ואילך), ואז באה הרוח מכיוון הים, נושאת ומנחיתה אל הארץ להקה נודדת של עוף השליו. העם שלשונו כבר משועממת מטעמו החד-גוני של המן, מתנפל על העופות התשושים ועורך בהם קומזיץ המוני שנמשך כל היום וכל הלילה וכל יום המחרת. אחר כך הם נופלים לארץ ומתחילה הריצה המטורפת לשירותים. מי שלא נתקף בשלשול, נתקף בעצירות, התגולל על הארץ בייסורים קשים ומת. "ויקרא את-שם-המקום ההוא קברות התאווה, כי-שם קברו את העם המתאווים" (שם: י"א 34).
הָעַכָּבִישׁ הַבּוקֶר בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הִשְׁתַּבְּרוּ עַל אָמָּנוּתוֹ הַשְּׁקוּפָה שֶׁל הָעַכָּבִישׁ. חַי לְמַעַן עַצְמוֹ. אוֹגֵר מָזוֹן בְּמִדָּה. אֵינוֹ שׁוֹאֵף לַתְּהִלָּה. מָתַי אֲנִי אֶלְמַד? מַשָּׂאִית אֲנִי מְדַמֶּה אֶת חַיַּי לְמַשָּׂאִית עֲמוּסָה מִדַּי. הָאושֶׁר אֵינוֹ חוֹמֵק מִמֶּנִּי הוּא נִקְבַּר תַּחַת אַרְגָּזִים. הַדָּבָר הֲכִי מְסֻכָּן הוּא לְאַבֵּד שְׁלִיטָה. הַשֵּׁנִי הֲכִי מְסֻכָּן כְּשֶׁנִּגְמַר לְךָ הַדֶּלֶק. (ספר השירים של יואב איתמר "חוד הלב", יצא לאור בהוצאת קשב)
Charlie Parker-Lover Man שירים בהשראת קטעי מוסיקה (כותרת השיר היא שם הקטע המוסיקלי) מָתוֹק מָתוֹק, אַתָּה מֻפְשָׁט מֵהַצֶּלוֹפָן הַוְרַדְרַד שֶׁלְךָ, נוֹזֵל בְּמֶרְכָּזִי, אֲנִי מְצַמְצֶמֶת אֶת הַתַּעֲנוּג הַסֻּכָּרִי הַזֶּה (שיר שכתבה בתי ליאן כשהייתה בת 10 (כפי שכתבה, לא נגעתי) – אסנת. בדמיון שלי אתה איתי.......... בחלום אפל אתה שם ................. בבועת סבון באמבטיה ............ ובעבר עצוב מדי .......... בחלומי אנחנו יחד מעבר לירח הקסום! יושבים בבית קפה וככה סתם, מבטים חולפים לאט מתבזבזים בלי להרגיש ואף אחד לא מבקש אהבה
אָמְרוּ שֶׁהוּא רַחוּם שֶׁאִישׁ לא רָאָה אֶת פָּנָיו אוּלַי מְתֵי מְעַט מִקֶּרֶב נֶאֱמָנָיו. גַּם לא הַזְּקִיפִים, גַּם לא הַשּׁוֹמְרִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ אֵלָיו, עַל דַּעְתָּם, הֵקִימוּ מַחְסוֹמִים. סֶלֶקְטוֹרִים חֲמוּרֵי סֵבֶר בִּשְׁרִירוּת לֵב בּוֹדְקִים וְחוֹקְרִים וּמְפַשְׁפְּשִׁים בֵּין הַכֵּלִים מְטַרְטְרִים וּמְעַכְּבִים אוּלַי עַד קֵץ הַיָּמִים. וּמִנַּיִן הַחֻצְפָּה לְבַקֵּשׁ טִפַּת מַזָּל מֵהַבּוֹס הַסָּפוּן בְּשֵׁן מִגְדָּלוֹ צוֹפֶה בְּטֶלֶסְקוֹפּ בְּכוֹכָבִים רְחוֹקִים. (בתיה מיכלביץ', מתוך ספר השירים "עִדָּן שֶׁל כּוֹכָבִים קָשִׁים", היוצא לאור בהוצאת צבעונים)
איך העזתם לקחת ממני את אלוהים אלוהים נמצאת בתוכי היא חסרת מין היא מעל לכל האותיות המרובעות בספרים שלכם מעל בתי-הכנסת שלכם אלוהים נמצאת בכל חדר-מדרגות שאני נטושה בו היא רוח ואני בלון שהייתי קודר ועכשיו אני צבעוני עף בשמיים להתערסל בחיק האלוהים
נא לעבור לדף אודישנים דרושים.
הוידוי האחרון של אדולף היטלר
וגם קוואקר, בלונדי ואווה בראון "זהו מבצע של משחק נדיר, אך בלי ספק יותר מהטכניקה והאמנות, זאת מלאכת מחשבת המבטאת את הרעיונות הנועזים והמאתגרים של המחזה. משחקו של אוריין הוא כאספקלריה לכל אלה; לעתים היא כולה בדולח, לרגעים היא כנחושת קלל, גם קעורה וגם קמורה, מעוותת, אך תמיד ישרה וישירה". (צבי גורן, אתר הבמה) "חוויה נהדרת! אמיר אוריין מתגלה כפרפומר יוצא מן הכלל". (יוני איתיאל, קול ישראל, רשת ב', "מה יהיה עם יואב גינאי") "אמיר אוריין בהופעתו האינטנסיבית, עושה את הבלתי אפשרי. הוא מחשמל ומצמרר ומחייה לפנינו את המפלצת המתועבת ביותר שידענו". (אליקים ירון, קול ישראל, רשת ב', "בחצי היום" וגם "מעריב") "תצוגת משחק מדהימה. אירוע שהוא בדיוק ברוח הזמן!" (יואב איתמר, עורך, מנחה, מבקר תיאטרון) היטלר לא מת בבונקר שלו בברלין ב-1945. עתה הוא זקן ויודע שימיו ספורים. הוא מאמין כי המוות שלו יסמן את תחילת סופו של העולם כולו. כך הוא מגיע לישראל וכאן אנו פוגשים בו, ישיש נרגן והזוי. טרגי-קומדיה אפלה מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל משחק: אמיר אוריין יום ו', 21.6.2013, בשעה 14:00 טל': 0508-497715, 03-5171818 -------------- הדיבוק בחדר
טרגי-קומדיה אפלה מחזה, בימוי ועיצוב: אמיר אוריין. בהשתתפות: דורית אבנט, אבי גיבסון בראל, אמיר אוריין "יצירת מופת!" (סמדר יערון, מנהלת אמנותית, פסטיבל עכו) "הדיבוק בחדר" - טוטלי וסוחף! - תיאטרון מכושף! (צבי גורן, אתר הבמה) "רוחניות אותנטית" (פרופ' שמעון לוי, ישראל היום) "חוויה מסעירה!" (איתן בר יוסף, עכבר העיר) "חזיונות תיאטרליים מהפנטים!" (מרט פרחומובסקי, טיים אאוט) "דוגמה מאלפת לעבודת עומק יהודית, כמעט כמו דיון תלמודי" (זלאטע זרצקי, ירחון "נקודה") מוצ"ש, 8.6.2013, בשעה 20:30 טל': 0508-497715, 03-5171818 -------------- העלמה והמוות
"הצגה עזה והתמסרות השחקנים כובשת ומצמיתה. הצדעתי לגיבסון על ההישג שלו כבמאי. הוא מיצה עד הקצה את דחיסות החלל והפך את החדר לתא עינויים - הן זה שבזיכרונה של פאולינה והן זה המתקיים במישור שבו מתרחשת ההצגה. גם כסא הגינקולוג הוא בחירה מושלמת. הטקסט של דורפמן הופך את הקרביים". (נאוה סמל, סופרת) גרסה חדשה ומסעירה למחזה של אריאל דורפמן. באישון לילה, מזדמן אורח לביתם של פאולינה וחררדו. פאולינה מזהה אותו כמי שעינה אותה ואנס אותה. מחזה: אריאל דורפמן עיבוד: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל בימוי: אבי גיבסון בר-אל ייעוץ חזותי ועיצוב תלבושות: דלית ענבר. וידיאו: אופק בריסקר משתתפים: יעל נביא, מוטי רוזנצוויג, זאב שמשוני עוזרת במאי: רינת מוסקונה ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין מבית היוצר של קבוצת "אורתו-דה" בניהול האמנותי של ינון צפריר יום ה', 23.5.2013, בשעה 20:30 טל': 0508-497715, 03-5171818 ---------------------------- "המליאה" של תיאטרון החדר פגישה דו-שבועית באווירה נינוחה. הפגישה הבאה של המליאה: בחדר ברחוב הרב קוק 8, תל-אביב. במקום מוגש כיבוד קל והוא מוגדר כמקום פרטי. אפשר להשתתף ואפשר לצפות. "המליאה" פתוחה לכל. רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818, או בדוא"ל: כאן. אורתו-דה: אבנים מבית היוצר של תיאטרון אורתו-דה "אבנים" - מופע ויזואלי בהשראת פסל "מורדי הגטאות" של נתן רפפורט (1911-1987). המופע זכה עד כה בשישה פרסים בינלאומיים ומייצג את ישראל בכל העולם. יוצר ובמאי: ינון צפריר. במאי שותף: דניאל זעפרני. ייעוץ וליווי אמנותי: אבי גיבסון בר-אל. שחקנים: ינון צפריר, אבי גיבסון בראל, מוטי סבג, חזי כוהן / עמית ברעם, נוגה דאנגלי / הילה ספקטור, מייקל מרקס / יניב מויאל. יום ג', 28.5.2012, 20:30, צוותא, תל אביב תודה לתיאטרון החדר. להזמנת כרטיסים: 03-6950156/7, או ישירות באתר צוותא. מחיר כרטיס: 120 ₪. למנויי האיגרת השבועית: 60 ₪. קוד בקופה: "כרטיס ידיד". תיק פוריות IV כן או IV לא!
היא רוצה ילד. זה לא קורה. הולכים לטיפולים. אלפי זוגות פוקדים את מרכזי הפוריות ועוברים תהליכי הפריה חוץ גופית. ליאת חיים פורצת את מחסום השתיקה. מונודרמה על נשיות, אנושיות וטיפולי פוריות. מאת ובביצוע: איריס הרפז | בימוי: אסנת שנק-יוסף | עיצוב אירוע והפקה בפועל: ירון פרידמן. מוסיקה מקורית ועריכה מוסיקלית: שי בן יעקב ואיריס הרפז | עיצוב תאורה: ג'ני חנה. ייעוץ אמנותי: סמדר יערון ואמיר אוריין - תיאטרון החדר 27.6 יום ה', 20:30, מרכז התיאטרון של עכו 15.6, מוצ"ש, 20:30, בתיאטרון החדר 60 ₪. לחברי החדר כרטיס ידיד 40 ₪. כתבה ב-ynet. ראיון: קול השלום. להזמנות, ירון: 050-657-7027 המרכז לתיאטרון עכו מציג נוואל (עם סמדר יערון) 23.5 | יום ה' | 20:00 | תיאטרון תמונע, ת"א חוש בוש קוראים בקפה עם רם אורן 26.5 | יום א' | 20:30 | המרכז לתיאטרון של עכו ההצגה של יוספה 28.5 | יום ג' | 20:00 | הדירה בין חומות עכו העתיקה Say no more 30.5 | יום ג' | 20:30 | המרכז לתיאטרון של עכו 04-9914222, 04-9813834, www.acco-tc.com BANDITO FESTIVAL 8 להקות ממחתרת הפאנק-רוק הישראלית באח"צ אחד! יהיה אוכל (טבעוני), בירות ומשקאות יותר חריפים מזה, דיסטרואים ומוזיקה טובה לאוזניים! להקות: בת הים הקטנה,MAD CHOICEBALATA , Mondo Gecko, The Jim Tablowski Experience (גרמניה), מחלקת חניקות שוטרים,SPIT, BEST. פרטים: ספר הפנים. שבת, 08.06.2013, מועדון הקורו, יצחק שדה 32. פתיחת דלתות 16:00, להקה ראשונה 16:30! מלך. כן, כן, מלך הזמנה לקריאה מבוימת של המחזה כתיבה: שז. בימוי: יניב מויאל שחקנים: רמי גואטה, רן בן עזרא, שרון שלומי, מוטי סבג, הילה מצקר, איילה ליפשיץ, יניב מויאל. זה קורה בזמן הזה, בבית הזה. כאן חי הגבר. הגבר שהוא המלך. המלך שהוא אביה של תמר. המלך שהוא תוקפן. אלים. עיוור לעצמו. ותמר, בתו של המלך, האם תישאר נתינה נאמנה וצייתנית לאביה? או שאולי יגיע נסיך גואל להציל אותה? ואולי תמר תמצא את דרכה אל מחוץ לארמון בכוחות עצמה? מועד הקריאה: 31.5.2013, יום ו', שעה 19.00 תיאטרון הסמטה, מזל דגים 8, יפו העתיקה. כרטיסים במחיר 20 שח: 03-6812126 חנוך לוין כאן ועכשיו פרוזה. מערכונים. קטעים ממחזות. שירים. במאי ועורך: אלברט כהן מנהל מוזיקלי וליווי: שי בן יעקב. שחקנים: אסתי קונטס, אביגיל ארנהיים, אשר ברנשטיין. יום ה', 23.5. בשעה 20:30, מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה, רחוב ביאליק 26 תל אביב. טל' 03-6201185. מחיר כרטיס: 50 ש"ח; למזמינים מראש: 40 ש"ח; מעבר לגבולין מאת: י.ח. ברנר, בעיבוד ישראל המאירי. בימוי: אילן תורן תפאורה: אבנר המאירי. תלבושות: חגית שילוני. תאורה: יחיאל אורגל. הפקה: טל בר. ההצגות מתקיימות במשכן לאומנויות ע"ש ד"ר ראובן הכט באולם 207, אוניברסיטת חיפה. יום א', 26.5.13 , יום ב', 27.5.13 , יום ג', 28.5.13 בשעה 19:00. הכניסה חופשית בהרשמה מראש. בטלפון: 04-828882. אורפיאוס ביפו בימת מיצג לשירה בעריכת מרדכי גלדמן וגבי אלדור מיצג ראשון: משירי פול צאלן עם גבי אלדור ואמיר אוריין: "זמנים לא שקטים". סיפור האהבה המתמשכת בין המשורר פול צלאן, והמשוררת אינגבורג בכמן דרך חליפת המכתבים ביניהם, ומבעד לשיריהם הנפלאים. הטקסטים השונים חושפים את חייהם ש"על הקצה". מיצג שני: עדיה גודלבסקי במיצג אורפיאוס. עדיה גודלבסקי תגיש קטעים מתוך יצירתה 'באל"ף סופה שתנוח' . מבוס על המיתוס של אורפיאוס ואורידיקה. יצירה, בימוי, מוזיקה וביצוע: עדיה גודלבסקי ליווי אמנותי: לילך דקל אבנרי. התיאטרון של יפו, יום חמישי 30/5 בשעה 21:00. טל': 03-5185563. שעה ועשרים. 50 ש"ח. מונולוגים ודיאלוגים לשחקנים/ות: כתבו אלינו ונשלח קובץ: (הדוא"ל שלנו)
וינסטון סמית: הוא למד בצבא הוא למד שהפתרון הסופי, לאחר שכל הפתרונות החוקיים כשלו, הוא הריגה ווידוא הריגה. הוא היה חייל טוב, חייל בצבא ה-הגנה. כי אם הניחו לו לשאת נשק גם באזרחות הרי גמרו בדעתם שהאיש שפוי בדעתו. על כן, לאחר שכל הפתרונות הפיננסיים שלו כשלו הוא ביצע הריגה ווידוא הריגה בזולתו, כי כך למד, וביצע הריגה בעצמו, כי הזעם וחוסר האונים כיוונו אותו אל מה שלמד. עכשיו הם שואלים: איך הגענו למצב הזה? וראש הממשלה אומר: פיגוע. כך סגנונו של ראש ממשלתנו. (וינסטון סמית) -------------- -------------- -------------- וְתַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ (תפילה זכה, מחזור יום הכיפורים) -------------- -------------- -------------- "ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה, הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר, אל בני גזע נבחר". (היטלר, "הוידוי האחרון של אדולף היטלר") -------------- "אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה לדבר (פאולינה, "העלמה והמוות") -------------- קטן זה יפה. אינטימי זה נכון. (אינטימיזציה של האירוע האמנותי) -------------- -------------- -------------- הטלוויזיה החברתית (אהוד שם טוב, 052.5433100) אמיר אוריין - תיאטרון החדררחוב הירקון 29, תל אביב 6801138  |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
