הצטרפו לאיגרת השבועית

"שיטת אוריין היא צעד קדימה בהתפתחות התיאטרון. זו חוויה בלתי רגילה! (פרופ' אואן שפירו, אוניברסיטת סירקוז, ארה"ב)


האיגרת השבועית

יום ה', 2015 . 9 . 24

שנה טובה!

-------

עכשיו ההרשמה

ללימודי המשחק והבימוי

בקורסים השנתיים המרוכזים

בתאטרון החדר

טל', 03-5171818

מידע נוסף כאן

ייעוץ אישי, 052-340-1478

-------

-------

היטלר

יום ד', 14.10.2015, בשעה 20:30 בחדר

-------

הנוסע הסמוי

בקרוב הוא חוזר

-------

המשרתים

ימים ג'-ד', 3-4.11.2015, 20:30 בחדר

-------

נו-אקסיט

בקרוב היא חוזרת

-------

המליאה

יום ו', 2.10.2015, בשעה 16:00

פגישה דו-שבועית נינוחה

לקראת סופ"ש נעים

סבב תגובות חופשי, פרשת השבוע, במה פתוחה

שחקנים, מחזאים, משוררים, יכולים לבדוק כאן קטעים חדשים

20 שח כולל כיבוד. טל': 03-5171818, 052-340-1478

-------


באיגרת זו:

•   מדברים על תאטרון החדר
•   שיטת אוריין - המעגל הפתוח: הפרעת קשב
•   פרשת השבוע: האזינו: דברים ל"ב
•   טאל לוי: ריפוי ותיקון בשיטת אוריין (31)
•   אודישנים דרושים: לבדוק
•   אירועים: לוח

מרטין מוגילנר, אבי גיבסון בר-אל, סמדר יערון, ליאון רוזנברג, אלון אבוטבול, עינת ויצמן, דנה דבורין - מדברים על לימודיהם בתיאטרון החדר.

סרט קצר של גיא דוידי, בוגר תיאטרון החדר ("חמש מצלמות שבורות"),

שהוא פרומו לסרט באורך מלא "רגשות מעורבים".  


קישור קבוע

תאטרון הוא לא רק בידור. תאטרון הוא שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם

 

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית)

 

(משך קריאה משוער: 5 דקות)

 

היא אמרה לי שיש לי הפרעת קשב. אולי רצתה לעשות לי כבוד ולצרפני למועדון הנבחרים של בעלי ההפרעה שכל העולם מחזר אחריהם. נולדתי בדור שלא הייתה בו כלל הגדרה של הפרעת קשב. אבל לפני זמן מה היא אמרה לי שהיא מאבחנת אצלי הפרעת קשב. כמובן שקיבלתי את דבריה ללא הסתייגות וגם אם אין לי הפרעה כזאת, תמיד נחמד שאפשר להתגאות באפשרות הזאת.

האם הקטע הזה הוא פרי של הפרעת קשב?

קשב והקשבה באים יחד. מה יכול להיות פשוט מזה?

שאלו אותי: לא מתסכל אותך להיות טרוד בדברים פשוטים?

 

פשוט

לא. דברים פשוטים יוצרים את החיים שלנו. גם לכאורה המורכב והמסובך, למעשה מורכב מחלקים פשוטים. ואם נסביר אותו לעצמנו בצורה מובנת יתגלה כפשוט.

למשל: "התנועה שבין היסטוריה לבין חוויה אישית מידית ואותנטית, יוצרת הרמוניה אנושית ואמנותית". בלי ספק משפט מורכב. אבל אם במקום "היסטוריה" נציב את המשפט "הבוקר צחצחתי שיניים", ובמקום "חוויה אישית מידית ואותנטית", נציב את המשפט "בזמן שצחצחתי שיניים חשבתי מה אני צריך לקנות היום במכולת", הרי שהמשפט האקדמי המאיים עשוי להתפרק מאיומיו ולהיות פשוט יותר, מובן יותר.

 

שייקספיר

אתה לא צריך להיות שייקספיר ז"ל או אברהם שלונסקי ז"ל, או תבדל לחיים ארוכים, בר רפאלי. אתה בהחלט יכול להיות אתה עצמך וזה יכול להיות כל כך פשוט ונכון. כמובן שאתה יכול ללכת ללמוד עשרים שנה את תורות הספרות והשירה והדוגמנות למיניהם ואז להטיח את עצמך אל מול חומות התעשייה הבצורות ולהתפלל שתעשיית התרבות תאמץ אותך. יש לך את כל הזמן הזה? אם כן, טוב. בהצלחה במימוש משאלותיך. דרך אגב: בהטיחך את עצמך אל חומות התעשייה זכור להציג את עצמך כשייקספיר או כתואם שייקספיר, וכך גם בר רפאלי או תואמת רפאלי. הדמיון שלהם מוגבל והם תמיד מחפשים מישהו או משהו שדומה למישהו או משהו שהם מכירים. אם בדרך תאבד את עצמך, תמיד תוכל לנחם את עצמך בכך שזהו מחיר סביר כדי להיות בתעשייה.

 

החומה

הקשבה לעצמי ולזולת – מה יכול להיות פשוט יותר מזה?

הנחת יסוד: אנחנו חיים בתקופה מרובת ניכור הדדי, מרימים חומות הפרדה ביני לבינך, ביני לבין עצמי וככל שחומות ההפרדה הללו הולכות ומתגבהות, כך אנו מתעקשים לטעון שיש לנו מודעות עצמית טובה יותר ואנחנו מאושרים יותר. בתנאים כאלה קשה להיערך להקשבה לזולת, אולי רק לפחד מפניו.

הנחת היסוד אינה סותרת את האפשרות של ההקשבה. היא רק מסבירה מדוע קשה לקיים הקשבה. כי כשלעצמה, ההקשבה פשוטה.

 

זבל

אני לא מזלזל בדברים הפשוטים ביותר, אפילו הזולים ביותר, לעיתים מגונים ביותר, וגם זבל. זבל יכול לעורר השראה. לפעמים אני צופה בטלוויזיה ונחשף לתעמולה של פוליטיקאים נלהבים נוטפים דבש ורעל לסירוגין וחטיפים נוטפי שומן וסוכרים, נחשף לסרט תעודה בודד שמלמד דבר אחד או שניים על החיים ונחשף לרבים אחרים חסרי ערך ותוך כדי בהייה סבילה בזבל המוגש לי, אני מוצא לפעמים פנינה אותנטית מקסימה ששרדה למרות המאמץ האוטומטי של ברוני הטלוויזיה למחוק אותה. מעולם לא הבטחתי לעצמי שאתנזר מזוועות העולם הזה.

 

תמונה

אני מבקש ליצור דברים פשוטים וברורים, מובנים לכל אדם, לדבר במילים פשוטות וברורות. מילה היא צורת קשר ישירה ביותר. לא תנוחות פיזיות, לא מחול קלאסי, מודרני, פוסט מודרני, לא פוסט של פוסט של דבר שאפילו לא הוגדר עדיין, לא סימני צבע על בד, מסך, צג, מרקע. לא רוצה תמונות שמדברות יותר מאלף מילים. מבקש מילה אחת בתוך משפט אחד, שמדבר יותר מאלף תמונות.

 

מגע

ועכשיו התמונות כבר לא אומרות יותר מאשר להצהיר על עצמן שהן תמונות, ודאי שהן לא אומרות יותר מאלף מילים. החיים שלנו הפכו לרצף של תמונות והרצף לא אומר דבר מלבד מלהכריז על עצמו שהוא רצף ולחסום את התודעה כדי למנוע מאתנו מגע עם התחושות המקוריות שלנו, התמונות, המחשבות, הרגשות. מדוע הפחד הזה ממגע עם עצמנו? זה הפחד מפני אפשרות של מהפכה.

 

על כן, פשוט לעצור לרגע את מרוץ התמונות ולשאול את עצמך מה קורה לי.

ואז אולי חווים רגע אחד של פחד מפני מהפכה.

איש כמובן לא יודה בכך. אבל לא נורא. לא חייבים להודות בפחד מפני המהפכה. לפעמים מרגישים תסכול או אפילו זעם על מי שהעז לשאול אותנו שאלות מביכות. ואז המהומה הקטנה הזאת שוככת ונעלמת ואפשר לשאול את עצמנו ולענות על השאלה: מה קורה לי? כל כך פשוט. זו תחילתו של מגע מופלא עם עצמנו. אחר כך עם העולם.

 

- שנה טובה. שתהיה לנו בה הזכות להיות אנשים הגונים.

 

באהבה,
אמיר 

קישור קבוע

(מתוך "פרשת השבוע" מאת אמיר אוריין. תפיסת המקרא כאן היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו קוראים בו?)

 

(משך קריאה משוער: 4 דקות)

 

53. האזינו: דברים ל"ב

"האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי-פי" (האזינו: דברים ל"ב 1).

 

שירת האזינו היא צוואה רוחנית אחרונה של משה, האב הנוטה למות.

כזכור, בקשנו לראות את ההליכה במדבר, כתקופת הגלות של האדם-היוצר שיצא מבית אביו ועשה את התבגרותו במדבר. המדבר של משה הוא המקום שבו מתקיימת גלות מרצון. המדבר הוא המצע עליו צומחת יצירה. הוא השער משעבוד לגאולה. מחוז חפצו של האדם-היוצר משה היא היצירה. מבחינתו של משה זו התורה ומשכנה בארץ המובטחת. לאו דווקא ארץ מובטחת של נדל"ן, אלא ארץ מובטחת כמרחב רוחני. חיבור של חומר ורוח במקום פיזי המאפשר יצירה. כל מקום פיזי טוב ליצירה. זו גם הדרך שעשה הנביא הראשון, אברהם, בצאתו מבית אביו למצוא את אלוהיו, אל חדש במובן של משמעות חדשה לקיומו כאדם.

 

אפשר לשאול: אם אכן הארץ המובטחת היא דימוי להתממשותה של היצירה, ויצירה מטבעה באה לתקן את האדם, מדוע הספר הבא בתנ"ך, ספר יהושע, המתאר את כיבוש הארץ, רווי בדם, במלחמות וברצח-עמים? אם נתפוס את המקרא כפשוטו, הרי הארץ המובטחת נקנית בדם הזולת ובמעשי פשע כנגד האנושות. היום תוגדר חשיבה כזאת במרחב האזרחי וההומניסטי, כלאומנית או פשיסטית או סתם מנוולת. לדוגמא, בדרך חשיבה כזאת אפשר גם לתרץ מעשי עוול מתוך, לכאורה, הכורח לקנות את הארץ בדם. זוהי תפיסה אגוצנטרית-עיוורת, המקדשת את העוול.

 

אין להתעלם מהקושי שמציב ספר יהושע. יש לחזור ולהזכיר כי בני ישראל קנו את הארץ הזאת בכיבוש ובדחיקתם של עמים אחרים, וזה לא דבר להתגאות בו, וודאי שאין לראות בו מודל לחיקוי. מי שרואה את דרכם של העברים באמצעות תפיסות טוטליטריות-מוחלטות, עלול לומר: או שכובשים את הארץ, או שמוותרים עליה. ברוח זו הייתה נפוצה בעבר סיסמת בחירות ימנית-פשיסטית: "או אנחנו או הם!". זוהי קריאה למלחמה עיוורת. אם אכן מלחמה ודיכוי הם ביטוי לכישלון הקשר שבין בני-אדם, הרי שמעשי כיבוש ודיכוי ודחיקת הזולת וודאי הם ביטוי לחולשה אנושית.

 

מכאן שהדרך הנכונה למצוא את מקומך בעולם היא באמצעות היכולת האנושית להתחבר אל ארץ מובטחת באהבה ובסובלנות, תוך התחשבות בזולת ויצירה משותפת של כל היושבים על אדמה זו. לעומת התפיסה הלאומנית, שהיא עיוורת, נאיבית והרסנית, דרך ההתחברות ההדדית היא ריאליסטית ובונה ושום תירוץ לאומני לא ישנה זאת.

 

על כן, יש לתפוס את החומש כתהליך התגבשותם של בני-אדם יוצרים, כסיפור הולדתו של עם וגיבוש זהותו הרוחנית, ואילו את ספר יהושע יש לתפוס כמשל להתגברותו של כוח הזרוע וחולשתו הרוחנית של עם. גם כיבוש הארץ עצמו אינו מחפה על כך. על פי החומש הלך העם במדבר ארבעים שנה. על פי המחקר הממלכות היהודיות היו קיימות בארץ ישראל כארבע מאות שנה (פינקלשטיין וסילברמן, "ראשית ישראל", אוניברסיטת תל-אביב, 2003). אולי יש בכך סמליות מה. בכל אופן, ככל שאדם הולך ודוחק את האנרגיה האנושית שלו אל תוך כוח הזרוע, כך הולכת ונחלשת נפשו, עד כיליון. הארץ המובטחת כדימוי של יצירה, יכולה להתממש בסובלנות ובאהבה, בהוקעת הרע ובקבלת הטוב, בקבלת הזולת ובהתחשבות בצרכיו. זו דרכה של יצירת האמנות.

 

(אמיר אוריין)

קישור קבוע

(קטע מעבודת המחקר של טאל לוי, הבוחנת את הערך הטיפולי המוסף ב"שיטת אוריין - המעגל הפתוח" בעבודה עם יוצרים מופיעים. מכללת לסלי, נובמבר 2012)

...

2.ד. מקור לביטחון עצמי (המשך)

 

מרואיין 9, א', מספר על פגישתו הראשונה בשיטה, באופן פרטני עם אוריין, לפני הצטרפותו לקורס המנחים:

"תוך כדי עבודה על הצגה הגעתי לפגישות אישיות וחזרתי לעצמי בעקבות כך. לפני השנה הזאת, שבה למדתי אצל אמיר, היו ימים ולילות שלא אכלתי ולא ישנתי, הייתי בשבר נוראי, הוא החזיר לי את הביטחון שלי כשחקן ודרך השיטה נתן לי להיות, בתוך סך-הכול שתי פגישות אישיות."

 

מרואיין 7, מ', שחקן וכוריאוגרף, התנסה בשיטה בגיל 21:

"אני מרגיש שקיבלתי המון אומץ וכיוון מדויק למה אני אלך לעשות בחיים."

 

(עמ' 79)

קישור קבוע

אולי יש שם משהו בשבילך

נא לעבור לדף אודישנים דרושים

קישור קבוע


היטלר

"זהו מבצע של משחק נדיר!  (צבי גורן, אתר הבמה)

"ביצוע וירטואוזי!"  (חיה בראל, קול ישראל, רשת א', "שורה ראשונה")

"חוויה נהדרת!  אמיר אוריין מתגלה כפרפומר יוצא מן הכלל".  (יוני איתיאל, קול ישראל, רשת ב', "מה יהיה עם יואב גינאי")

"אמיר אוריין בהופעתו האינטנסיבית, עושה את הבלתי אפשרי. הוא מחשמל ומצמרר ומחייה לפנינו את המפלצת המתועבת ביותר שידענו".  (אליקים ירון, קול ישראל, רשת ב', "בחצי היום" וגם "מעריב")

"תצוגת משחק מדהימה. אירוע שהוא בדיוק ברוח הזמן!"  (יואב איתמר, עורך, מנחה, מבקר)

"הצגת יחיד מופלאה!"

(תמי מולד-חיו, מבקרת תרבות וחברה)

אם היטלר היה נכנס אל החדר, מה הוא היה אומר? טרגי-קומדיה אפלה.

מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין

בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

משחק: אמיר אוריין

החדר: רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב

למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח

כולל קפה, תה, מים ומאפה

יום ד', 14.10.2015, בשעה 20:30 בחדר

טל': 0508-497715, 03-5171818

(היטלר - דף באתר החדר)

(לקבלת התכנייה)

 

הנוסע הסמוי

מונודרמה מצמררת, מרתקת,

מבוססת על סיפור אמיתי:

רב חובל מגלה על סיפון ספינתו נוסע סמוי

נכתב כסיפור ע"י יוסי זיו.

עיבוד לבמה ובימוי: אמיר אוריין.

משחק: יוסי זיו.

בקרוב הוא חוזר

40 ₪ . טל': 03-5171818, 052-340-1478

(הנוסע הסמוי - וידיאו)

 

המשרתים

בעקבות ז'אן ז'אנה

ע"פ תרגומה של עדה בן נחום

כולל קטע מתוך "יומן מלחמה 2014",

מאת סלמאן נאטור, בתרגום יהודה שנהב שרעבני

עיבוד חדש: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

בימוי, עיצוב תפאורה ותלבושות: אבי גיבסון בר-אל

שחקנים יוצרים: אביאל שיליאן, טל דנינו, מוטי רוזנצוויג

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין - תיאטרון החדר

ע. במאי וייעוץ חזותי: רינת מוסקונה

הפקה: קבוצת אורתו-דה בניהולו של ינון צפריר

40 שח כולל שתיה קלה

ימים ג'-ד', 3-4.11.2015, 20:30 בחדר

טל': 03-5171818, 050-849-7715

 

"המליאה" של תיאטרון החדר

דלת פתוחה. פגישה דו-שבועית נינוחה

"מה קורה?", פרשת השבוע, במה פתוחה

יוצרים יכולים לבדוק כאן קטעים חדשים

כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות

המליאה פתוחה לכל

20 שח כולל כיבוד. טל': 03-5171818, 052-340-1478

משך הפגישה: 3 ש' בערך.

הפגישה הבאה:

יום ו', 2.10.2015, בשעה 16:00

20 ש"ח כולל כיבוד.

החדר החדש, רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב

רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818, 052-340-1478

או בדוא"ל: כאן.

(קישור: המליאה)

-----------------------


מונולוגים לשחקנים/ות:

כתבו אלינו ונשלח לכם קובץ מונולוגים (הדוא"ל שלנו)

קישור קבוע

אמיר אוריין - תיאטרון החדר

רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב
טל: 03-5171818.  פקס: 03-5160706. 
דוא"ל: info@roomtheater.co.il