הצטרפו לאיגרת השבועית

אתה מדבר על העולם, ואני מהרהר לעצמי: מעניין מאד. אתה מדבר על עצמך, ואני מתרגש: עכשיו אני מבין אותך.


האיגרת השבועית

יום ה', 2015 . 11 . 19

פרס העיבוד

בהצגת "המשרתים"

ניתן ל:

אבי גיבסון בר-אל ואמיר אוריין

תודה

לצוות היוצרים

לחבר השופטים

(פסטיבל הפרינג', 2015)

נמשיך...

-------

-------

לימודי משחק ובימוי

בקורסים השנתיים המרוכזים

בתאטרון החדר

טל': 03-5171818

מידע נוסף כאן

ייעוץ אישי:

052-340-1478

-------


באיגרת זו:

•   יוצרים בחדר: חלב
•   שיטת אוריין - המעגל הפתוח: מושגח, נעזב
•   פרשת השבוע: ויצא
•   פירור: כעס
•   אודישנים דרושים: להיכנס לרגע
•   אירועים: לוח

מונודיא - ערב מונולוגים-דיאלוגים מתחברים למחזה. קטע 9: חלב. כתב: יואב איתמר. ביימה: מיכל שמש. משחק: הלל מליניאק, נעמה יעקובוביץ'.


קישור קבוע

תאטרון הוא לא רק בידור

הוא שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם

 

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית)

 

(משך קריאה משוער: 5 דקות)

 

מושגח, נעזב

"לפעמים אני מרגיש מושגח, לפעמים נעזב. כשאני מושגח, יש עלי השגחה פרטית ואלוהים אוהב אותי. כשאני נעזב, אני בתלישות וחושב שהחיים לא בשליטתי, עד כדי סכנה של לצאת מדעתי. נמאס לי להיות משוגע ולהתעסק עם שיגעון. אני בבלבול נפשי גדול ועכשיו אני רוצה ללכת לסדר נפשי נורמלי."

 

מי שכתב את הדברים הללו, מעולם לא אושפז כ"משוגע", מעולם לא אובחן כ"משוגע", מעולם לא הוגדר ע"י אנשי מקצוע כחולה נפש לפי איזו שהיא אמת מידה. הוא בעל משפחה ומתפקד בסבירות מתקבלת על הדעת. בלי ספק שהוא אדם רגיש וגם מאד יצירתי. אישיות גבולית? אולי. אני מעדיף להתייחס אליו כאל אדם-יוצר על פי ייעודו.


"מושגח" ו"נעזב" הם צורות ביטוי אישיות מאד של הכותב ויחד עם זאת אוניברסליות על פי תפקודן, ובאמת חיינו נמצאים בתנועה מתמדת בין "מושגח" לבין "נעזב". זו חוויה קוטבית בעלת שמות רבים. הם תלויים במקום ובזמן, באורחות חיים, ברוח התקופה. אלו חוויות מהותיות לכל אדם.

 

פתוח סגור

מה שמשותף לכל החוויות הללו הם שני מצבי יסוד:


האחד הוא מצב תודעה פתוח. הכותב מכנה אותו "מושגח", בבחינת השגחה עליונה פרטית שורה על האדם והוא חש התעלות, אושר או לפחות סיפוק ביחסיו עם עצמו והסביבה. במצב פתוח יש זרימה חופשית של חוויות, מן הפנים החוצה ומן החוץ אל הפנים. יש קשר טוב עם עצמי, עם הסביבה, עם אלוהים. "המושגח", מרגיש אהוב, פתוח אל האהבה ואוהב. הוא מחובר אל העצמי, אל הסביבה החיצונית, הסביבה הפנימית, האלוהים.


המצב השני הוא מצב תודעה סגור, שבו הוא "נעזב" על ידי ההשגחה הפרטית. מצב סגור מוגדר לפעמים כהפרעת נתק מהעצמי. כלומר, האדם חווה תלישות והפרדה בין עצמי לבינו, בין עצמי לבין הסביבה, בין עצמי לבין אלוהים. לפעמים חש עצמו כמו בסרט או בחלום. שחקן אחד אמר לי שבמצב הזה הוא "לא מחובר ברמות!" במצב סגור יש התכנסות והצטמצמות פנימה, חווית קריסה אישית אל תוך תהום ללא תחתית ואז באה החרדה.

 

תכונת החוויה

חוויה היא תופעה בעלת גבולות ברורים אף אם לא יתמיד ידועים מראש. לכול חוויה יש התחלה, קיום ודעיכה ואז אמורה להופיע חוויה חדשה. לדוגמה: "הייתי שמח ועכשיו מה יהיה?" בתקופת הביניים בין חוויה ידועה שהסתיימה לבין זו שאמורה לבוא אחריה והיא עדיין לא ידועה, ובכן, בתקופה זו מופיעות כל הצרות, שלא נדע.

 

השגחה

יכולת ההכלה של ההשגחה העליונה, יכולת המאפשרת את חווית ה"מושגח", תלויה באדם ולא בהשגחה. אבל אין אדם יכול להכיל השגחה עליונה ונצחית לנצח. כי לאחר הרף עין קצר או ארוך, הוא הופך לישות חד ממדית ומתאיין, כלומר ולכאורה, נעלם האדם רב הממדים ונותרת אישיות חד ממדית. על מנת לקיים את חייו ויצירתו, על האדם היוצר לקבל על עצמו את גורלו האוניברסלי כמי שנע בין נעזב לבין מושגח, בין מפורק לבין מחובר, בין סגור לפתוח.

ועל כן, מתוך מודעות אישית, מתוך החלטה ובחירה אישית, הוא חייב לקבל על עצמו את הנפילה המודעת לתהומות של ייאוש, מתוך ידיעה מוצקה שבקרוב הוא עומד לעלות מן התהום ולהיות שוב מושגח.

 

כאשר אנו חווים את קריסתו של ה"נעזב", רצוי לעשות פעולות אלו כדי להקל על הסבל:

א. "לשוחח עם הקריסה". לקיים דיאלוג פנימי עם מצב הקריסה כאילו היה ישות נפרדת ממני, דמות לעצמה. לתאר אותה במילים. חווית קריסה היא קודם לכול חוויה חושית לא מילולית. המלים מכניסות את החוויה לתוך קופסה שבה קל יותר לנהל אותה.

ב. להכריז בפני עצמנו: "הקריסה הזאת היא זמנית! בקרוב אני אקום ממנה בכוחות מחודשים, בריא ומאושר". כל אחד בוחר את הניסוח האישי, האינטימי, הדיסקרטי המתאים לו/ה.

ג. לקבוע מועד שבו תסתיים חווית הקריסה ותחל הצמיחה מחדש: "החוויה הקשה הזאת תסיים בעוד שעה!" (או בעוד שעתיים, יום, יומיים או בכל מועד שבוחרים בו). זוהי בחירה אישית ויכולה להיות שרירותית ודמיונית. מה שקובע את תקפותה היא הבחירה שלנו לכשעצמה. הבחירה במועד שבו מסתיימת חוויית הקריסה מקנה שליטה על החוויה. אם נסתיימה החוויה קודם לכן – מה טוב! עדיין לא נסתיימה? נוקבים במועד חדש...

 

ואילו חוויית "המושגח", האהוב, האוהב, הרי היא אינה מצריכה שום טיפול. מניחים לה להתקיים וחווים אותה במלואה.

 

שלכם באהבה,
אמיר

קישור קבוע

(קטעים מתוך "פרשת השבוע" מאת אמיר אוריין.

תפיסת המקרא כאן היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו קוראים בו?)

 

(משך קריאה משוער: 2 דקות)

 

7. ויצא: בראשית כ"ח 10 - ל"ב 3

"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה"

(ויצא: בראשית כ"ח 10)

 

חרן, עיר קדוּמה, עוד מהתקופה השׁוּמֵרִית והאַכָּדִית, ששכנה במעלה נהר הבַּלִיח שבטורקיה של ימינו. היא מוזכרת בתעודות אַשׁוּרִיוֹת מהמאה ה-19 לפנה"ס ובתעודות מהמאה ה-18 לפנה"ס.

בתנ"ך מופיעה חרן כמקום שבו תרח, אביו של אברהם, השתקע, לאחר שברח מאור כַּשְׂדִּים (נח: בראשית י"א 31).

מחרן נדד אברם לארץ כנען (לך לך: בראשית י"ב 5-4).

נחור אחיו של אברהם, נשאר בחרן (חיי שרה: בראשית כ"ד 10).

אליעזר, עבד אברם, חוזר לחרן כדי למצוא אישה ליצחק (שם: כ"ד).

בחרן נושא יעקב את נשותיו לאה ורחל, בנות לבן, נכד נחור (תולדת: בראשית כ"ז 43, כ"ח 10 ואילך).

 

האבות נהגו לצאת מארץ כנען ולבוא אליה ואלוהים הולך עימם. יש בזה שוני ממערכות היחסים שבין שבטים אחרים ואלוהיהם בארץ כנען. רוב אלי כנען היו אלים טריטוריאליים ופונקציונליים, כלומר הם התייחסו למקום מסוים והיו בעלי מיומנות מסוימת בתחום התמחות מסוים. למשל: עשתורת הייתה אלת הפריון. בעל, אל המלחמה, הגשמים, הסופות והרעמים וגם עסק בחקלאות וכיוצ"ב.

 

לעומתם, האל העברי "מלוא כל הארץ כבודו" (ישעיהו ו' 3).

השכינה שהיא פן אלוהי שפעולותיו נגלות לבני אדם, שורה בבית המקדש בירושלים: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (תרומה: שמות כ"ה 8). כלומר, לא רק בבית החומר, אלא גם ובעיקר "בתוכם", כלומר, ברוחם של בני אדם, וכן: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים" (תצוה: שמות כ"ט 45).

 

כלומר, הפולחן הדתי העברי יכול להתקיים בכל אתר, בין אם בית המקדש קיים ובין אם לאו. יש להזכיר זאת למי שפועלים להקמה מחודשת של בית מקדש פיזי בירושלים. ודאי שלא בית המקדש יעשה אותם קדושים, אלא מעשיהם והגינותם, ואם אין הם הגונים, אף בית מקדש לא יוכל לכפר על כך.

קישור קבוע

ככל שאתה מרסן את הכעס,

כך אתה מבטיח לעצמך,

לעתיד לבוא,

פיצוץ הרסני גדול יותר.

תן עכשיו ביטוי לכעס ביצירה שלך.

יצירה מטהרת את האדם.

קישור קבוע

אולי יש שם משהו בשבילך.

חדש: קול קורא לפסטיבל עכו ה-37. פסטיבל עכו ה-37 הבינלאומי לתיאטרון אחר, מזמין יוצרי תיאטרון, להגיש הצעות לפסטיבל עכו 2016...

מעבר לדף אודישנים דרושים

קישור קבוע

היטלר

"זהו מבצע של משחק נדיר!"  (צבי גורן, אתר הבמה)

"ביצוע וירטואוזי!"  (חיה בראל, קול ישראל, רשת א', "שורה ראשונה")

"חוויה נהדרת!  אמיר אוריין מתגלה כפרפומר יוצא מן הכלל".  (יוני איתיאל, קול ישראל, רשת ב', "מה יהיה עם יואב גינאי")

"אמיר אוריין בהופעתו האינטנסיבית, עושה את הבלתי אפשרי. הוא מחשמל ומצמרר ומחייה לפנינו את המפלצת המתועבת ביותר שידענו".  (אליקים ירון, קול ישראל, רשת ב', "בחצי היום" וגם "מעריב")

"תצוגת משחק מדהימה. אירוע שהוא בדיוק ברוח הזמן!"  (יואב איתמר, עורך, מנחה, מבקר)

"הצגת יחיד מופלאה!"

(תמי מולד-חיו, מבקרת תרבות וחברה)

 

אם היטלר היה נכנס אל החדר, מה הוא היה אומר? טרגי-קומדיה אפלה.

מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין

בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

משחק: אמיר אוריין

החדר: רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב

למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח

כולל קפה, תה, מים ומאפה

מוצ"ש, 12.12.2015, בשעה 20:00

טל': 0508-497715, 03-5171818

(היטלר - דף באתר החדר)

(לקבלת התכנייה)

 

הנוסע הסמוי

בקרוב הוא חוזר

טל': 03-5171818, 052-340-1478

(הנוסע הסמוי - וידיאו)

 

המשרתים

בקרוב הם חוזרים

טל': 03-5171818, 050-849-7715

 

"המליאה" של תיאטרון החדר

דלת פתוחה. פגישה דו-שבועית נינוחה

"מה קורה?", רצף חימום, "מנחה-שחקן", נושא על הפרק, במה פתוחה

יוצרים יכולים לבדוק כאן קטעים חדשים

כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות

המליאה פתוחה לכל

20 שח כולל כיבוד. טל': 03-5171818, 052-340-1478

משך הפגישה: 3 ש' בערך.

הפגישה הבאה:

יום ו', 27.11.2015, בשעה 16:00

20 ש"ח כולל כיבוד.

רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב

רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818, 052-340-1478

או בדוא"ל.

(המליאה)

-----------------------  

אירועים של חברים

-------------  

אורתודה: אי שפיות

מחזה חברתי-סאטירי, פרי עטן של יפעת צפריר וציפי גלעד, על הון ושלטון, שחיתות ועריצות. על אנייה ששטה בים שנים רבות לא מגיעה לשום מקום.

בימוי: יפעת זנדני-צפריר וינון צפריר. במאי שותף: דניאל זעפרני.

ליווי אומנותי: אבי גיבסון בראל.

יום ב' 21.12.15 , יום ג' 22.12.15

בשעה 20:30, מחסן 2, נמל יפו. טל': 03-7511136.  www.orto-da.com

 

פסטיבל תאטרון קצר מס. 17 – צוותא 2015

26-28.11.2015

שלושה ימים. שני מקצים. חמש הצגות קצרות בכל מקצה. 5 הצגות בכרטיס 1.

כרטיסים במחיר 40 שח (במקום 90 שח בקופות). כל הפרטים כאן.

-----------------------

 

מונולוגים לשחקנים/ות:

כתבו אלינו ונשלח לכם קובץ מונולוגים (הדוא"ל שלנו)

קישור קבוע

אמיר אוריין - תיאטרון החדר

רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב
טל: 03-5171818.  פקס: 03-5160706. 
דוא"ל: info@roomtheater.co.il