הצטרפו לאיגרת השבועית

"שיטת אוריין מפיחה רוח חדשה במושגי התיאטרון!" (דוד מעיין, במאי)


האיגרת השבועית

יום ה', 2015 . 12 . 10

-------

לימודי משחק ובימוי

קורסים שנתיים מרוכזים

בתאטרון החדר

טל': 03-5171818

מידע נוסף כאן

ייעוץ אישי ליוצרים:

052-340-1478

-------

-------

הנוסע הסמוי, נו-אקסיט,

בקרוב הם חוזרים

-------

היטלר

מוצ"ש, 12.12.2015, בשעה 20:00

-------

המשרתים

יום ד', 23.12.2015, בשעה 20:30

-------

המליאה

יום ו', 11.12.2015, בשעה 16:00

פגישה דו-שבועית נינוחה

(המליאה)
-------


באיגרת זו:

•   יוצרים בחדר: פצצה מתקתקת
•   שיטת אוריין - המעגל הפתוח: ענקים וגמדים
•   פרשת השבוע: מקץ
•   אודישנים דרושים: להיכנס לרגע
•   אירועים: לוח

קורס מפרקי פצצות מתקתקות, או במילה אחת: תיעוב. מונולוג. כתב: יוסי זיו. יוצר מופיע: הלל ספיר. צולם בקורס המשחק.

,

קישור קבוע

יש תאטרון שהוא בידור

ויש שהוא שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם

 

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית)

 

(משך קריאה משוער: 3:30 דקות)

 

ענקים וגמדים

או:

"כל אחד הוא אור קטן..." (באנו חושך לגרש, מילים: שרה לוי תנאי. לחן: עמנואל עמירן),

או:

"אם ראשונים בני מלאכים..." (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ב, עמוד ב': אם ראשונים בני מלאכים, אנחנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים, אנו כחמורים).

 

"אם ראשונים בני מלאכים, אנחנו בני אנשים". דיבר קלאסי, ידוע ברבים, מקובל וחביב ועל כן הוא הופך להיות מובן מאליו.

בהיות הדיבר הזה מובן מאליו, הוא חשוד מראש ודורש בדיקה מחדש, לפחות כמו האמירה על כך שאנחנו קטנים ועלובי נפש ולזכותנו יאמר רק שאנו מטפסים ועולים על גבם של ענקים ובעוד אנו עומדים שם, יש באפשרותנו לראות למרחוק, אבל רק בזכותם של ענקי הדורות שקדמו לנו.

הרי גם זו אמירה מובנת מאליה ועל כן חשודה.

 

האמת עשויה להיות פשוטה ורצוי שתהיה. היסטוריונים ובעלי מידע אחרים המעידים על העבר, מגלים לנו שבדרך כלל, ענקי העבר כלל לא היו ענקים. הם היו גמדי נפש גמורים, לפחות כמונו ואף אם לא היו עלובי נפש, ולטובתם ולטובתנו ראוי לומר שהיו לפחות ברי לבב, הרי שהיו אנשים קטנים שזכו לעשות מעשים גדולים. על כן עמדו זה על גבו של זה עד שנראו כאיש אחד ענק ואנחנו על גבם נראים לעצמנו כגמדים על גבו של איש אחד ענק.

 

זה הדבר שראוי לנו לתת את הדעת עליו. הוא עשוי להיות נושק לענווה, שכל כך חסרה לנו היום. אנחנו גמדים, הם גמדים וכולנו בני אדם הראויים למעט חסד. מדוע אם כן, אנו נדרשים לסיפור אודות ענקי העבר? משום שגם אנחנו גמדי נפש שלפעמים עושים מעשים גדולים ואז אנו זקוקים לאסמכתא, לחיזוק, למקור תוקף, מצד גמדי העבר הנחשבים בעיני ההמונים כענקים, על מנת שההמונים יאמינו לנו ויקבלו את דברינו, אמן.

 

סיפור לחנוכה שמסתובב עכשיו ברשת:

בודהה והאור הקטן

 

בודהה בא אל הר גבוה לשאת דרשה. קהל רב המתין לשמוע את דבריו. הלילה כבר ירד וחושך כיסה על הכול. הנאספים הביאו מבעוד מועד מנורות שמן לכבוד המורה והדליקו אותן. והייתה ביניהם תחרות לא רשמית ומבלי שיאמרו על כך מילה, על התואר של בעל המנורה המפוארת ביותר. היו שם מנורות גדולות מאד, עשירות למראה, מעוצבות בעיצובים מופלאים והן הפיצו אור רב.

אל המקום הגיעה גם אישה זקנה אחת שנשאה מנורה קטנה מאד. היא באה לשמוע את דבריו של בודהה בתקווה לזכות בגלגול טוב יותר בחיים הבאים. כל ימיה הייתה האישה ענייה מרודה. היא עבדה בעבודות קשות והשתכרה שכר דל. היא יכלה להרשות לעצמה להביא רק מנורת שמן קטנה. היא הניחה את מנורתה בין המנורות האחרות, המפוארות והגדולות ובעודה עושה זאת הביטו בה האנשים סביב בזלזול.

בודהה החל לשאת את דבריו וההמון הקשיב. לפתע נשמע רעם במרחק, ברק הבריק וסערה גדולה פרצה. רוח גדולה וקרה נשבה והמנורות כבו. סביב שררה אפלה. ואז הבחינו האנשים במקור אור זעיר מתנוצץ בינות למנורות הכבויות. זו הייתה מנורתה הקטנה של האישה הזקנה. היא היחידה ששרדה את הרוח הגדולה.

ואז קם בודהה וירד מן ההר, נטל את המנורה הקטנה, הושיט את אורה הזעיר אל הפתילות הארוכות של המנורות הגדולות והמפוארות והדליק אותן. אחר כך אמר: "כל עוד נותר אור אחד קטן, אפשר להדליק אור גדול והאור הקטן לא יחסר ממנו כלל. כשחולקים את האושר עם הזולת, הוא לעולם אינו פוחת".

 

שלכם באהבה,
אמיר

קישור קבוע

(קטעים מתוך "פרשת השבוע" מאת אמיר אוריין.

תפיסת המקרא כאן היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו קוראים בו?)

 

(משך קריאה משוער: 5 דקות)

 

10. מקץ: בראשית מ"א - מ"ד 17

"ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור" (מקץ: בראשית מ"א 1).

 

יוסף יושב בכלא המצרי ומקץ שנתיים ימים "ופרעה חולם" שני חלומות: החלום האחד הוא על שבע הפרות בריאות-הבשר ושבע הפרות דקות-הבשר. דקות הבשר אוכלות את בריאות הבשר. החלום השני הוא על שבע השיבולים הבריאות ושבע השיבולים השדופות. השדופות בולעות את הבריאות. יוסף נקרא לפתור את החלומות האלה והפתרון פשוט: יהיו שבע שנים טובות ואחר כך יהיו שבע שנים רעות. מרגע זה מתחילה עלייתו של יוסף באימפריה המצרית. מנקודת מבט אמונית לא האמת ההיסטורית קובעת את תוקפו של פתרון החלום. כלומר, בין אם אכן היו שבע שנים טובות ואחריהן שבע שנים רעות, על המאמין לצעוד בנתיב שסימן לו פותר החלום ולהתכונן לקראת בואן של שבע שנים רעות, בין אם תבואנה או לא. עצם ההכנה העצמית לקראת הבאות, עשוי לחולל את השינוי הרצוי ובמקרה הזה החלום אמת דיבר.

 

יוסף מפרש לפרעה את החלומות, שחרטומי מצרים לא יכלו לפרש. מדוע לא יכלו? הרי תורת החלומות הייתה ידועה להם, לא פחות משהייתה ידועה ליוסף. תורת החלומות המקובלת בזמנם, הייתה חלק מתרבות הדת. לכל פרט בחלום ניתן היה בנקל למצוא פירוש קבוע בתורתם. אם כן, מה מונע בעדם מלמלא את תפקידם המקצועי? הם יודעים כי הפירוש היה מחייב אותם לומר, שגלגל חוזר בעולם. יום דבש ויום בצל. השפע הוא זמני. גם המצוקה היא זמנית ועל כן חובה על פרעה להכין את עמו ליום המחר. פרעה, כשליטים אחרים לפניו ואחריו, דואג קודם לכל ליום המחר של עצמו. הוא בונה קבר ענקי שהופך לאחד מפלאי תבל. אבל ככל שהדבר נוגע לזולתו, לעם שהוא מנהיגו, יום המחר מעניין אותו פחות.

 

על פי הפשט, החלום אומר לפרעה: דאג ליום המחר של הזולת. דאג לעמך. הכן מלאי מזון לשבע השנים הקשות. יש להניח שהחרטומים ידעו את הפירוש, אבל לא רצו למסור אותו לשליט. נניח שפרעה עצמו יודע את הפירוש. הרי פתרון החלום מצוי בחלום עצמו. החלום הוא חידה שפתרונה מגולם בתוכה. אם יידע האדם להתיר את קשרי החלום, פתרונו יהיה ברור ונהיר לו. אבל כאן מצוי גם פרדוכס החלום. הוא ממלא את תפקידו בעצם החלימה ואז הוא מעדיף להתכנס פנימה ולהישכח. אבל ישנם חלומות שאינם מניחים לחולם גם לאחר יקיצה. הוא רוצה לפתור אותם. הוא אפילו יכול לפתור אותם, אבל הוא מעדיף שמישהו אחר יעשה את העבודה הזאת בשבילו. חלום מטריד או סיוטי, מעמיד את האדם במצב של מצוקה וחוסר אונים. אולי פרעה יודע את פירוש החלום אבל מכחיש אותו. כך נוח לו יותר. פרעה לא רוצה לפתור את החלום בעצמו. הוא גם מורגל בכך שעבודת המוח נעשות במוחות אחרים ואם אחרים אלו מדברים בשם האל או הגורל, מה טוב.

 

אבל החרטומים נסוגים. הם יודעים שהפירוש לא נוח לפרעה. פרעה יודע שהם יודעים, וכן הלאה ושני הצדדים יודעים שאם הפירוש לא מוצא חן בעיני המלך, הוא עלול לערוף את ראשיהם. במקרה כזה פונים לפקיד בדרגה נמוכה או למישהו שאין לו מה להפסיד. החרטומים הרי הם כאותם פרשנים הקרובים לשלטון. פרנסתם, ואולי גם חייהם תלויים בו. קשה עד בלתי אפשרי, לשבת בסמוך לצלחת השלטון, לאכול מטוּבה ולנבא נבואות זעם. נביאי השקר ידעו זאת. פוליטיקאים קואליציוניים יודעים זאת. יוצרים קואליציוניים יודעים זאת. אם ירגיזו את הקהל, שהוא, לצורך העניין, "המלך" או ה"פרעה" שלהם, הם עלולים להפסיד את אהדתו ואז אנה הם באים? אם לא יערפו את ראשיהם, הרי שהם חוששים שיהיו נדונים לגורל של שכחה ובדידות ומנקודת מבטו של יוצר קואליציוני, הרי זה גרוע ממוות. החרטומים מעדיפים לשתוק ולהניח לפרשן צעיר ושאפתן, שיעשה את העבודה המסוכנת במקומם.

 

בכל דור ראוי לו לאדם שיביט סביבו ויגדיר את תקופתו. האם זהו זמנן של הפרות השמנות והשיבולים הבריאות, או זמנן של הפרות הרזות והשיבולים השדופות? השנים הטובות הן שנות שלום. השנים הרעות הן שנות מלחמה. כי בריאותן של הפרות והשיבולים יוצרת רווחה. המחסור יוצר מצוקה ותוקפנות. מי הם אלו שעבורם השנים טובות הן או גרועות? כבר ראינו כיצד טובתם של טייקונים וברוני ממון אינה עולה בקנה אחד עם טובתם של אזרחים.

 

יש אומרים שהיום, או בכל זמן, אנו שרויים בעיצומן של שבע השנים הרזות. אם נכון הדבר, אין מדובר בשבע שנים על לוח הזמנים המקובל, אלא במספר סמלי, המלמד על תקופה, כמו על שבוע, שנה, עשור או יובל. אין הכרח להמתין עד תום שבע שנים. שבע השנים הללו אינן תלויות אך ורק בנסיבות שהזמן והסביבה גרמו. הן תלויות גם באדם וביכולתו להתמודד עם קשיי הזמן וגם עם ברכות הזמן.

קישור קבוע

אולי יש שם משהו בשבילך.

מעבר לדף אודישנים דרושים

קישור קבוע


היטלר

(צילום: מיכל ברץ קורן. איפור: יסמין מגן)


"זהו מבצע של משחק נדיר!"  (צבי גורן, אתר הבמה)

"ביצוע וירטואוזי!"  (חיה בראל, קול ישראל, רשת א', "שורה ראשונה")

"חוויה נהדרת!  אמיר אוריין מתגלה כפרפומר יוצא מן הכלל".  (יוני איתיאל, קול ישראל, רשת ב', "מה יהיה עם יואב גינאי")

"אמיר אוריין בהופעתו האינטנסיבית, עושה את הבלתי אפשרי. הוא מחשמל ומצמרר ומחייה לפנינו את המפלצת המתועבת ביותר שידענו".  (אליקים ירון, קול ישראל, רשת ב', "בחצי היום" וגם "מעריב")

"תצוגת משחק מדהימה. אירוע שהוא בדיוק ברוח הזמן!"  (יואב איתמר, עורך, מנחה, מבקר)

"הצגת יחיד מופלאה!"  (תמי מולד-חיו, מבקרת תרבות וחברה)

 

אם היטלר היה נכנס אל החדר, מה הוא היה אומר? טרגי-קומדיה אפלה.

מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין

בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

משחק: אמיר אוריין

החדר: רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב

למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח

כולל קפה, תה, מים ושטרודל

מוצ"ש, 12.12.2015, בשעה 20:00, בתאטרון החדר

טל': 0508-497715, 03-5171818, 052-340-478.

(היטלר - דף באתר החדר)

(לקבלת התכנייה)

 

הנוסע הסמוי

מונודרמה מצמררת, מרתקת,

מבוססת על סיפור אמיתי:

רב חובל מגלה על סיפון ספינתו נוסע סמוי.

כתב: יוסי זיו.

עיבד לבמה וביים: אמיר אוריין.

משחק: יוסי זיו.

בקרוב הוא חוזר

40 ₪ . טל': 03-5171818, 052-340-1478

(הנוסע הסמוי - וידיאו)

 

המשרתים

"דווקא כשעלטה גדולה יורדת על התיאטרון הישראלי וכולם פוחדים מהצל של עצמם, מצליח תאטרון החדר של אמיר אוריין לשבור שתיקה, ומעלה את 'המשרתים', עיבוד ישראלי עדכני ל'המשרתות
'"
(מעריב, "האור בקצה המנהרה", דנה שוכמכר, 06.12.2015).


בעקבות ז'אן ז'אנה,

תרגום: עדה בן נחום

עיבוד חדש: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל (פרס העיבוד בפסטיבל הפרינג' 2015)

בימוי, עיצוב תפאורה ותלבושות: אבי גיבסון בר-אל

שחקנים יוצרים: אביאל שיליאן, טל דנינו, מוטי רוזנצוויג

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין - תיאטרון החדר

ע. במאי וייעוץ חזותי: רינת מוסקונה

הפקה: קבוצת אורתו-דה בניהולו של ינון צפריר

40 שח כולל שתיה קלה

יום ד', 23.12.2015, בשעה 20:30, בתאטרון החדר.

בחדר. טל': 03-5171818, 050-849-7715

 

"המליאה" של תיאטרון החדר

דלת פתוחה. פגישה דו-שבועית נינוחה

"מה קורה?", רצף חימום, "מנחה-שחקן", נושא על הפרק, במה פתוחה

יוצרים יכולים לבדוק כאן קטעים חדשים

כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות

המליאה פתוחה לכל

20 שח כולל כיבוד. טל': 03-5171818, 052-340-1478

משך הפגישה: 3 ש' בערך.

הפגישה הבאה:

יום ו', 11.12.2015, בשעה 16:00

20 ש"ח כולל כיבוד.

רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב

טל': 03-5171818, 052-340-1478

או בדוא"ל.

(המליאה)

 

הבזקים של תפיסה מדויקת

מבוסס על ספר השירים של בן נרדי

מפגש בין דורות: המשורר בדיאלוג עם הוריו, ד"ר רבקה נרדי וד"ר חן נרדי. בן מגיש את שיריו ומשוחח עם הוריו על חוויות מעולמם האישי, הזוגי ומחדר הטיפולים.

משתתפים: בן נרדי, משורר, מלחין וזמר. איתן דרמון, גיטריסט ומלחין. ד"ר רבקה נרדי, סופרת ומטפלת אישית וזוגית. ד"ר חן נרדי, מטפל אישי וזוגי, מנחה קבוצות גברים.

משך המופע כשעה ורבע. לאחריו מתקיימת שיחה עם היוצרים.

40 שח כולל שתייה קלה וחמה. יום ד', 6.1.2016, בשעה 20:00 בתאטרון החדר.

 

מונולוגים לשחקנים/ות:

כתבו אלינו ונשלח לכם קובץ מונולוגים (הדוא"ל שלנו)

קישור קבוע

אמיר אוריין - תיאטרון החדר

רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב
טל: 03-5171818.  פקס: 03-5160706. 
דוא"ל: info@roomtheater.co.il